הרבה גבות הורמו ביום שלישי האחרון בזמן הכרזתה של אפל על iPhone 6 ו-iPhone 6 Plus כשצמד המילים Sapphire Glass (זכוכית ספיר) לא הוזכר במעמד האירוע. חודשים של שמועות וידיעות על שיתוף פעולה בין אפל לחברת GT Advanced Technologies הסתיימו באכזבה, כאשר רוכשי האייפון החדש לא יזכו להיות מוגנים על ידי הגביש שהוצג ככמעט בלתי ניתן להשמדה. נחמה אפשר למצוא בכך שזכוכית הספיר תגן על Apple Watch ועל עינית המצלמה בטלפונים החדשים.
למעשה, היה אנליסט מומחה לאפל שצפה את האכזבה, אבל בלא אישור רשמי המשיכו הציפיות להיות גבוהות. עם ההכרזה ופרסום המפרט המלא של מכשירי הדגל החדשים, הבינו בשוק מהר מאוד את משמעות הדברים, ואז החלה מניית GTAT לצלול. בתוך יום וחצי, החל מפרסום הנתונים, איבדה המניה 25% מערכה.

הטיעונים נגד הספיר
אז למה אפל החליטה לוותר על הספיר ולשלבו רק כמגן על עינית המצלמה? לא חסרות סיבות לכך, וכולן נעוצות בטבעו של החומר. הספיר אמנם חזק יותר מהגורילה גלאס, אבל הוא כבד יותר: אם נחליף את הזכוכית של האייפון 5 בזכוכית ספיר, נקבל תוספת של 9-10% למשקל. בנוסף, הספיר לא מספק שקיפות טובה מספיק כמו זכוכית רגילה. המשמעות – המכשיר יצטרך לסחוט עוד כוח מהסוללה כדי להגיע לרמת הראות שהורגלנו אליה.
ראש חטיבת החומרים המיוחדים בקורנינג (יצרנית הגורילה גלאס), ניסה להזהיר מפני החסרונות הללו כבר בשנה שעברה. מטבע הדברים, דבריו לא קיבלו חשיפה גדולה מחשש לחוסר אובייקטיביות. הוא הזכיר שהספיר מתאימה במיוחד לכיסוי שעונים בגלל העובי ושאל שאלה רטורית: “מה אם היו אומרים לכם שמישהו המציא מגן ששוקל חצי מהספיר, צורך 99% פחות אנרגיה בייצור, מספק מסך בהיר יותר ועולה עשירית מעלות הספיר?”.
כבכיר בחברה המתחרה הוא נחשב אמנם משוחד, אבל יש מן האמת בדבריו. לייצור גביש הספיר בצורה מלאכותית נדרשים טמפרטורות גבוהות ולחץ אדיר, מה שמעלה שאלות של כדאיות והשלכות סביבתיות. בסרטון הבא תוכלו לראות את תהליך ייצור הספיר.
לכל החסרונות הטבעיים הללו ניתן להוסיף שיקול כלכלי. העלות הגבוהה של ייצור הספיר תגזול נתח מהרווח השולי של כל מכשיר, לא בדיוק האינטרס של חברה מסחרית. למרות כל זאת, צריך לציין שהתקווה לראות ספיר על מסכינו עדיין לא נעלמה לגמרי. הרי אפל השקיעה עד עתה מעל 440 מיליון דולר בהקמת מפעל לייצור ספיר יחד עם GTAT, וההנחה היא שהשותפות מנסות לשפר את המוצר ולהתאימו לשימושים רבים.
הגורילה לא בפאניקה
בכל מכשירי האייפון, מאז 2007 ועד היום, השתמשה אפל בזכוכית הגורילה גלאס, ובעקבות ההצלחה הגיעו גם יצרני טלפונים אחרים. הגורילה מגנה על 2.7 מיליארד מכשירים בעולם כולו. כאמור, עם כניסת הספיר לשוק, בקורנינג לא נבהלו. יש מספיק יצרנים בעולם התחרותי של הסמארטפונים היום שישמחו להישאר עם הגורילה גלאס מבלי להיכנס להוצאות האדירות של הספיר. הגרף של מניית קורנינג מראה זאת היטב:
![]()
השקעה בספקי חלקים למכשירי הדגל של החברות הגדולות היא בבחינת הימור. קחו לדוגמא את המשקיעים של חברת היימקס (Himax) שמתמחה בייצור מסכי תצוגה קטנים (OLED Microdisplays).החברה פיתחה מוצר מבטיח שאמור היה להשתלב במשקפיים של גוגל, אולם שמועות ודיווחים טוענים שגוגל בכלל לא מתכוונת להשתמש במסכים של היימקס בעדשות המשקפיים שלה. זאת למרות שיש לה אחזקה של 6.3% בחברה ואופציה לרכוש עוד 14.8%. התוצאה – צניחה של יותר מ-50%, מ-14 ד’ ל-6 ד’ תוך חודשיים בלבד. מכה כואבת לכיס של כל משקיע.
בניגוד להיימקס, הסיפור של GTAT עדיין לא “גמור”. GTAT הצליחה להשיג מאפל השקעה ענקית במפעל חדש ועוסקת בתחום שקשה להיכנס אליו (גם אם היימקס מובילה בתחום, יצרני מיקרו תצוגות לא קשה למצוא). עם זאת, יש תמיד להישאר עם יד על הדופק ולוודא שתסריט גוגל-היימקס לא חוזר על עצמו בשינוי שמות השחקנים.