“באסטרונומיה, כשמסלוליהם של שני כוכבים משתלבים, נוצרת מערכת בינארית בשל האינטרקציה בין כוחות הכבידה שלהם. במהלך ההיסטוריה אירעו מצבים דומים, שבהם תקופה עוצבה על ידי יריבות בין שני כוכבי-על. אלברט איינשטיין ונילס בוהר בפיסיקה במאה העשרים, למשל, או תומס ג’פרסון ואלכסנדר המילטון בראשית ימיה של ארצות הברית. ובשלושים השנים הראשונות של עידן המחשב, החל בשנות השבעים המוקדמות, מערכת הכוכבים הבניארית הקובעת היתה מורכבת משני סטודנטים שנשרו מהלימודים בקולג’, שניהם ילידי 1955” (וואלטר אייזקסון, הביוגרפיה של סטיב ג’ובס).
לאינטרקציה בין האישים, שיצאה מאיזון והפכה לריאקציה, הוקדש פרק שלם בביוגרפיה של ג’ובס. השוני הגדול בין השניים נבע ממספר גורמים, כשבבסיסו השקפת עולם שונה בתחומים רבים. במעלה השנים השניים יצאו בתגובות מתוקשרות ומזלזלות אחד בשני, אך פרק זה נסגר זמן קצר לפני שג’ובס חזר לאדמה.
מפרטים שנחשפים במהלך הראיון עם מגזין הטלגרף (The Telegraph), עולה כי גייטס הבין את מצבו הבריאותי של ג’ובס ובעקבות זאת כתב לו מכתב שלימים ג’ובס שמר בצמוד למיטתו. “אמרתי לסטיב כמה הוא צריך להרגיש טוב עם מה שעשה בחייו ועם החברה אותה הוא בנה“, אמר גייטס. בנוסף, כתב לו על ילדיו (של ג’ובס), סלח לו על הציטוט בביוגרפיה, הגדיר אותו כ”גאון יוצא מן הכלל” והלל את יצירותיו: המק, האייפון והאייפד.
בסיום הראיון הוסיף גייטס כי במהלך הקריירות המקבילות, על אף הויכוחים הגדולים והמתוקשרים, השניים ידעו לכבד את עבודתו של האחר. “לא היינו במלחמה” אמר גייטס, “תחרות היא דבר חיובי”.
