גאדג’טי מסקר: LG G2 – הפתעות מלפנים ומאחור

חברת LG ידעה עליות ומורדות בשוק המובייל, יצרה מגוון סמארטפונים שהיו חדשניים ונטשה עד לאחרונה את זירת הטאבלטים בה כשלה. כבר היה נדמה שהיצרנית הקוריאנית לא ממש הבינה איך לאכול את אנדרואיד, אבל מאז השקת ה-Nexus 4 בשיתוף עם גוגל קיווינו שהכול ישתנה. כעת נוחת בישראל ה-LG G2, סמארטפון הדגל החדש של החברה, מלא ציפיות ואמונה שיוכל לתת מאבק לסמארטפון הדגל של המתחרה הגדולה סמסונג, ה-Galaxy S4.

הדימיון בין ה-G2 ל-Galaxy S4 רב, כאשר ניתן לראות בבירור ש-LG מנסה לתת מענה ישיר לכמעט כל פיצ’ר שמציע המכשיר של סמסונג (בולט במיוחד ממשק המצלמה, על כך נרחיב בהמשך). מהלך זה נועד להוציא את LG מהצל של האחות הקוריאנית שמקבלת את מרבית תשומת הלב ומנסה לשנות את תפיסת הקהל כלפי מותג הסלולר של חברה. ה-LG G2 הוא הסמארטפון העצמתי ביותר שהחברה השיקה ובעל אחד המפרטים המרשימים בשוק, הוא יעיד על עתיד החברה ולא פחות, על ה-Nexus 5, שאמור להיות מושק בקרוב. אז איך אנחנו התרשמנו מה-LG G2? הפרטים בסקירה המלאה ובוידאו.

מפרט

מה באריזה?

אריזת סמארטפון ה-LG G2 לא תשאיר עליכם רושם מיוחד, סטנדרטית, לבנה, עם הכיתוב “G2” בחלקה העליון. אין דגש על האריזה בנוגע ליכולות המחזור שלה, אבל כולה עשויה קרטון וללא שימוש בפלסטיק. כאשר תפתחו את הקופסא תראו מולכם את סמארטפון ה-LG G2 ומתחתיו נמצאת תכולה די סטנדרטית הכוללת:

• מטען קיר עם חיבור USB
• כבל העברת נתונים USB-MicroUSB
• אזניות מבית LG הכוללת מיקרופון + ראשי גומי בגדלים שונים
• כלי מתכתי לפתיחת מגירת ה-MicroSIM
• ניירת

עיצוב ואיכות בנייה

סמארטפון ה-LG G2 עשוי פלסטיק, הוא אמנם לא מרגיש זול ואיכות הבנייה שלו גבוהה, אבל בהשוואה לאיכות החומרים של ה-iPhone 5, HTC One ואפילו ה-Sony Xperia Z הוא נשאר מאחור. בשוק של היום ניתן להבין את הבחירה בפלסטיק כאשר מדובר ביצרניות סיניות הנלחמות על תג מחיר תחרותי, אבל ממכשיר פרימיום כמו ה-G2 אנחנו מצפים ליותר. ביקורת שגם לא חסכנו מה-Galaxy S4 של סמסונג.

הסמארטפון מרגיש טוב ביד ולמרות מסך ה-5.2 אינץ’, הוא לא מרגיש גדול בצורה יוצאת דופן, בעיקר משום שאיננו כולל כפתורי ניווט (הרי הם נמצאים על המסך, בדומה ל-Nexus 4) ומנצל היטב את שטח הפנים של החזית עם שוליים דקיקים. ה-G2 מגיע במשקל של 144 גרם וביחס לגודלו זה נתון סביר בהחלט. עוביו 8.9 מ”מ, הוא דקיק, אבל לא כמו iPhone 5 או Galaxy S4.

עיצובו של ה-LG G2 נראה מלפנים כמו סמארטפון סטנדרטי, אבל במבט שני תשימו לב עליו כפתורים כלל, עד שתסובבו אותו ותגלו את אחת התכונות המרכזיות שלו – כפתורים בגב. LG סידרה בגבו של המכשיר את כפתורי ויסות הווליום שביניהם כפתור הכיבוי/הדלקה/נעילה שמשמש גם לצילום תמונות, נוח כאשר רוצים לצלם תמונה עצמית. ארגונומית המכשיר בנוי נהדר והכפתורים בגב נמצאים בדיוק במקום עם גישה אופטימלית באמצעות האצבע המורה.

