אין שום ספק שעליית האינטליגנציה המלאכותית הוא הנושא שהכי מעסיק את עולם המדיה כרגע. אל הזירה העמוסה של סרטים וסדרות שעוסקות בכך מצטרף כעת במאי “רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים” גארת’ אדוארדס עם “היוצר” (The Creator), שלוקח אותנו אל העתיד כדי לבחון מה עלולה להיות התוצאה של אותו ויכוח שאנו מנהלים בימים אלו על A.I.
היוצר – העלילה
הסרט מתרחש בעולם שבו האינטליגנציה המלאכותית פותחה עוד בשנות ה-50 ורובוטים החלו אז להשתלב בכוח העבודה האנושי ולסייע לנו לחיות חיים טובים יותר.
אך לאט לאט הרובוטים החלו להידמות יותר לבני אדם ופיתחו דעת עצמאית. לאחר שהרובוטים הטילו פצצה גרעינית על לוס אנג’לס, ארה”ב פצחה במלחמה כוללת נגד כל הרובוטים במטרה להשמידם ולהישאר כמין היחיד ששולט בעולם.
הסרט עוקב אחר החייל לשעבר ג’ושוע (ג’ון דיוויד וושינגטון, “טנט”) שאיבד את אשתו מאיה (ג’מה צ’אן, “נצחיים”) במהלך המלחמה.
חמש שנים לאחר הלילה הגורלי בו נהרגה, ג’וש השונא רובוטים יותר מכל, נשלח על ידי הממשלה למצוא את נירמטה, היוצר שעומד מאחורי הרובוטים.
בעת המסע הוא מוצא את הנשק האולטימטיבי שלהם – ילדה רובוטית שתגרום לו לפקפק בדעותיו הנחרצות על האנשים המלאכותיים.
רובוטים מהעתיד אבל סיפור מהעבר
“היוצר” מסתמן מהר מאוד כאחד מסרטי המד”ב שנשענים על העברת מסר מסוים ומקדישים את כל כולם לשאלה פילוסופית הרת גורל לגבי האנושות.
הסגנון הזה עבד ללהיטי המד”ב של שנות ה-80 כמו “בלייד ראנר” ו“שליחות קטלנית”, שיצאו בדיוק בזמן שהמחשבים החלו להשתלט על חיינו ולהסתמן כדבר הגדול הבא.
אך בשנת 2023, לסרט “היוצר” אין ממש שום דבר חדש לומר בנושא. המילה “רובוט” הוחלפה ב-“A.I”, אך השאלה שנשאלת היא אותה שאלה שנחקרה למוות כבר לפני 40 שנה: מי הרע האמיתי – הרובוטים או בני האדם?
ג’ושוע מבלה את הסרט בהתחברות לילדה המלאכותית שמלמדת אותו לראות צד תמים יותר ברובוטים שסבר כרצחניים. זהו אכן סיפור נוגע ללב ומרגש, והקשר ביניהם ניכר היטב. אך כסרט תמה מדובר בנושא מיושן למדי שלא טורח לספק אף כיוון מחשבה חדש שטרם ראינו.
השנה לבד יצאו שתי יצירות אחרות שעסקו באינטליגנציה מלאכותית בצורה טובה יותר והצליחו לומר משהו חדש ומעניין עליו. הסדרה “גברת דיוויס” שחקרה את הקשר בין ה-A.I לדת, והסרט “Heart of Stone” של גל גדות, ששאל מה מאבד האדם כשהוא נשען לחלוטין על מחשב שחושב במקומו.
רעיונות מקוריים בקצב מבלבל
ההתעקשות על העברת המסר הזו מסיחה את הדעת בצפייה ב”היוצר”, שכן אם נשים את השאלה הפילוסופית המיותרת שלו בצד, מדובר בסרט מד”ב מוצלח בז’אנר. אדוארדס יצר כאן עולם עתידני מעוצב היטב, עם חוקים קלים להבנה והמצאות ייחודיות שהיינו מתים לראות בחיים האמיתיים.
מבחינה קולנועית, הבמאי הצליח במשימה ליצור סרט שבהחלט עדיף לראות על המסך הגדול ולא בבית. הפצצות המוטלות בו שוב ושוב גורמות ללחץ אמיתי ומשכנע, סצינות האקשן מצליחות להרשים כמו גם להפתיע עם רעיונות חכמים בשימושן ברובוטים והמשקל הרגשי של הקרבות תמיד נוכח עקב שילובה של הילדה התמימה.
עם אורך של כשעתיים ורבע, הסרט מצד אחד מרגיש ארוך ונמתח, אך מצד שני מזהה מתי כדאי לעבור בין התרחשויות כדי לא לשעמם את הקהל. המסע של ג’ושוע נע בין שלל לוקיישנים בעולם בקצב די מהיר ובאמת מרגיש כמו הרפתקה ארוכה ומלאת התרחשות.
העלילה לעיתים מסורבלת מדי וקצת קשה למעקב, אך בסופו של דבר מדובר בסרט אקשן שהעלילה הכללית שלו לא באמת משנה עד כדי כך.
כאמור, זהו סיפור שראינו כבר באינסוף סרטים בז’אנר, ואולי “היוצר” מודע לכך ומעדיף להסתמך על הפן הרגשי של הקשר בין החייל לילדה ולהרשות לנו ללכת קצת לאיבוד בצדדים האחרים שלו. זאת לומר, אין בעיה לצאת לרגע לשירותים ולחזור מבלי שפיספסתם משהו חשוב באמת.
קצת יותר רקע
המטען הרגשי של ג’ושוע בסרט מגיע מחיי הנישואין שלו למאיה, שמותה הוא זה שמדרבן אותו לצאת למשימה והן ליצור את הקשר עם הילדה הרובוטית – שכן מאיה הייתה בהריון במותה והוא איבד גם את ההזדמנות להיות אב.
את הקשר בין השניים אנו רואים בפלאשבקים במהלך הסרט, אך כמי שאמורה להיות המטען הרגשי הזה עבורו, ישנו פספוס גדול בדמותה. אנו בעיקר רואים אותה כ”אשתו של”, עם סצינות טיפוסיות של השתובבות במיטה וגעגוע.
בתחילת הסרט נרמז לנו כי מאיה גדלה בין רובוטים, והם היו המשפחה שלה, וזה קשר מסקרן הרבה יותר מסיפורי הצד האחרים שהסרט מעניק להם יותר פוקוס. קצת יותר רקע על עברה של מאיה היה ללא ספק מוסיף ערך לסיפור ואולי אף מעניק לו תמה קצת יותר ייחודית.
השורה התחתונה – מה חשבנו על “היוצר”
“היוצר” הוא סרט אקשן מדע בדיוני שעובד היטב ויכול לספק בידור מהנה לסוף הקיץ. הוא מעט מפוזר, ומנסה לשלב בין יותר מדי כיוונים שלא משתלבים יחד.
אילו היה מתמסר יותר לסיפור האקשן היה יכול להרגיש הרבה יותר כיף ופחות כבד. התמות הכבדות שלו ממילא מהוות את הצד החלש בו, ולעיתים מרגיש כאילו חלקים בו אכן נכתבו על ידי אינטליגנציה מלאכותית.
עם זאת, את עבודת הבימוי הנהדרת של אדוארדס שמספקת עיצוב מעניין וסצינות פעולה מהוקצעות ומקוריות, אף צ’אט GPT לא היה מסוגל לעשות.
