כבר מזמן הבנו שמכשיר הסלולר שלנו הוא חברנו הטוב ביותר, אנחנו שולחים הודעות, מעדכנים סטטוסים בפייסבוק ומצלמים תמונות באופן קבוע מידי יום. אם פעם כדי לעשות את כל הדברים שהוזכרו מקודם היינו צריכים ללחוץ על מספר כפתורים במספר מכשירים, כיום מרבית המכשירים הסלולרים מצויידים במסך מגע מתקדם (אל תעלבו, משתמשי בלאק-ברי) שמקצר לנו את כל התהליכים והופך את כל הפעלת המכשיר לקלה ונוחה מאוד. האם שאלתם את עצמכם פעם איפה כל זה התחיל ואיך זה בכלל עובד?
היסטוריה
אז לפני שנגיע לימינו אנו, נקפוץ תחילה כמה עשורים אחורה, לראות מאיפה איך הכל התחיל. מסך המגע הראשון הגיע אלינו כבר בשנת 1972 כחלק מפרויקט פלאטו כמכשיר ה-PLATO IV, בעוד המחשב המסחרי הראשון שהיה בעל מסך מגע היה HP-150. וכמובן אם מדברים על טכנולוגיה איך אי אפשר להזכיר את אפל שגם לה היה חלק בהיסטוריה של מסכי המגע. אפל הציגה בשנת 1992 מחשב כף יד בעל מסך מגע העונה לשם ‘ניוטון’ שבסופו של יום נקרא MessagePad בעוד התוכנה שהפעילה את המכשיר נקראה ניוטון, אך למרבה הצער המכשיר לא הצליח להימכר בצורה מרשימה (מעניין אם מישהו בתקופה ההיא צפה את הקאמבק המטורף עם האיפון). השלב הבא היה שחרור מכשירי הפיילוט בשנת 1996 על ידי חברת פאלם, שהיו מכשירי המגע שבאמת הצליחו לחדור לשוק ולהימכר בצורה מרשימה וזאת בעזרת מסך המגע שפעל עם עט הסטיילוס המוכר.
כפי שצויין כבר למעלה, את המהפכה האמיתית בעולם מסכי המגע חולל האייפון. אפל, כמו שרק היא יודעת, הביאה לעולם את מסך המגע בצורה מלוטשת ומדהימה עם צאתו של האייפון הראשון בשנת 2007 והרעידה את עולם הטכנולוגיה כאשר הכניסה לשוק מסך מגע בשל שמתפקד באופן מעולה. הבאה בתור להרעיד את עולם הטכנולוגיה הייתה מיקרוסופט עם פרויקט ה-Microsoft Surface שגרמה לכולנו להזיל ריק ולרצות שגם לנו יהיה דבר כזה בבית. בעקבות הפרויקט השאפתני מיקרוסופט הכניסה לחיינו את הקונספט שמסכי המגע יכולים לצאת מהעולם הקטן בהם הם נמצאים (מכשירי סלולארים וטאבלטים, בהם הם מצויים לרוב) ולהגיע בגדלים משמעותיים ויספקו לנו ערך מוסף בחיי השגרה שלנו. כיום ניתן למצוא מסכי מגע ברוב המכשירים שמגיעים לשוק, החל ממכשירים סלולרים וטאבלטים ועד לקונסולת ניידות ומחשבים ניידים.
הטכנולוגיה שמאוחרי מסכי המגע
כשמדובר במסכי מגע ישנן שתי טכנולוגיות עיקריות ששולטות כיום בשוק, כאשר חלק מהיצרניות מעדיפות טכנולוגיה אחת על פני השניה עקב החסרונות והיתרונות שיש לכל אחת מן הטכנולוגיות.
מסך מגע קפסטיבי
מסכי המגע מסוג הזה הם הנפוצים ביותר כיום ונמצאים במרבית המכשירים המוכרים לנו, הם ידועים ברמת דיוקם הגבוהה להפליא ונוחים מאוד לשימוש. מסך קפסטיבי מכיל חומר מבודד, לדוגמת זכוכית המצופה בחומר מוליך שקוף. גוף האדם כשלעצמו הוא מוליך חשמלי מעולה, מה שאומר שבכל פעם שאנו נוגעים במסך נוצרת הפרעה בשדה האלקטרומגנטי של המסך (שטעון תמיד במתח כלשהו), אותה “הפרעה” ניתנת למדידה כשינוי בקיבולת. לאחר שנגענו במקום מסוים, המסך יודע לזהות היכן נוצרה ההפרעה וכך הוא יודע היכן על המסך התבצעה הנגיעה ומעביר את המידע הלאה.
