במקום כלשהו בעולם יושב כרגע מישהו וכותב שיר. בעוד מספר שנים יתברר כי אותו אמן הוא הדבר החם הבא, אבל את הדרך הקשה שעשה לשם לא מכירים רבים, זכות זו שמורה לבני משפחתו והחברים שליוו אותו בקשיים הרבים שחווה כל אמן מתחיל. כששמו יחל לחלחל לתודעת הציבור, רבים וודאי יבחרו למצוא את הדיסק החדש ופורץ הדרך באיזשהו אתר באינטרנט אם רק כדי להאזין לצלילים היפים הבוקעים מהסטריאו תוך מספר שניות בודדות, במקום להטריח את עצמם לחנות הדיסקים הקרובה.
הפרת זכויות באינטרנט היא נושא בעייתי בשל הכמות האדירה של אתרי אינטרנט הקיימת כיום (כ-630 מיליון נכון לחודש דצמבר) ובשל האפשרות לשמור על אנונימיות בזמן הגלישה ברשת. על כן, מאוד קשה לפקח אחר כל פיסת מידע המגיעה מכל מקום בעולם בכל שניה שבכל יום. אתרים רבים ברשת מכילים קבצים או הפניות לקבצים המכילים תוכן המוגן בזכויות יוצרים, גולשי האינטרנט קוראים לזה חופש המידע, אחרים לא מוצאים סיבה לשלם על מה שאפשר לקבל בחינם ויש גם את כל מי שבכלל לא מבינים שלהפיץ תוכן המוגן בזכויות יוצרים זו עבירה על החוק. ומה עם בעלי התוכן? הם קוראים לזה פיראטיות.
פתרון בעיית הפרת זכויות היוצרים בעזרת טכנולוגיה
בין אם אתם מודעים לכך או לא, כל וידאו אותו תעלו לאתר הוידאו יוטיוב ייסרק על-ידי גוגל כדי לבדוק האם ישנה הפרה כלשהי של זכויות יוצרים בתוכן שהעלתם, כמו למשל בשיר שמתנגן ברקע שהוספתם רק כדי לשפר את חוויית הצפיה במירוץ החלזונות שצילמתם בסוף השבוע. כדי להילחם בתופעת הפרת זכויות היוצרים החלה גוגל לבנות עוד ב-2007 כלי טכנולוגי שייאפשר לה לזהות הפרות באופן אוטומטי וללא צורך דיווח פרטני בנוגע לכל סרט המועלה לאתר יוטיוב שנמצא כמפר זכויות יוצרים. ה-Content ID הוא מסד נתונים גדול שבנתה גוגל ע”י דגימת תוכן המוגן בזכויות יוצרים, אותו מספקות בעלות התוכן עצמן, והשוואתו אל מול כל סרט המועלה ליוטיוב.
חברת האבטחה McAfee, המייצרת את כלי האנטי-וירוס תחת אותו שם, חשפה לאחרונה כי היא בתהליך רישום פטנטים לטכנולוגיה חדשה שתאפשר לחברה לזהות ולחסום את הגישה לאתרים המכילים תוכן המוגן בזכויות יוצרים כמו מוסיקה, סרטים, סדרות, ספרים וכדומה אשר מופץ באופן פיראטי דרך אותם אתרים. לפי דבריהם של נציגי חברת McAfee הטכנולוגיה באה לפתור בעיה עבור גולשי האינטרנט, אשר עשויים להיתקל בתביעות מצד בעלי הזכויות, רק בשל הורדת תוכן שעשוי להיות מוגן, גם אם הדבר נעשה ללא ידיעתם.
על-פי הגדרת הפטנט, הטכנולוגיה החדשה תאפשר זיהוי ומניעה של צריכת תוכן פיראטי ברשת האינטרנט ע”י שימוש ברשימה הולכת וגדלה של אתרים “בעיתיים”. לגולשים המגיעים לאתרים בעיתיים אלו תוצג אזהרה לגבי התוכן המוגן כמו גם אפשרויות להמשך שתכלול חסימת האתר לחלוטין או אפשרות רכישת התוכן באופן חוקי.