תחילה קצת קשה להתרגל לשינוי כה מהותי, דווקא מהצד המנטלי שאינו רגיל לכך, אבל אחרי שימוש של כמה ימים, התחלתי בחיפושים אחר כתורי הגב בכל סמארטפון בו נגעתי. החשש הגדול לפני ההתנסות במכשיר היה שהשימוש בכפתורי הגב יפריע לשימוש במצלמה הממקומת ממש מעליהם. אם תנסו לשנות את הזום באמצעות הכפתורים זה אכן יכול להיות בעייתי לעיתים, אבל לרוב מצאתי את עצמי מבצע את הזום דרך ממשק המצלמה, כך שחווית השימוש לא נפגעה.

בתחתית ה-G2 נמצא חיבור ה-MicroUSB בין זוג רמקולים סטריאופוניים וחיבור האזניות 3.5 מ”מ. בצידו השמאלי של המכשיר נמצאת לה מגירת ה-SIM אותה ניתן לפתוח עם הכלי המגיע באריזה או כל חפץ דקיק אחר (עדיף שלא יהיה שביר).

בסך הכל, האלמנטים העיצוביים במכשיר מעטים ולמעט הכפתורים בגב הוא נטול גימיקים (מבחוץ). מתחת למסך נמצא הלוגו של LG ומעל המסך המצלמה הקדמית, האזנייה וחיישן הקרבה ותאורה. מסביב למכשיר פס בצבע מתכתי שאמור לספק מראה יוקרתי יותר, הוא לא מוסיף יותר מידי אך גם איננו מזיק. גב המכשיר לא כולל מכסה נשלף ולא ניתן להחליף את הסוללה – הקרבה לא ממש ברורה לאור עיצוב הפלסטיק הסטנדרטי.

למרות העיצוב הסטנדרטי, רבים התלהבו מיופיו של המכשיר, משהו שהיה מאוד קשה להגיד על מכשירי LG קודמים. העיצוב נועז רק מאחור ואותי בכל אופן הוא לא ריגש כל פעם מחדש, אבל חשוב לציין שעם שינוי כל-כך קיצוני של מיקום הכפתורים, אולי דווקא עדיף שלא להעמיס. בעולם בו רוב הסמארטפונים כוללים מפרט זהה ותכונות דומות, אני מוצא את עצמי בוחר מכשירים (לשימושי האישי) כשאחד השיקולים המרכזיים הוא העיצוב ואיכות הבנייה ובקטגוריה זו, ה-G2 לא הכי מושך.

מסך ותצוגה

בשלב הזה של הסקירה אנחנו לרוב מדברים על הביצועים, אמנם איכות המסך היא אחד הקלפים החזקים ביותר של ה-G2 כך שראוי שיקבל הקפצה למעלה. המסך של ה-LG G2 הוא מהטובים ביותר שראינו בשוק הסלולר. העובדה שהוא תופס כמעט את כל חזית המכשיר הופכת אותו למרשים ביותר, תחושה שמתחזקת כאשר משתמשים בו. בגודל 5.2 אינץ’ ורזולוצייה של 1920X1080 – זהו מסך חד מאוד, צבעי השחור נפלאים למרות שלא מדובר במסך AMOLED ובכלל הצבעים שהוא מפיק מדוייקים מאוד וחבל שהממשק הצבעוני של LG לא עושה עימו צדק. הצבעים המדוייקים יגרמו הנאה יוצאת דופן מהרקעים השונים שעל המסך.

בהירות המסך גם כן קרובה לשלמות וגם הויסות האוטומטי שלה שימושי מאוד, הוא מתאים את עצמו לתאורה השונה בדיוק מפליא וכמובן מסייע לחיסכון בסוללה. בהירות המסך משפיעה מאוד גם על חווית הקריאה, במיוחד בחדרים חשוכים או בשמש הבוהקת, ובשני המצבים שמחנו לגלות שה-G2 הוא המצטיין בקטגוריה. עד כה המלך הבלתי מעורער בקטגוריה היה ה-HTC One שכעת יש לו מתחרה ממשי. היתרון של ה-One הוא בצפיפות הפיקסלים הגבוהה יותר שלו (מכיוון שמדובר במסך קטן יותר) ומההשוואה שלנו, ידו של LG G2 על העליונה.

