הקריקטורה שלפניכם איננה היחידה מסוגה. ציורים, מונטאז’ים והמחשות ויזואליות מסוגים שונים בהן נראות חברות טכנולוגיות שונות אוכלות האחת את השניה, משספות זו את זו עם חרבות אור או יורות אחת על השניה עם מי יודע מה, קיימות ברשת כבר שנים. הבעיה היא שלפעמים, מקריאת תוכן ברשת בכלל וכאן באתר בפרט, ניתן להתרשם כי קרב האימתנים המתחולל בין אוהדי אפל, מיקרוסופט, גוגל, סמסונג וחברות אחרות, כאילו יצא מתוך הקריקטורות והשתלט על כולנו.
מכיוון שרוב כתבותי הן על אפל בכלל ועל מערכת ההפעלה iOS ומכשיריה הניידים בפרט, אני נתקל באופן קבוע בקרב הבלתי נגמר על מי היא העליונה, מי היא מערכת ההפעלה האיכותית יותר וכמובן – מי העתיקה ממי, למה ומתי. כמובן שזה קורה גם בכתבות בנושאים אחרים, כמו מכשירי HTC, סמסונג, סוני-אריקסון ונוקיה, אך בכתבות על אפל ואנדרואיד הדבר בולט במיוחד.
העובדה הזאת, שאנחנו מבזבזים את האנרגיה שלנו בלהקליד דברי לעג על חברה שמכשיריה או שירותיה לא ברשותנו, על אלה שאנחנו פחות אוהבים או על אלה שאנחנו פשוט לא מכירים מספיק – מעציבה אותי, ואם תחשבו קצת, תגלו שאולי גם אתכם. אנחנו יכולים להשקיע את האנרגיה הזאת לכיוונים הרבה יותר חיוביים והרבה יותר משמעותיים. לדוגמה, המחאות שמתחוללות בשבועות אלה בארצנו, לשם צריך להפנות את האנרגיות שלנו, אלו המלחמות שצריך לנהל, לא מי גנב למי את מקש הכיבוי. יש אנשים שיגידו שזהו טבע האדם – מלחמות וניגודים בין צדדים שונים – אבל כל מי שנגע קצת בתחום הגנטיקה, יודע שאת תכונות האדם ניתן לשנות, או לפחות להדגיש את המועילות בהן, כמו הרצון והיכולת שלו ללמד וללמוד איך לשפר ולהשתפר ללא הפסקה.
כמו שהזכרתי קודם, העניין הזה הוא כל כך מינורי בחיי כולנו – למה בכלל הטרחתי את עצמי לכתוב עליו? הסיבה היא שצריך להתחיל מאיפשהו. במקום למלא את הרשת בתוכן “נגד”, נוכל לנצל את האנרגיה שלנו בצורה הרבה יותר טובה אם נמלא אותה בתוכן “בעד” – בעד הדברים שאנחנו אוהבים, בעד שיתוף פעולה שמשפר את כל הצדדים ובעד מה שלדעתנו יכול לעזור גם לאלה שאנחנו פחות אוהבים.
כמו שאתם רואים, לא כתבתי מאמר זה על מנת להביע דעה בשאלה מי יותר טוב, מכיוון שכל אחד בדעה שלו – אשר אותה הוא לא ישנה ויש לו זכות להביע אותה, אך לא חייבים תוך כדי כך לגדף ולהתנגח בצד הנגדי. חשוב גם לזכור שלא כל מה שטוב בשביל אדם X יהיה טוב גם לאדם Y.
דבר נוסף שמוסיף לשנאה בין המחנות הוא התביעות הבלתי פוסקות של חברה אחת את האחרת והאחרת את האחת. רצף התביעות הנ”ל מוסיף דלק למדורה הגדולה גם ככה של שנאה, תיעוב ודיחוי של הלקוחות, בעוד החברות תובעות מתוך תאוות בצע ולא מתוך עקרונות אמיתיים, דבר מיותר מכיוון שבמלחמת התביעות הכסף שזורם פנימה – זולג בסופו של דבר החוצה כמעט באותה הרמה, כך שלתביעות הללו אין משמעות כלל אלא לשם הפגנת כוח.
אני רוצה להוסיף עתה, דבר שלא היה בראשי – וכנראה גם לא יכולתי לחזות אותו, שקרה השבוע ורציתי להוסיף אותו רגע לפני פרסום הכתבה – אני מדבר כמובן על התפטרותו של מנכ”ל אפל סטיב ג’ובס. מאז הישמע הידיעה, התבוננתי בתגובות כאן באתר ובאתרים נוספים ברשת – הזדעזעתי. אני מדבר על אנשים שקראו למותו של מנכ”ל אפל, ששמחים על מחלתו וכל מיני תגובות נאצה נוספות, ולמה? כי הבן אדם הוא המנכ”ל של החברה, במילים עדינות, הפחות אהובה עליהם.
לסיום, אני מקווה שמהיום והלאה נראה פחות תגובות קבועות מהסגנון המשתלח – ויותר תגובות התורמות לדיון פורה, ומי יודע – אולי יום אחד אני אוכל לפתוח כתבה כלשהיא בתמונה של אנדרואיד ותפוח מתחבקים.
