ב-2009 החלו מהנדסים באוניברסיטת הרווארד לעבוד על פרוייקט בשם “RoboBees” לפיתוח רובוט מעופף זעיר כתחליף לדבורים מאביקות. בשנה שעברה הניב הפרוייקט אב טיפוס ראשון, אשר הצליח להתנתק מהקרקע ולשמור על מעוף יציב, אך אב טיפוס זה היה מוגבל למשקלו העצמי וחסר את היכולת לשאת סוללה או ציוד אחר. לאחרונה עלה ראיון באתר Business Insider המעיד כי הצוות קרוב לפריצת דרך נוספת, אשר תאפשר לרובוט מעוף אוטונומי ללא חיבור למקור אנרגיה חיצוני.
הצורך ברובוט עולה מתוך תופעת היכחדות הדבורים המאביקות, שכן פעולת ההאבקה שהן מספקות הינה תנאי הכרחי בתהליך הגידול של כשליש מכלל המזון שאנו צורכים. מכלל הגידולים החקלאיים הנפוצים בעולם רק חיטה, אורז ותירס אינם תלויים בדבורים ישירות. עד כה טרם נקבע הגורם לתופעת ההכחדות הגוברת של הדבורים, כאשר מומחים מסויימים בתחום מעריכים כי מדובר בחומר הדברה נפוץ בשם ניו-ניקוטין.
את אופן פעולתו של הרובוט הזעיר ניתן להבין באופן בסיסי מן הוידאו. גובהו כס”מ וחצי ובראשו ניתן למצוא שתי כנפיים ומשקולת מייצבת. הכנפיים נעות הלוך ושוב במישור אופקי, כאשר הטיית המעוף לאחד הכיוונים מתבצעת על ידי שינוי ברדיוס או במיקום גזרת התנועה של כל כנף. כך על מנת לנוע בכיוון אופקי כלשהו רדיוס גזרת תנועת הכנפיים בכיוון זה קטן ובו בזמן גדל בכיוון הנגדי. סיבוב סביב צירו האנכי של הרובוט נשען על חוק שימור התנע ומתבצע על ידי הגברת מהירות מהלך הכנף בכיוון הנגדי לכיוון הסיבוב, כאשר בהתאם להגברת מהירות המהלך משתנה זווית התקיפה של הכנף על מנת למנוע נסיקה.
מאמציהם של המהנדסים באוניברסיטת הרווארד, ללא ספק, פורצים דרך בתחום כלי הטיסה הזעירים, אך לפי דבריהם, הרובוט לא יהיה מוכן לשימוש המיועד לו עוד קרוב לעשר שנים נוספות. ייתכן ובמקרה בו תופעת ההכחדה של הדבורים המאביקות תחמיר, יגדל תקציב המימון של הפרוייקט והדבורים הרובוטיות יחלו לעופף בחלקות גידול עוד לפני כן.
