מדי יום מרימים לידם מיליונים רבים של אנשים מכשיר טאבלט זה או אחר בו הם משתמשים לשם קריאת חדשות ומייל, בהייה בקטעי וידאו ביוטיוב, הכנת מצגות ומעקב אחר חשבון הפייסבוק והטוויטר. הטאבלט, שרק לפני שנים בודדות איש לא חשב שיהיה הצלחה כה מסחררת, הפך למחשב הנישא החדש עבור כל מי שזקוק היה לכלי קל משקל ופשוט לשימוש עבור פעולות יומיומיות הסובבות בעיקר סביב הגלישה באינטרנט.
הכל התחיל ב-27 לינואר 2010 כאשר עלה לבמה סטיב ג’ובס, אחד ממייסדי חברת אפל, והציג לראשונה את הטאבלט כפי שאנו מכירים אותו היום. ה-iPad, שהגיע לשוק ב-3 לאפריל 2010, חוגג היום את יום הולדתו השלישי ומכשירי הטאבלט בתצורתם הנוכחית חייבים הרבה לאפל, שהשכילה להציג קו מוצרים חדש שהצליח להידחף בין הטלפונים החכמים למחשבים הניידים.
קצת היסטוריה
הקונספט של מחשב הטאבלט החל את דרכו עוד במאה ה-19, דרך פטנטים סביב עט הסטיילוס, אך נצפה לראשונה כמכשיר בר שימוש בתכנית המדע הבדיוני הפופולרית משנות ה-60, סטאר-טרק ושוב בסרט אודיסאה בחלל שצפה איך יראה העתיד בשנת 2001 ממבט של העולם ב-1968.
למרות שהטאבלט כבר היה קיים עוד לפני כן, אנחנו מעדיפים לתת את הקרדיט דווקא למיקרוסופט, שאמנם הגיעה מחדש עם הקונספט רק בשנת 2002, אך מהר מאוד תפס מכשיר הטאבלט מבוסס מערכת ההפעלה ווינדוס תאוצה ותבע מחדש את השם “טאבלט”. מיקרוסופט יצאה לשוק עם מחשב הטאבלט יחד עם מערכת ההפעלה Windows XP, שקיבלה גרסה מיוחדת ומותאמת לטאבלטים (מזכיר מעט את גרסת ה-Honeycomb של אנדרואיד שהתאימה אך ורק לטאבלטים).
אני זוכר היטב את הפעם הראשונה שראיתי את הטאבלט עם מערכת ההפעלה של ווינדוס – זה היה ב-2003, כשעדיין הייתי בצבא, ונדהמתי לראות מחשב שמסוגל להסתובב על ציר ולהציג צורת עבודה שונה לחלוטין בשימוש עם מסך מגע. הוא כמובן שקל כמו שק לבנים ובמבט לאחור לא היה פרקטי במיוחד, אבל עדיין מרשים למדי נכון לאותה תקופה.
האבולוציה של האייפד
על קונספט הטאבלט של אפל, האייפד, חשבו בחברה עוד לפני שהתחילו לעבוד על האייפון, כך סיפר סטיב ג’ובס בראיון עם קארה סווישר ווולט מוסברג בכנס D8 של AllThingsD, הבלוג הטכנולוגי של הוול-סטריט ג’ורנל, בשנת 2010. רעיון הטאבלט התפתח תחילה לטלפון רק מכיוון שבאפל ראו בטלפון כנושא חשוב הרבה יותר, אך האייפד עתיד היה להגיע לשוק ואכן עשה זאת ב-2010 עם הדגם הראשון, שהציג מחשב קל משקל, בעל יכולות גלישה באינטרנט ואפשרות לשאת אותו לכל מקום ללא קושי רב.
החיסרון העיקרי של האייפד הראשון, כפי שטענו שלל המבקרים, היה בחורים הגדולים שהשאירה אי התמיכה של המכשיר בטכנולוגיית ה-Flash של חברת אדובי על גבי המסך בזמן גלישה לאתרים רבים. מאז, הצליח ה-HTML5 להשתרש היטב באתרי אינטרנט רבים ובחורים קשה להבחין כיום.
