אחרי שעקבנו זמן מה אחרי חבורתו של ריק “המתים המהלכים” (The Walking Dead) מגיעה, כדרכה בקודש, מספרת לנו את סיפור ה”בינתיים” שהתרחש במקום אחר. ספציפית, במחנה המושיעים.
בפרק ה-11 של העונה הנוכחית, הנקרא “עוינים ואסונות” (Hostiles and Calamities), אנו רואים מה קרה במחנה של ניגן מהרגע שדאריל נמלט ממנו, ועד לנקודה אליה הגענו בפרקים האחרונים. הפרק מתמקד בעיקר בשתי דמויות – דווייט ויוג’ין. עליהם בעיקר נדבר גם אנחנו.
מכאן יתחילו ספוילרים משמעותיים לפרק!
דווייט
נראה שהחזרה לדווייט מתנהלת לפי סכמה מוגדרת מראש – היה זה הפרק השלישי בעונה בו ביקרנו לראשונה במחנה המושיעים, והכרנו מקרוב את סיפורו של דווייט, ואת הקשר שבינו לבין שרי, אשתו לשעבר, לבין ניגן. כעת אנחנו בפרק השלישי מאז החזרה של הסדרה מההפסקה, ושוב אנחנו במחנה המושיעים, ושוב הפרק מתחיל מדווייט.
כל מה שלמדנו על היחס של ניגן לדווייט עד עכשיו מתגבש בפרק האחרון – ניגן סומך על דווייט כמעט בעיניים עצומות, ומזלזל ביכולת שלו להביע רגש עצמאי כלשהו. הוא מעדיף להקריב רופא מלפקפק בסיפור המפוברק של דווייט, פשוט כי המחשבה שדווייט ישקר לו נראית בלתי אפשרית. מבחינתו, גם אם דווייט יתברר כשקרן גדול בסוף, הוא יעניש אותו וזהו. והרופא? עוד הדגמה טובה לכל הנוכחים מה מחירה של בגידה.
מהמקום הזה אנו חוזים בניצנים של השינוי המשמעותי אותו דווייט מתחיל כבר לעבור. בעוד שניגן מאמין לחלוטין בכך שדווייט כבר לא מרגיש דבר כלפי שרי, אנו רואים כמה רחוק דוייט מסוגל ללכת כדי להגן עליה, ובתהליך לסכן גם את עצמו. כשניגן אומר שאם היא חיה הוא בטוח יגלה את זה, הוא כנראה לא טועה. משפט כזה לא נזרק סתם לאוויר, הוא רמז עבה מאד של כותבי הסדרה ששרי עוד תצוף, ולא בסיטואציה נוחה.
ההקבלה בין דווייט לדאריל עולה גם היא שלב, כששרי בעצמה טוענת שהם למעשה מאד דומים. בין כל המוות והיסורים, ביקורו של דווייט בבקתה היה אחד מהרגעים המרגשים ביותר בסדרה בזמן רב מאד, ועזר להתחבר אליו יותר. החיבור החזק הזה שנוצר בין דווייט והצופים עורער כבר באותו פרק, כשדווייט הפליל את הרופא וגרם לו למוות ביסורים. אין ספק, יוצרי “המתים המהלכים” יעשו את כל מה שביכולתם כדי לגרום לנו להיות מבולבלים ברגשותינו. נכון לרגע זה, כתוצאה מהפרק, דווייט הוא אחת הדמויות העגולות והמעניינות ביותר שבסדרה.
יוג’ין
במקביל לדווייט, עליו אנחנו מגלים דברים, יוג’ין מגלה דברים על עצמו, שכנראה גם הוא לא היה מודע אליהם. לפני שנוגעים במה שעובר על יוג’ין בפרק, כדאי שנרענן מעט את זכרוננו לגבי עברו.