פאנל המסך עושה שימוש בטכנולוגיית True HD+ זוכת הפרסים פרי פיתוחה של LG, שהצליחה להגיע הפעם לשיאים חדשים. היצרנית הקוריאנית, למרות היותה מהמובילות בתחום המסכים, עדיין הצליחה להפתיע ולספק חווית צפייה שיהיה קשה מאוד להתחרות בה.

חומרה וביצועים

מבחינת מפרט, ה-LG G2 נמצא בטופ של עולם המובייל בעיקר בזכות פלטפורמת ה-Snapdragon 800 העצמתית מבית קוואלקום בעלת מעבד מרובע-ליבה 2.26Ghz ומאיץ גרפי Adreno 330. הוא מספק את הביצועים ברמה הגבוהה ביותר ולא מציג כל קושי בהתמודדות עם רזולוציית ה-Full HD של המסך. אין אפליקציה או משימה שה-G2 יתקשה בביצוע שלה, כמעט הכל נפתח ועולה מיד. הבעיות בביצועים שכן נתקלנו בהן היו באשמת הממשק והתוכנה של LG, אבל גם הן היו מעטות מאוד עד רמת הזניחות. הדפדוף בתפריטי המכשיר השונים ואפילו הניווט בעמודי אינטרנט, אחת המחלות של מכשירי אנדרואיד, מהיר מאוד.

למרות הביצועים יוצאי הדופן, אנחנו יודעים שניתן להגיע לתוצאות טובות גם עם מפרט חלש יותר. Nexus 7 החדש הוא דוגמא מעולה למכשיר עם רף ביצועים גבוה שעושה שימוש בפלטפורמת ה-Snapdragon S4 Pro הותיקה ודוחף כמות גבוהה יותר של פיקסלים. חברת LG חייבת לצמצם את מעורבותה במערכת ההפעלה עם ממשק המשתמש שלה, בעיקר משום שבכך ניתן להציע חוויה טובה אפילו יותר.

חברת LG בחרה לדלג על פלטפורמת ה-Snapdragon 600 בה עושה שימוש סמסונג ב-Galaxy S4 ו-HTC ב-One, מה שעלה לה באיחור של כמה חודשים עם מכשיר הדגל שלה. ההימור נראה כעת מוצדק, שכן ל-G2 יש כמה חודשים טובים של עליונות טכנולוגית על המתחרים המובילים בשוק. אני לא אוהב להשתמש במושג ה”סופר-פון” אותו הביאה לעולם NVIDIA בתחילת דרכה של פלטפורמת ה-Tegra, אבל בהחלט מדובר בחיית ביצועים אמיתית.

מערכת ההפעלה וממשק המשתמש

זה לא סוד שעבדיכם הנאמן מעדיף את ממשק האנדרואיד הנקי, חזרתי על כך בתכניות הרדיו שלנו ובמגוון סקירות בעבר. למרות זאת, אני יכול להעריך ממשק ייחודי כאשר הוא עשוי בצורה טובה. לצערי, LG עשתה צעד אחורה ואחרי שהציגה ממשק מעט (דגש על מעט) קל יותר בשנה שעברה, זו חזרה בכל הכוח עם ממשק עמוס בעל צבעים מחרידים. סט האייקונים הוא מהגרועים במכשירי הדגל של היצרניות המובילות ועושה עוול למסך המרהיב. אפילו אלו של iOS 7 נראים פתאום כמו אטרקציה אמיתית, ואם נשים לרגע בצד את הטעם האישי, קשה שלא לראות את ההבדל הקיצוני בתשומת הלב לפרטים של אפל לזו של LG בעיצוב התוכנה.