אחד היתרונות הגדולים של המסך הקפסטיבי הוא גם זה שהיה אחראי להתלהבות הגדולה בעת השקת האיפון – מדובר כמובן ביכולות הרב-מגע (או – מולטי-טאץ’). הרב מגע, מאפשר להשתמש במסך המגע כאשר יותר מאצבע אחת נוגעת במסך ומאפשרת שליטה במכשיר באמצעות מחוות מורכבות יותר ואינטואיטיביות יותר. החיסרון הגדול של המסך הקפסטיבי הוא באי יכולתו לעבוד עם מרבית החומרים המבודדים בהם אנו עושים שימוש, כדוגמת כפפות. לבעיה הזו ישנו פתרון, אבל הוא לא תמיד נגיד והוא לאו דווקא זול, נמשיך בדוגמת הכפפות – נדרשת הכנת כפפות מיוחדות עם עט סטיילוס קפסטיבי מיוחד שמותקן בקצות האצבעות, כך שנוכל ליצור הפרעה אלקטרומגנטית גם כשידינו אינן חשופות.
מסך מגע רזיסטיבי
סוגי מסכי מגע נוספים שנמצאים כיום בשוק הם מסכי מגע רזיסטיבים שנמצאים איתנו כבר תקופה ארוכה. מסכי המגע הללו עובדים בצורה קצת אחרת ממסכי מגע קפסטיביים. מסכי המגע הרזיסטיבים מורכבים ממספר שכבות, שתיים מהן הינן דקות מאוד המוליכות חשמל, כאשר רווח קטן מאוד מפריד בניהן. כאשר עצם כלשהו, לדוגמת עט סטליוס אם תרצו, נוגע (או יותר נכון – לוחץ) בנקודה מסויימת במסך, שתי שכבות מתכת נוגעות האחת בשניה באותה הנקודה, מה שיוצר שינוי בזרם שעובר בנקודה הספציפית הזאת. אז המסך שולח מידע כי באותה נקודה בה נעשה שינוי בזרם היה מגע ובכך הוא מעביר מידע הלאה על מיקום המגע. יתרונו של מסך מסוג זה הוא מחירו הזול יחסית. יש הנוטים לכנות את מסכי המגע הרזיסטיביים כמסכי “לחיצה” ולא כמסכי מגע, עקב כך שהפעלתם מבוססת על התנגדות חשמלית, הנוצרת מלחיצה על נקודה מסוימת במסך.
Microsoft Surface
למרות שלא מדובר בטכנולוגיה שמצויה במרבית המכשירים הסובבים אותנו, יש לתת את מלוא הכבוד לפרויקט המדהים של מיקרוסופט. מדובר במכשיר מהפכני של מיקרוספט שכולם בוודאי כבר מכירים, מבלי להיכנס ליותר מידי סיבוכים טכניים ניתן להסביר כי בעבר נעשה שימוש במצלמות בכדי לדעת היכן עצם כלשהו נוגע. אך כיום השולחן עצמו מורכז מהרבה חיישני אינפרא אדום ובכך נוצרת רשת של חישיינים מה שאומר שבכל פיקסל בעצם ישנו חיישן אינפרא אדום מה שמעניק לנו דיוק מרבי. בכל פעם שחפץ כלשהו נוגע במסך המגע, הוא מחזיר אור שנקלט על ידי החיישנים ובכך המסך מעביר מידע למחשב שנמצא בתוך השולחן. הפרויקט השאפתני של מיקרוסופט הוא הרבה יותר ממסך מגע ומציע יכולות סינכרון וחוויה בידורית מהנה ואיכותית.
העתיד?
אין ספק שמסכי המגע עשו שינוי גדול בדרך בה אנו מתפעלים את מרבית המכשירים שיש ברשותינו, הם חדרו לחיינו בצורה כל כך חזקה עד שאנחנו כבר לא יכולים לדמיין מכשיר כלשהו שלא יגיע עם מסך מגע. מסכי המגע מתחרים במספר טכנולוגיות שעתידות לשנות את הדרך בה אנחנו מתפעלים את מרבית המוצרים שלנו. הטכנולוגיות האלה, לדוגמת הפעלה ע”י קול והפעלה ע”י מחוות גוף (לדוגמא – קינקט) יכולות להמעיט בצורך שלנו בלגעת במסך (למשל בעת הקלדה) ולהפחית את התלות שלנו במסך בכלל. כיצד הטכנולוגיות האלה ישפיעו ואילו שיפורים נקבל במסכי המגע העתיידים? קשה מאוד לנחש, אבל הקפיצה הבאה כבר נראת באופק הודות לחברת KDDI שעל הפיתוח שלה דיווחנו לכם בעבר.
איזה מסך מגע אתם הייתם מעדיפים? יש לכם עוד שאלות בנושא? אהבתם את ההסבר ורוצים לדעת על נושאים נוספים שתמיד עניינו אתכם? תוכלו להשאיר תגובה לכתבה ואף לשלוח לי מייל בכתובת [email protected] עם עוד שאלות ונושאים שתהיו מעוניינים שאכתוב עליהם.
