כפי שהיא עושה מידי שנה, פירסמה היום (ב’, 2.1) בזק את דוח מצב האינטרנט בישראל לשנת 2022 בשיתוף מכון המחקר KANTAR ישראל, כאשר מהדוח עולות מגמות שונות הנוגעות לשימוש של האוכלוסיות השונות בישראל באינטרנט ופרט לעליה בצריכה מציגות גם מגמות לגבי הרצון של המשתמשים בארץ לשים את הטלפון בצד וליהנות מזמן איכות ללא חיבור לאמצעים דיגיטליים.
את המדגם ביצעה בזק מול 4500 מרואיינים, בהם גם בני נוער וילדים החל מגיל 8 ומעלה (250 נשאלים) ולראשונה גם מול המגזר החרדי (400 נשאלים).
מבלים יותר מול המסך
התובנה הראשונה הנובעת מהדוח היא שאנו משתמשים יותר במכשירים האלקטרוניים השונים שברשותנו ומבלים יותר זמן מול מסכים בשנה זו לעומת שנים קודמות.
בבזק מציינים כי חלה עליה של כ-3% בזמן המסך הממוצע ביום, אשר עמד על 12.4 שעות בשנת 2022 לעומת 12 שעות בשנים 2020 ו-2021.
עליה זו מגיעה גם לצד שינויים בהרגלים שלנו, ואם בשנות הקורונה 2020-2021 בילינו את שעות המסך שלנו בעיקר מול כלים כמו זום לצורכי לימודים ועבודה, כעת קיימת ירידה בצריכה בפעילויות אלו מול פעילויות פנאי כמו צפייה בטלוויזיה, שיטוט ברשתות החברתית, גיימינג וגלישה באינטרנט.
גיימינג הפל לחלק משמעותי בחייהם של רבים במהלך השנה החולפת, כאשר הקהל הבוגר במדגם שערכה בזק מציין כי בילה בממוצע 2.6 שעות ביום במשחקים מול 2.1 שעות בממוצע ביום בשנת 2021, כשבאופן כללי קיימת עליה בזמן בו מבלים צעירים (עד גיל 18) ומבוגרים (מעל גיל 18) בבינג’ של משחקים.
השימוש הגבוה יותר ברשת האינטרנט בשנת 2022 מתבטא גם בעליה בצריכה, ולמרות שניתן לחשוב שבשנות הקורונה בהן בילינו יותר זמן בבית מול המחשב ושירותי הסטרימינג שצרכו נפח גלישה גבוה, הרי שבשנה האחרונה קיימת עליה בצריכה לעומת שנים אלו, זו מגיעה לכ-15 גיגה ביום בממוצע מול 12 גיגה בשנתיים הקודמות.
בזק מספקת גם תמונה לאחור כדי שנוכל לראות את מגמת העליה בצריכת האינטרנט במהלך השנים, זו הושפעה רבות מכניסתם של הטלפונים החכמים, שירותי הסטרימינג והגישה למשחקים, שיחות וידאו, תשלומים באמצעות הנייד ועוד, כאשר מהנתונים ניתן לראות כי הצריכה היומית של האינטרנט זינקה קרוב לפי 3 ב-5 השנים האחרונות.
מחוברים, אבל רוצים קצת שקט
יחד עם העליה בזמן היומי מול המסך ובצריכת תכנים המבוססים על רשת האינטרנט ישנה גם מגמה הפוכה של מי שרוצים להתנתק כדי לקבל מעט שקט בחיים שלהם.
יותר מ-82% מהנשאלים במדגם ציינו כי הם לא אוהבים כשאחרים מעדיפים לבדוק מה קורה בטלפון על פני קיום אינטראקציה אנושית (תופעת ה-Phubbing), כשאחוז דומה של נשאלים ציינו כי הם מנסים להימנע מתופעה זו.
למרות הרצון להפסיק, ל-52% קשה לעצור את תופעת ה-Phubbing, וכאשר בוחנים את הנתונים עבור קהל הילדים הצעיר מדובר בנתון גבוה יותר של 61%. עבור כל סוגי הקהלים, המפריע העיקרי היא אפליקציית המסרים וואטסאפ, כאשר מעל 80% ציינו כי הם מרגישים צורך לקרוא הודעות מיד עם קבלתן ומעל 60% ציינו כי הם מרגישים צורך מיידי לענות על ההודעות מיד עם קבלתן.
אז איפה בכל זאת מתנתקים מהמסך?
83% מהנשאלים ציינו כי הם לא משתמשים בטלפון בזמן הארוחה ובאופן מפתיע 67% ציינו כי הם מתחילים את הבוקר מבלי לבדוק את הטלפון.
מגמה מעניינת נוספת נוגעת לשימוש בטלפון במהלך השבת, כאשר בשנת 2022 ציינו 38% מהנשאלים כי הם לא משתמשים בטלפון בשבת ולא מטעמי דת, זאת לעומת 29% בשנת 2021.