חוץ מהאייקונים הקשים לצפייה, הממשק של LG כולל עוד כמה תופעות קשות לעיכול ובראשן כמות האנימציות העצומה כמעט בכל פעולה שמבצעים במכשיר. לשמחתנו, ה-G2 מציע כמות אדירה של אפשרויות התאמה אישית כך שבמרבית המקרים ניתן לבטל את האנימציות או למזער את הכמות. יכולות הקוסטומיזציה (התאמה אישית) הן נקודת האור של הממשק, כאשר תוכלו לערוך כמעט כל דבר, ואפילו את כפתורי הניווט. ניתן לבחור את סדר הכפתורים, הצבע שלהם – שחור או לבן, ואפילו סטים שונים הכוללים פתיחה מידית של וילון ההתראות או של ממשק ריבוי המשימות.

וילון ההתראות עמוס בצורה יוצאת דופן, אפילו יותר מזה של ממשק ה-TouchWiz. הוא כולל בחלקו העליון כפתורים לכיבוי והדלקת קישוריות שונות, שינוי מצבי שימוש ומגוון תכונות שכנראה לא תשתמשו בהן. עוד כולל הוילון גישה מהירה לשינוי הבהירות ועוצמת השמע ומגוון אפלקציות קטנות – QSlide Apps, שאמורות לשדרג את חווית ריבוי המשימות. האפליקציות הקטנות הללו ייפתחו בחלונות צפים שניתן לשנות את שקיפותם וגודלם, בין היתר – מחשבון, פתקיות, דפדפן, לוח שנה, מייל ועוד.

בכלל נושא ריבוי המשימות ב-LG G2 יוצא דופן ובנוסף לאפלקציות הקטנות יש גם ממשק המאפשר העברה לרקע של אפליקציות על ידי משיכת שלוש אצבעות שמאלה ותנועה הפוכה תציג אותן במעין ערימת קלפים, ולא נשכח גם את ממשק ריבוי המשימות הרגיל של אנדרואיד. חשוב לציין שסגירת אפליקציה מהממשק של LG לא תסגור אותה באמת, היא עדיין תופיע בממשק של אנדרואיד. הכפילות הזו מיותרת, אבל אפשרות ההצצה למצב הנוכחי של האפליקציה בגודל כמעט מלא כן קרצה, מזכיר במעט אפילו את ממשק ריבוי המשימות של אפל.

אחרי שבוע וחצי של שימוש בממשק של LG עבור הסקירה, היה המצב כל-כך קשה עד שלראשונה אחרי שנתיים החלטתי לנסות שוב את הלאנצ’רים השונים בחנות ה-Google Play, וכצפוי – בחרתי בזה שמספק את חווית האנדרואיד הטבעית ביותר – Nova Launcher. הלכתי אפילו צעד קדימה והתקנתי חייגן אחר, מסך נעילה חדש ואפליקציית מצלמה חדשה רק כדי למזער את נוכחותו של הממשק המוטמע על מערכת ההפעלה. הפלא ופלא, לאחר ביצוע השינויים הללו – התאהבתי במכשיר. אם היה G2 מוצע בגרסת נקסוס – הייתי בוחר בו בלי לחשוב יותר מדי. כדי להדגיש את כוונתי – אתן ספוילר קטן: אין ספק שאני ממליץ על G2, זהו מכשיר נהדר, אבל בהחלט תעשו לעצמכם טובה גדולה אם תנסו לאנצ’ר אחר.

מצלמה

מפרט ה-LG G2 מביא עימו מצלמת 13 מגה-פיקסל עם מייצב תמונה אופטי וצילום וידאו באיכות Full HD 1080P עד 60 פריימים לשנייה. נוכחותו של מייצב התמונה מורגשת מאוד, הוא מספק וידאו איכותי ונטול רעידות. יתרון נוסף של המייצב הוא ביכולת לקלוט אור בצורה טובה יותר ולספק ביצועים גבוהים בתנאי תאורה בעייתיים. המצלמה כוללת 9 נקודות פוקוס ובעלת יכולת התפקסות מהירה מאוד, מה שמאפשר גם צילום רציף מהמהירים שראינו בסמארטפונים.

ממשק המצלמה נראה זהה כמעט לחלוטין לזה של סמסונג ובעל כמות עצומה של מצבי צילום כמו: מצב רגיל, מצב חכם, HDR, צילום עם המצלמה האחורית והקדמית בו זמנית, צילום רציף של עד 20 תמונות, צילום מקדים של פריימים לפני לחיצה על לחצן הצילום, מצב לילה ועוד.