אנחנו פה כדי להגן על מה ששלנו
יצרני התוכן, בין אם יהיו סטודיו גדול של סרטים או אמן בתחילת דרכו, דורשים ובצדק לקבל תשלום עבור התוכן אותו הם מספקים לעולם. זו, אחרי הכל, העבודה שלהם. האינטרנט יצרה בעיה עבור אותם גופים ואנשים פרטיים, שכן העברת המידע כבר לא מתבצעת ע”י יצירת עותקי דיסקים פיזיים הנמכרים בתחנה המרכזית, אלא תוך שניות בודדות באמצעות האינטרנט ולקהל רחב הרבה יותר. אותו קהל הצורך את התוכן באופן פשוט, נגיש וללא עלות מונע את ההכנסות של אותם גופים ואנשים פרטיים.
לאורך השנים ניסו בעלי התוכן להעניש את מפיצי התוכן דרך תביעות גדולות כקטנות ואף ניסו לחוקק חוקים בנושא הפיראטיות ברשת. אתרים רבים הורדו מהרשת בשל הפעילות הבלתי פוסקת של אותם ארגונים למניעת פיראטיות, כאשר זכור במיוחד המשפט הציבורי שהוכוון אל עבר מייסד אתר MegaUpload, קים דוט.קום, אשר מאז הקים את האתר מחדש כ-Mega. אפילו בישראל ידן של יצרניות התוכן על העליונה כאשר באמצעות ארגון זיר”ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט) הצליחו אלה לסגור אתרים שהפיצו תוכן פיראטי וחסמו רבים אחרים.
צאו לי מהדפדפן
מצדו השני של המתרס יושב בביתו משתמש אינטרנט טיפוסי וגולש להנאתו ברשת. לפתע זה נתקל באזהרה – “הנך עומד להכנס לאתר המכיל תוכן פיארטי”. בעוד הנחת היסוד היא כי על מנת שתתבצע סריקה מן הסוג עליו מדברים בחברת McAfee ידרוש את הסכמת המשתמש, הכלים עשויים להגיע אליו יכולים באופן תיאורטי להיות מוטמעים בשכבות העליונות, כלומר – דרך מנועי החיפוש ואפילו דרך ספקיות האינטרנט.
השמת הטכנולוגיה שמציעה McAfee, בעוד מזכירה מעט את ה-Content ID של יוטיוב בכל הנוגע לבניית מאגר מידע של תוכן מולו נבדקת האפשרות כי חלה הפרת זכויות יוצרים, הינה משהו אחר לחלוטין בכל הנוגע לנו המשתמשים. ה-Content ID רק סורקת מידע שאנו מעלים לאתר הנמצא בבעלותה של גוגל, אולם הטכנולוגיה שמציעה McAfee עוקבת אחר כל האתרים אליהם אנו גולשים ועשויה למנוע מאיתנו את הגישה החופשית לאינטרנט.
הרעיון של חסימת אתרים המציעים תוכן פיראטי עשוי להיות מוצדק, אולם האם טכנולוגיה המסוגלת לתת לחברה כמו McAfee את המידע לגבי האתרים אליהם אנו גולשים ואף לברור עבורנו לאן מותר או אסור לנו לגלוש אינה יותר מחדירה בוטה לפרטיות שלנו ברשת ואולי אף מניעת הבחירה לאן נגלוש ברשת האינטרנט עוד לפני שפתחנו את הדפדפן?
איפה אנחנו עומדים?
הרפורמה בתחום צריכת התוכן בישראל, שהביאה את מהפכת השידורים הדיגיטלית באמצעות עידן+ לבתיהם של כה רבים מתושבי מדינת ישראל, הוכיחה חד משמעית כי לאותם אנשים נמאס לשלם חשבון מנופח עבור חבילות תוכן אשר ברבות מהן הם אינם צופים. אין זה מוצדק לומר כי בשל המחירים הגבוהים ישנו הגיון בהורדת תוכן באופן פיראטי, אולם יש הגיון ברצון הצרכנים בתוכן נגיש וזול יותר מזה המוצע כרגע וכדי שזה יוכל לעשות דרכו אלינו, בעלות התוכן הן אלו שצריכות לקבל את העובדה כי האינטרנט קיימת בדיוק בשביל זה.
ספרו לנו איפה אתם עומדים בנושא – האם יש לעשות הכל כדי למנוע את הפיראטיות ברשת מצד המשתמשים או שאולי על בעלי התוכן לפתוח מעט את דלתותיהם ולשחרר לציבור הרחב תוכן איכותי במחירים סבירים?