יותר אנשים גם ציינו כי הם מוציאים את הטלפון מחדר השינה במהלך הלילה – 55% בשנת 2022 מול 38% ב-2021.
שקט מהוואטסאפ
כדי לנסות ולפתור את בעיית ה-FOMO מול וואטסאפ, מציינים 73% מהנשאלים במדגם (ו-67% מהילדים) כי הם מכבים התראות על קבלת הודעות מוואטסאפ ומרשתות חברתיות אחרות, כאשר מגמה נוספת ופחות פופולרית (רק 19%) היא לביטול אישורי הקריאה (שני וי כחולים) באפליקציה.
51% מבני הנוער אף שקלו לקחת הפסקה מלפחות אחת מהרשתות החברתיות ואף לסגור את הפרופיל שלהם.
יודעים מה זה מטאוורס ו-NFT?
כשנה לאחר שהכריזה פייסבוק על שינוי שמה למטא ושמה דגש גדול יותר על מה שהיא קוראת לו “רשת האינטרנט הבאה” או “Web 3.0”, יותר אנשים שמעו על המטאוורס ואף התנסו במשקפי מציאות מדומה כדי לנסות את החוויה.
המספרים עדיין לא משמעותיים כפי שבמטא היו רוצים שיהיו, אך על פי המדגם של בזק, כשליש מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל כבר מכירה את המטאוורס, או לפחות שמעה את המושג, כאשר בקרב בני הנוער המספרים גבוהים יותר, עם 22% שמכירים את הפלטפורמה (מהם 13% כבר התנסו בה) מול 18% מהקהל הבוגר.
המגמה דומה גם בעבור NFT, כאשר בני הנוער מתכתבים יותר עם האומנות הדיגיטלית, כש-27% מהם חושבים ששווה להשקיע ביצירות NFT מול 13% מהשוק הבוגר (גילאי 18-34).
החרדים בדיגיטל
העולם הדיגיטלי כיום הוא גם חלק בלתי נפרד מעולמן של האוכלוסיות החרדיות על פי המדגם של בזק, שמציינת כי 80% מהאוכלוסיה החרדית מחוברת לדיגיטל בדרך זו או אחרת.
באופן לא מפתיע במיוחד תופסת וואטסאפ חלק נכבד מהשימוש של האוכלוסיה החרדית בדיגיטל, ועל פי המדגם 54% מהמגזר החרדי משתמשים בוואטסאפ ו-72% רואים באפליקציה חלק בלתי נפרד מחייהם.
באפליקציה משתמשים לצרכים שונים ולא רק ככלי לתקשורת עם בני משפחה וחברים, כאשר 69% מהנשאלים ציינו כי הם משתמשים בוואטסאפ ככלי לקבלת מידע, בין אם דרך קבוצות בוואטסאפ או במעקב אחר משפיענים שמשתפים תכנים באמצעות הסטטוס באפליקציה.
כמחצית מהנשאלים ציינו כי יש נושאים אותם הם לומדים ממשפיענים יותר ממה שהם לומדים מהאנשים בקהילה ו-45% מהם ציינו כי דעת המשפיענים מספיקה עבורם כדי ללמוד על נושא מסוים.
המדגם מעיד גם על הרגלי הצריכה במגזר החרדי, ולפיו ישנה עליה של 37% בזמן הגלישה באינטרנט בשנה האחרונה, הן עבור קניות אונליין, צריכת חדשות, לימודים, עבודה וחיפוש נתונים בגוגל.
78% מהנשאלים העידו כי הם צופים בסרטונים ביוטיוב באופן כללי, מהם 28% נכנסים ליוטיוב לפחות פעם ביום. שירותי הסטרימינג גם הם תופסים חלק בחיי המגזר החרדי, עם 47% שצופים בתכנים בסטרימינג, רבע מהם אף הגדילו את זמן הצפייה משנה לשנה.
חוששים מתשלום מהנייד?
כניסתם של שירותי התשלומים הרבים לנייד הובילו גם לעליה בשימוש בטלפון ובשעונים החכמים לביצוע תשלומים, עם 45% שציינו כי הם משתמשים באפל פיי או גוגל פיי מול 19% בלבד בשנת 2021, אך עדיין יש רבים שרואים סיכון וחוששים להכניס את פרטי כרטיס האשראי לטלפון.
52% ציינו כי הם חוששים להכניס את פרטי האשראי לטלפון, אך הנוחות שבשימוש בטלפון לצורך רכישות דווקא מעידה על המגמה ההפוכה. למרות החשש, 57% ממי שחוששים להזין את פרטי האשראי לטלפון לצורך תשלום מהיר בנגיעה ציינו כי הזינו את פרטי האשראי לאפליקציות כמו אמזון ואליאקספרס בזמן הרכישה, כאשר הפופולרית ביותר היא אליאקספרס (58%), השנייה בתור היא Shien (עם 35%) ורק אז אמזון (30%).
הדוח המלא באתר בזק (PDF)