יוג’ין הצטרף לחבורה יחד עם רוזיטה ואברהם. אברהם לקח על עצמו את המשימה להביא את יוג’ין לוושינגטון, כיוון שיוג’ין שיקר לו שהוא היה חלק מתכנית הגנום שהייתה קשורה למגפת הזומבים, ושבוושינגטון הוא יוכל לפתור את העולם מהאסון הזה. לאחר שהוא חשף את השקר וכמעט נרצח על ידי אברהם, יוג’ין מצא את מקומו בחבורה כחבר מן המניין, והתחיל לפתח יחסי חברות עם אנשי הקבוצה האחרים, עם טארה במיוחד.
בסוף העונה האחרונה הסטטוס של יוג’ין הגיע לשיא, כאשר אפילו אברהם, שזלזל בו ובז לו, התחיל להעריך את חכמתו ואת היצירתיות שלו. יוג’ין נהייה, בשלב הזה, אחד מה”ותיקים” בחבורה של ריק, מישהו שיודע כיצד לפעול במצב חירום ושאפשר לסמוך עליו.
הסטטוס הזה לא החזיק זמן רב. בזמן שטארה, חברתו הקרובה ביותר, נעדרה, ניגן נפל עליהם כמו רעם משמים. כשכל הקבוצה מעורערת, כל אלכסנדריה נראתה כמו יוג’ין ביום רע – מפוחדת, מתרפסת, וללא עמוד שדרה. וכשבתוך כל זה רוזיטה החליטה לנצל אותו, ולהשפיל אותו כדי לקבל ממנו את מה שהיא רוצה, קל לדמיין שהנאמנות שלו לריק ולאלכסנדריה לא במקום הטוב ביותר.
לכן אין זו הפתעה שיוג’ין משתף פעולה עם ניגן מעל למצופה. כי מה שעובד על דווייט, עובד על יוג’ין שבעתיים – מצד אחד, הוא מבועת מניגן, ובצדק רב. מצד שני, יוג’ין מקבל חדר מרוהט, עם גישה לכל הספרים שהוא רק יכל לחלום עליהם, מטבח מגוון ואפילו משחקי וידאו. כל זה בלי לעבור את מסכת ההשפלות שעוברים העובדים הממוספרים.
יוג’ין מתקבל למושיעים כשווה בין שווים, אחד מהטורפים שבראש שרשרת המזון, בזכות הידע, הכישורים והחכמה הרבה שלו. לראשונה מאז שהעולם נגמר, ואולי אף לראשונה בחייו, הוא מוקף באנשים שמכבדים אותו בלי להכיר אותו. הם לא חברים שלו, הם פשוט צריכים אותו.
יוג’ין משתף פעולה עם המושיעים לא רק כי הוא מפחד מהם – הוא גם עשוי להנות מאד מחייו עם המושיעים. למצוא לעצמו מקום ראוי הרבה יותר. באלכסנדריה הוא שומר על החומה ולומד לירות בנשק. כאן? משחק במשחקי וידאו, קורא ספרים ומתכנן את ההגנות של הבסיס, לקול תרועה מהבוס בכבודו ובעצמו.
ובפינת הטראש השבועית – בזכות יוג’ין הגדרות של ניגן מתחילות להשתדרג בזומבים מברזל. שלא נשכח שוב שמדובר בסדרת קומיקס. ניגן עצמו נדלק על הרעיון, ואיך אפשר שלא? זה כמו לקוח ישירות מהזבלונים מהם הוא לוקח את הסטייל שלו, אותו סטייל שהסדרה כולה מאמצת, ובשעה טובה.
בפרק הבא
בפרק הבא של “המתים המהלכים” נחזור לאלכסנדריה, שמתכוננת להגעתם של המושיעים, ככל הנראה עם סיימון בראשם, לגבות את המס השבועי. כפי שכבר נרמז בשני הפרקים הקודמים, טארה מתלבטת אם לספר לריק על קבוצת הלוחמות שהיא פגשה. אחרי הכל, המרד נגד ניגן ידרוש כמות גדולה ומרשימה של נשק.
מאז שחזרה הסדרה מהפגרה היא ספקה כבר שלושה פרקים מצויינים, שמסמנים שינוי נפלא לטון של העונה. כולי תקווה שגם הפרק הבא לא יסתפק בלבטים ופלאשבקים.
