אפל צפויה להכריז על האייפון 6 בעוד פחות מחודש אבל נראה שהשוק כבר החליט שמדובר בהצלחה כבירה. במהלך עלייה מרשים מאוד של 7% בחודש חלפה ביום שלישי האחרון מניית אפל מעל רף ה-100 דולר הכל-כך סמלי, רשמה שיא כל הזמנים חדש במחיר המניה ובינתיים גם מצליחה להחזיק בו.
ביום שלישי סגרה המניה במחיר של 100.58 ד’, קצת מעל השיא הקודם של 100.3 ד’ שנרשם לפני כשנתיים ב-19 בספטמבר 2012. למעשה, בזמנו היא נסחרה תמורת 702.1 ד’, אבל בחודש יוני האחרון בוצע ספליט (פיצול מניות) ביחס של 1:7, כלומר מי שהחזיק מניה אחת של אפל בשוי 700 ד’ קיבל 7 מניות נפרדות בשווי 100 ד’ לאחת.
מעניין לראות שהשיא הקודם נרשם יומיים לפני השקת האייפון 5, בדומה לאופטימיות כיום לפני האייפון 6. מאז השיא הקודם התממשה מניית אפל בכמעט 50% (נעמוד על סיכון זה בהמשך), אך כל זאת רק כדי לעלות שוב 100%! אז איך אפל, חברה עם שווי שוק מפלצתי הצליחה להיות המניה הכי חמה בשוק? חלק מהסיבות נעוצות בכל היתרונות הפנימיים של אפל, חלק אחר מההצלחה מקורה בתנאי שוק שתורמים למניה.
זה אייפון 6 בכיס שלך או ש…
ראשית, כל העולם כבר יודע שבקרוב יצא האייפון 6 ומצפה לו. סוף סוף מעריצי אפל לא יצטרכו לאמץ את עיניהם ויזכו למסכים גדולים יותר ובדיוק מסיבה זו צופים האנליסטים שיעור מעבר גבוה למכשירים החדשים והגדולים יותר. מצב זה שונה מהשקת האייפון 5, אז אמנם האופטימיות בשוק היתה בשיאה, אבל רבים העריכו שאפל לא באמת מעניקה ערך מוסף חדשני במכשירים החדשים.
התוצאה התבטאה היטב בנפילה שלאחר ההשקה הקודמת. הפעם, כשברור לכולם שמסכים נוחים יותר, ומגוון זה בדיוק מה שחסר לאפל, בצירוף הסקר האחרון של IDC על פיו iOS זה בעיקר לעשירים, יש יסוד טוב להנחה שמחזיקי אייפון רבים ישדרגו למכשירים החדשים.
בחודש שעבר פרסמה אפל את הדו”ח הרבעוני שלה שניתן להגדירו “משעמם”. אבל משעמם זה לא בהכרח רע. אם משעמם זה להמשיך להציג נתוני מכירות יפים בכל חטיבות המכשירים ולייצר ערימות מזומנים עצומות, נאחל את ה”שיעמום” הזה לכל חברה. אפל אף הצליחה להגדיל את קופת המזומנים שלה, זאת למרות שהחלה לחלק דיבידנד (משקיעים מאוד אוהבים חברות שמחלקות דיבידנדים) באמצע 2012 ולרכוש במאסיביות את המניות של עצמה, מה שמעלה את הביקוש והמחיר של המניה.
בנוסף לעסקי האייפון והאייפד, זוכה אפל לחשיפה גבוהה גם מכיוון הטלוויזיה עם ה-Apple TV. מה שהתחיל כפעילות צדדית, “תחביב” של מפתחי אפל, הסתיים בהכנסות של מיליארד דולר ב-2013 וחשיפה תקשורתית גבוהה לכך שאפל לא קופאת על שמריה ופועלת לחדשנות ופיתוח מקורות הכנסה נוספים כל הזמן.
במקורות הכנסה נוספים ניתן להכליל גם את iWatch, שעדיין לא נקבע עבורו מועד השקה רשמי, מערכת ה-Carplay שתחבר את המעריצים לאפל גם בנסיעות ומתחיל לקרום עור וגידים. תחום שאנליסטים רבים בונים עליו כמנוע צמיחה משמעותי הוא פרויקט ה-iBeacon, דוגמא לפוטנציאל הגלום בו ניתן לראות כאן:
המעגל שמזין את עצמו
המדדים בוול סטריט רושמים לאחרונה שיאים רב שנתיים, מדדי ה-S&P500 והדאו ג’ונס שברו את השיאים הקודמים שלהם מ-2007 בתחילת 2013 ורק הנאסד”ק, בעודו עדיין רחוק מהשיא של בועת ההיטק של שנת 2000, שובר כל יום עוד שיא של יותר מעשור.
במצב כזה שהרבה מניות עלו במהירות ובחדות ועתה נראות יקרות, לא מפליא שמשקיעים נזהרים מאויר הפסגות הדליל. תוסיפו לכך את עונת המלפפונים (כינוי לשיא סוף תקופת הקיץ), בה רבים יוצאים לחופש והעניין בשוק מתמעט, ותקבלו מתכון בטוח למשקיעים שהולכים אחר “הימורים בטוחים” במניות שהם מכירים כמכונות מזומנים. היש יותר מתאימה לכך מאפל?
צריך לציין שמשקלה של אפל במדד הנאסד”ק 100 (בגלל שווי השוק העצום שלה) גבוה מאוד ונאמד בכ-12%. המשמעות – ההשפעה של עליית מניית אפל גבוהה יותר מכל שאר המניות גם אם הן אדומות במקצת. למעשה נוצר כאן מעגל שמזין את עצמו. המשקיעים שרואים שיא במדד רוצים להצטרף, אבל מפחדים להשקיע בדברים שאינם מכירים ונראים יקרים, והולכים על אפל (שכזכור גם יוצרת עניין תקשורתי חיובי ואפילו מחלקת דיבידנד).
אפל, שהכי משפיעה על המדד, מרימה אותו מעלה ושוב יוצרת תחושה של “הכל יקר ואין מה לקנות”. כמו כל דבר, גם המעגל הזה ישבר מתישהו (אולי עם פרסום נתוני המכירה הראשונים של האייפון 6), אבל בינתיים זה עובד.
אז אם נגמור את ההלל, קיימות המון סיבות טובות שתומכות בראלי המטורף שחוותה אפל עד לשבירת השיא השבוע. גם אם המקטרגים נגדה יאמרו שזה לא שאפל מעולה, אלא שכל האחרות בשוק לא ממש מושכות – אפילו הטיעון הזה עובד לטובתה של אפל. כמובן, תמיד ניתן למצוא נקודות לרעתה, אבל למצוא אחת שתאיים מהותית על הסנטימנט החיובי כלפי המניה, זה לא יהיה קל.
