⭐ נקודות עיקריות
- CATL חתמה על הסכם לאספקת 60GWh של סוללות נתרן-יון למערכות אגירת אנרגיה.
- הטכנולוגיה פועלת בטווח טמפרטורות רחב במיוחד של -40°C עד 70°C.
- התאים תוכננו במידות זהות לליתיום-יון כדי לאפשר שילוב בתשתיות קיימות.
- הבשלה תעשייתית עשויה להוזיל רכבים חשמליים ולשפר ביצועים באקלים קר.
חברת CATL הסינית חתמה על הסכם אסטרטגי לשלוש שנים לאספקת 60GWh של סוללות נתרן-יון (Sodium-ion) לחברת HyperStrong, עבור פרויקטים של אגירת אנרגיה.
מדובר באחת העסקאות הגדולות שנחתמו עד כה בתחום זה, בהיקף המשתווה לכמחצית מסך סוללות אגירת האנרגיה שסיפקה החברה בשנת 2025, ומסמנת מעבר הדרגתי מטכנולוגיה ניסיונית ליישום תעשייתי רחב.
סוללות נתרן-יון מבוססות על נתרן כנשא המטען במקום ליתיום, חומר גלם יקר ותנודתי. מאחר שנתרן נפוץ משמעותית וזול יותר להפקה, הטכנולוגיה מציעה חלופה יציבה וזולה יותר ליישומים בהם צפיפות אנרגיה אינה הגורם המרכזי, כמו אגירת אנרגיה לרשת החשמל.
פתרון אתגרי הייצור
ההסכם מתאפשר לאחר השקעה של כ-1.45 מיליארד דולר במחקר ופיתוח, במסגרתה פתרה CATL שורת חסמים שמנעו עד כה ייצור המוני של סוללות נתרן.
לדברי החברה, האתגרים המרכזיים כללו שליטה ברמות לחות בתהליך הייצור, טיפול בפליטות גזים במהלך עיבוד הפחמן, ופיתוח אנודות ייעודיות בקנה מידה תעשייתי.
תאי הנתרן המיועדים לאגירת אנרגיה מציעים קיבולת של מעל 300Ah, צפיפות אנרגיה של כ-160Wh/kg ויעילות המרה של כ-97%. לפי נתוני היצרנית, הם מסוגלים לעבור מעל 15,000 מחזורי טעינה תוך שמירה על כ-80% מהקיבולת.
בנוסף, החברה שמרה על מידות פיזיות זהות לתאי ליתיום-יון (Lithium-ion), מה שמאפשר שימוש בקווי ייצור ושרשראות אספקה קיימים ללא התאמות מהותיות.
השפעות על שוק הרכב החשמלי
למרות שההסכם הנוכחי מתמקד באגירת אנרגיה, ההתקדמות בייצור סוללות נתרן צפויה להשפיע גם על שוק הרכב החשמלי (EV).
השימוש בנתרן עשוי להפחית את התלות בליתיום ולהקטין את החשיפה לתנודות מחירים, ובכך לאפשר ליצרניות להוזיל את עלויות הייצור של רכבים חשמליים.
יתרון נוסף הוא ביצועים בתנאי קור. בעוד סוללות ליתיום מאבדות יעילות בטמפרטורות נמוכות, CATL הדגימה את טכנולוגיית Naxtra על גבי הרכב Changan Nevo A06.
לפי החברה, הרכב הצליח להיטען בטמפרטורה של -30°C ולהמשיך לפעול גם בתנאים קיצוניים של עד -50°C, נתון שעשוי להיות רלוונטי במיוחד לשווקים קרים.
זמינות
הייצור ההמוני של סוללות נתרן-יון לרכבים חשמליים צפוי להתחיל ברבעון הרביעי של 2026.
במקביל, החברה מציבה יעד לשיפור צפיפות האנרגיה של התאים לרמה שתשתווה לזו של סוללות LFP בתוך כשלוש שנים.
סוללות LFP (ר”ת Lithium Iron Phosphate – ליתיום-ברזל-פוספט) נחשבות כיום לפתרון נפוץ ברכבים חשמליים בזכות עלות נמוכה, יציבות גבוהה ואורך חיים ארוך, אבל הן מציעות צפיפות אנרגיה נמוכה יחסית.
הגעה לרמה זו תציב את סוללות הנתרן כחלופה תחרותית גם בתחום הרכב, ולא רק באגירת אנרגיה.
