אין ספק שלטכנולוגיה ישנה השפעה חיובית מאוד על חיינו ותרומתה לכלכלה גדולה לאין שיעור. אך כלכלנים טוענים שבניגוד למוניטין שיצא לו ומה שחשבו עד כה, עולם הסטארטאפים, שנמצא בקידמת הטכנולוגיה, אינו מייצר מקומות עבודה רבים.
במאמר באתר re/code דנו בנושא והזכירו את המועמדת לנשיאות ארה”ב, הילארי קלינטון, שכמו פוליטיקאים אחרים התגאתה בעמק הסיליקון ושיבחה את כלכלת השיתוף של אובר (Uber) וחברות אחרות שיוצרות הזדמנויות (עבודה) לאנשים.
אולם קשה להסתכל על אובר כיוצרת משרות. הרבה סטארטאפים יוצרים לבני אדם סביבת עבודה נוחה וגמישה יותר, אבל לא יוצרים משרות מלאות. מנכ”ל אובר אולי התגאה ב”יצירת מיליון משרות” בשנה, אבל רבים מהנהגים של אובר עזבו עבודה אחרת כדי להיות נהגים ובהרבה מקרים זו עבודה שנייה עבורם (בדוגמא המקומית, הנהגים של גט-טקסי רק עברו תחנה מוניות).
בנוסף, תחקירים העלו שבתור “עובדים חיצוניים”, הם מקבלים שכר לא ריאלי ואובר מנסה להתנער מלשלם להם זכויות סוציאליות כמו ביטוח ופנסיה. דוגמא ממצליחנית אחרת: משכירי הבתים של Airbnb אפילו לא עזבו את עבודתם והשכרת הדירה היא רק הכנסה צדדית שגם לא תמיד מדווחת לרשויות המס.
כמה עובדים יש לפייסבוק?
ענף הסטארטאפים אמנם מעלה את ההכנסה של המשתמשים ומשנה את בסיס הכלכלה שלנו, אך כסקטור הוא לא מייצר הרבה משרות. מחקר שבוצע לאחרונה באוניברסיטת מרילנד מראה שיש התדרדות ארוכת שנים בתוספת המשרות שמייצרות פירמות חדשות בעלות צמיחה גבוהה (סטארטאפים). רק 0.5% מכוח העבודה ב-2010 בארה”ב היה שייך לחברות שלא היו קיימות לפני שנת 2000 (על פי מחקר אחר).
דוגמא מספרית: אם IBM העסיקה 431 אלף עובדים ב-2013 ודל העסיקה כ-109 אלף עובדים, הרי שפייסבוק, שגדולה מהן בהרבה מבחינת שווי, מעסיקה רק 12 אלף עובדים (נכון לספטמבר 2015). פייסבוק היא כנראה המעסיקה הכי גדולה מבין החברות המצליחות שהוקמו לאחר שנת 2000 ובין חדי הקרן המצליחים שחלקם קיימים כבר מספר שנים. קצב ההעסקה של החברות החדשות הצעירות, גם מבין אלו שצברו ניסיון רב ושוות מיליארדי דולרים, אפילו לא מתקרב לרמת ההעסקה של החברות הותיקות.
הסבר אפשרי אחד הוא שבאופן כללי ב-10-15 שנה האחרונות יש צורך בהרבה פחות עובדים בשל ההתקדמות הטכנולוגית – התוכנה עושה את רב העבודה. סיבה אחרת או נוספת היא שבעידן החדש, סטארטאפים טובים נוטים להירכש על ידי חברות ענק. הפחות טובים פשוט נכשלים וקורסים.
הנתונים לא באים לבטל את ההשפעה החיובית שיש לסטארטאפים טכנולוגיים על חיינו. הם יוצרים ערך רב גם מבלי להכיל עובדים רבים. עם זאת, צריך להכיר בחולשת התעשייה בזוית כלכלית צרה זו, חולשה שיש לה השפעות רחבות יותר בכלכלה. סטארטאפים רבים בעמק הסיליקון מתמחים בלשכנע אנשים להוציא כסף ‘כאן ועכשיו’, אך בעצמם אינם מספקים מספיק משרות שמפרנסות משפחות שיוכלו להוציא כסף לרווחתן.