ביקורת ממנה אפל הצליחה להתחמק במידה מסויימת בשל היותה הראשונה להציג את הקונספט החדש של הטאבלט הייתה לגבי האפליקציות. עם האייפד הראשון אפל אפשרה להתאים את האפליקציות של האייפון והאייפד טאצ’ לגודל המסך החדש של האייפד.
בגרסתו השניה של האייפד, הפך המכשיר למכונת משחקים. אפל שיפרה את עוצמת החומרה וחיי הסוללה והוסיפה גם עיצוב דקיק וקליל יותר מזה של הדור הראשון, אך הדגש העיקרי המשיך להיות כמות האפליקציות הייעודיות לאייפד שמספרן עמד כעת על 65,000 (שנת 2011).
על-ידי עבודה צמודה עם מפתחים, הצליחה אפל לגרום לצרכנים לדבוק באייפד, שכן האפשרויות האחרות, נוצצות ככל שיהיו, פשוט לא הצליחו לעמוד בקצב הגידול המהיר של האפליקציות הייעודיות לאייפד.
את הדור השלישי של האייפד הציג טים קוק במרץ 2012, היה זה הטאבלט הראשון של החברה עם מסך הרטינה המפורסם, שעד היום מככב כמסך הטוב ביותר שקיים בשוק הטאבלטים (אולי פרט לזה של הנקסוס 10, שבאמת נראה מדהים).
הדגש עם האייפד בדור השלישי היה על צריכת מדיה. אפל שדרגה את שירותי הענן שלה והוסיפה תוכן לחנות ה-iTunes שלה, מה שאפשר לבעלי האייפד לצפות מאותה עת בטאבלט בעל איכות מסך מדהימה בסרטים וסדרות טלויזיה, להאזין למוסיקה שתסתנכרן לכל מכשיר של אפל וכמובן לקרוא מספריה בלתי נגמרת של ספרים. ומה לגבי אפליקציות? עד זמן השקתו של האייפד בדורו השלישי, הצליחה אפל להגדיל את ספריית האפליקציות הייעודיות לאייפד לכ-200,000 מתוך סך של קרוב ל-600 אלף אפליקציות באפסטור.
באוקטובר האחרון, הפתיעה אפל כאשר הכריזה על הדור הרביעי של האייפד באירוע ההשקה של ה-iPad Mini, כחצי שנה בלבד לאחר השקתו של האייפד 3. האייפד מהדור הרביעי לא הביא חידושים טכנולוגיים מדהימים, אך שיפר באופן משמעותי את החומרה ונוספה לו תמיכה ב-LTE. יש אלו שטענו כי הדור הרביעי נועד בעיקר כדי לקדם את מכירות הדגמים הזולים יותר של האייפד 2, שעדיין נמכרים סביב העולם, זאת בניגוד לאייפד 3 שפשוט נעלם כלא היה. בנוסף, אפל השיקה באותו הזמן גם את האייפד מיני, מכשיר מדהים בפני עצמו, שככל הנראה נועד כדי לעמוד אל מול התחרות שיצרו גוגל, אמאזון ואחרות עם סגמנט הטאבלטים בגודל 7 אינץ’.
השפעת האייפד על שוק המחשוב
משקם המילה הכתובה
אחד התחומים שזכה לתחיה מחודשת בעזרת האייפד היה תחום העיתונות. האינטרנט היא האויבת מספר 1 של העיתונות הכתובה, שכן זו הביאה את החדשות לציבור לא רק מהר יותר, אלא גם בחינם. אפל זיהתה את החשיבות של יצירת בית חדש לעיתונים על-גבי האייפד ובזה אחר זה הצטרפו למהדורה הדיגיטלית העיתונים הגדולים כמו גם הקטנים. הניו-יורק טימס, הוול-סטריט ג’ורנל ואפילו עיתונים ישראלים כמו הארץ וכלכליסט הצטרפו למודל הדיגיטלי של האייפד, דרכו יכלו ליצור מנהג חדש הדורש גם תשלום עבור תוכן ולא רק פרסומו בחינם דרך אתר האינטרנט, בו נראה כי איש עדיין לא מוכן לקבל את העובדה כי תוכן דורש תשלום.
