התפתחות עולם המשחקים בעשורים האחרונים הוא נושא שניתן לדוש בו בלי סוף: מצד אחד, יטענו הגיימרים – בצדק – שגרפיקת המשחקים השתפרה פלאים עם כל שנה שחלפה מאז PacMan, ומצד שני יטענו אנשים שקצת פחות נהנים מהתחום – וגם כאן בצדק – שרוב התפתחות הגרפיקה אירעה בתחילת שנות ה-90, אך מאז סופן נתקעה הקידמה הגרפית בהבדלים מינוריים בין עצים דו-ממדיים לתלת-ממדיים בסביבה תלת-ממדית מזוייפת.
אחת ההוכחות הבולטות להאטה המשמעותית בהתקדמות בתחום – שתודגם תוך שימוש בלארה קרופט – היא הפנים. קרופט התחילה את הקריירה שלה כבחורה פלסטית בעלת הבעה קבועה של בוז וציניות, וההבדל היחיד בין לארה קרופט של Tomb Raider הראשון ללארה קרופט של המשחקים המאוחרים (מלבד הדוגמנית שלפיה עוצבה) הוא שהפה שלה למד להיפתח ולהיסגר בזמן דיבור. שאר הפנים עדיין קבועים על ההבעה הנצחית הכל-כך מאוסה. כך גורה גם בכל משחק אחר – הרמה הגרפית עולה, יורדת ושוב עולה, אבל הדמויות נשארות חסרות אנושיות בגלל הפנים החתומות.
אבל בקרוב הכל ישתנה, בזכות חברה אוסטרלית בשם Depth Analysis. בחמש השנים האחרונות עבדה החברה על טכנולוגיה בשם MotionScan, שמטרתה להעלות את יכולת שחזור פני השחקנים במשחקים מהמצב הנוכחי, של תמונות דו-ממדיות המנסות ללכוד הבעות, לכדי יכולת שחזור מושלם של ראשו של השחקן מכל זווית אפשרית – כולל ההבעה, המצמוצים והתסרוקת. הדבר נעשה באמצעות צילום סצינות המשחק פעמיים: בצילום הראשון מולבשים השחקנים בחליפות לכידת תנועה ומצולמים באולפן לכידת תנועה מרחבית, ובצילום השני הם מאופרים, מושבים על כיסא באולפן ייחודי ומבצעים את “משחק הפנים” בלבד – כלומר: מבצעים את הבעות הפנים והדיבור, כאשר עשרות מצלמות לוכדות את התוצאה מזוויות שונות.
המשחק הראשון הנהנה מהטכנולוגיה נקרא L.A Noire (לוס אנג’לס נוּאַר), וישוחרר בסתיו 2011 ע”י Rockstar. מדובר בתעלומת רצח בלשית, הכוללת את הצורך בלכידת סצינות המשחק באופן מושלם, כדי שהגיימר המשתמש בו יוכל לראות מתי אחד החשודים משקר או אומר חצי אמת. עוד לא ברור האם כך תיראינה סצינות הסרטונים במשחק בלבד, או שבמשך כל המשחק יזכו השחקנים לראות את הדמויות במלוא איכות המשחק, אך שווה לחכות עוד כמעט שנה ולראות האם סוף סוף ישנה עולם הגיימינג פרדיגמה נושנה.
(מקור: Gizmodo Australia)