המצלמה של ה-G2 התגלתה כאחת ממצלמות האנדרואיד היותר טובות, תחום ש-LG לא הצטיינה בו בעבר. היא מספקת תמונות איכותיות מאוד עם מעט מאוד רעש וצבעים מדוייקים. אפילו בתאורה בעייתית ניתן להגיע לתוצאות טובות ונראה שהמייצב האופטי עוזר, אם כי עדיין יש המון מקום לשיפור, אך זוהי בעיה כללית יותר של הסמארטפונים. תהנו במיוחד מאיכות התמונות בצילומים בחוץ באור יום, שם המכשיר באמת מצטיין.

בשוק המובייל ניתן למצוא מצלמות טובות יותר, כמו זו של iPhone 5S ואלו של מכשירי נוקיה מסויימים. צילום הוידאו כולל פחות אופציות מהסטילס אבל גם כאן התוצאות טובות מאוד ובהחלט ניתן להרגיש בפעולת מייצב התמונה (כפי שתוכלו לראות בדוגמה שלנו). איכות האודיו בזמן הצילום גם כן טובה מאוד.

מולטימדיה

חוויית המולטימדיה עם ה-G2 מוצלחת מאוד בעיקר בזכות חומרת המכשיר. המסך האיכותי מספק זוויות צפייה מעולות וצבעים נפלאים, מעבר למסך הגדול של הטלוויזיה אפילו קצת יעציב אתכם אחרי שהתרגלתם לאיכות שלו. הרמקולים גם כן די עצמתיים ועד ממש לפני שמגיעים לווליום המקסימלי (אז הם מתחילים לצרום) מספקים צליל טוב.

אפליקציות המולטימדיה של LG הן דווקא מהחלקים היותר טובים בתוכנה של ה-G2. הגלריה מאוד מוכרת מאנדרואיד הנקייה עם שיפצורים קלים, נוחה יותר לשימוש מזו של ה-Galaxy S4 או המסורבלת מעט של ה-One. נגן המוזיקה גם כן מעט משודרג יותר מהמובנה של אנדרואיד עם חיפוש מובנה ב-YouTube וגישה מהירה להזרמה באמצעות DLNA או שיתוף דרך בלוטות’. נגן הוידאו מספק חוויה עשירה עם תמיכה בכל קובץ שניסינו כולל MKV ואפילו מצליח לנגן כתוביות בעברית עם סנכרון ללא קושי.

סוללה

פלטפורמת ה-Snapdragon 800, למרות היותה כה עצמתית, מצליחה לספק זמני שימוש מהטובים ביותר במכשירי הדגל. ה-LG G2 מחזיק בקלות יום שלם ומעבר לכך אם לא תשתמשו אינטרנט הסלולרי יתר על המידה. כמו בכל מכשיר חשוב לדאוג שקישורית ה-GPS תהיה כבויה אם אין בה צורך, גם את ה-WiFi אפשר לסגור כאשר נמצאים בדרכים. אל תתרגשו מאייקון ה-NFC שמוצג בשורת הסטטוס למעלה, גם כאשר הוא פועל תמיד ההשפעה על הסוללה זניחה.

סיכום

סמארטפון ה-LG G2 הוא מכשיר דגל אמיתי עם ביצועים בלתי נגמרים, מסך סופר איכותי ואפילו מעט חדשנות (דבר שלא קל למצוא בימינו) עם הכפתורים בגב שהתגלו נוחים מאוד. הוא כולל נקודות חוזקה בולטות מאוד כמו המסך, הביצועים והמצלמה, אבל גם חולשה גדולה מאוד בממשק המשתמש שמשאירה אותו מאחור.

ה-LG G2 מצליח לתת תחרות קשה ל-Galaxy S4 של סמסונג ומתעלה על מכשיר הדגל של המתחרה מבית בלא מעט תחומים. אנחנו חושבים שסמסונג הצליחה לספק חוויה שלמה ואחידה יותר, וממש מרגישים שרק עכשיו LG מצליחה באמת לעמוד בציפיות כאחת מענקיות האלקטרוניקה. מעבר לכך, אנחנו בטוחים שבדור הבא זה יראה אפילו יותר טוב. זאת מבלי לפגוע בעובדה שמדובר בסמארטפון מעולה שאנחנו בהחלט ממליצים לכם לנסות לפני רכישת המכשיר הבא.