תעשיית התוכן הדיגיטלי בתשלום אמנם עדיין בחיתוליה, אך האופי העשיר בו מוצג התוכן על-גבי האייפד, בהחלט תורם למכור את הצורך בתשלום עבורו ועושה רושם כי רצונו הראשוני של ג’ובס להימנע מעולם המורכב ברובו מבלוגים מתחיל להתגשם ואנחנו מקבלים זאת בחום ואהבה, למרות הביקורת.
שר החינוך, המדע והמזון
לא רק תחום העיתונות קיבל תמיכה מהאייפד והמכשיר הקסום עשה דרך ארוכה מאז השקתו כאשר מפתחים רבים עמלו ימים כלילות על מנת ליצור אפליקציות מדהימות שקידמו גם את תחום החינוך בבתי ספר.
לפני ימים בודדים דיווחה אפל כי 65% מבתי הספר בארה”ב כבר הטמיעו או בוחנים את הטמעת האייפד כחלק מתכנית הלימודים. לצד זאת, דרך יוזמות חדשות שנוצרו בזכותו של האייפד, יוכלו ילדים בעתיד הלא רחוק ללמוד שיעורים אך ורק באמצעות הטאבלט בצורה עדכנית יותר מתכניות הלימודים הערכאיות שעדיין קיימות היום. גם בתחום הרפואה הצליח האייפד לחדש עם אפליקציות שנבנו במיוחד עבור רופאים החל משלב לימודי הרפואה ועד לאפליקציות המשמשות רופאים באופן יומיומי.
צד נוסף שהביא עמו האייפד הוא זה של הכנת המזון, דרך אפליקציות רבות ומגוונות המציעות מתכונים דרך טקסט או וידאו, האחרונה מהם ואולי המרשימה ביותר בה חזיתי עד כה נוצרה בשיתוף עם השף מאיר אדוני ומאפשרת בישול תוך הפעלה קולית של האפליקציה, כך שאין צורך ללכלך את המסך עם רוטב עגבניות, והצגת קטעי וידאו שמראים בדיוק איך השף עושה זאת ולא רק מסבירים באמצעות טקסט כתוב.
התחום העסקי היה אולי מהמרוויחים העיקריים מהאייפד, דרך אפליקציות ניהול למנהלי IT וככלי עבודה לאנשי עסקים הצליח האייפד להיכנס בדלתן של 95% מ-500 החברות הגדולות בארה”ב.
איך אייפד? כמה אייפד? למה אייפד?
בשנתו הראשונה (או יותר נכון 9 חודשים שכן האייפד הושק באפריל) נמכרו כ-15 מיליון מכשירי אייפד, כמות מרשימה למדי בהתחשב לכך שקו מוצרי הטאבלטים כולו הצליח להגיע באותה שנה לסך מכירות של כ-17 מיליון יחידות. נכון לסוף השנה שעברה (2012) נמכרו בסך הכל כ-121 מיליון יחידות של טאבלטים, מהם 65.7 מיליון היו מכשירי האייפד, כלומר האייפד עדיין מהווה מעל ל-50% ממכירות הטאבלטים בעולם.
אותו סקר של IDC שפורסם רק בשבוע האחרון עידכן גם את תחזיותיו לשוק וצופה כי בשנת 2013 יימכרו כ-190 מיליון טאבלטים וכי ב-2017 יימכרו כבר כ-352 מיליון מכשירי טאבלט. אין אם כך ספק כי הטאבלטים שמים בצד את המחשבים האישיים, תוך שהם נוגסים במכירותיהם ומונעים צמיחה בשוק זה ויכול ובעתיד הלא רחוק יזכרו המחשבים האישיים במוחנו באותו אופן בו אנו זוכרים כיום את טלפון החוגה.
אפל, אם כן, עדיין החברה הדומיננטית בשוק הטאבלטים וכוחה ממשיך להיצבר דרך חנות האפליקציות האימתנית, אך בעזרתה של גוגל, מצליחות אט אט להגדיל את מכירותיהן גם השחקניות האחרות, בראשן צועדת הענקית הקוריאנית סמסונג. חברות אחרות כמו HTC, HP ומוטורולה לא נחלו הצלחה גדולה בתחום ואפילו בלאקברי, על אף הגידול המרשים במכירות טאבלט ה-Playbook, לא מתקרבת למספרים שמציג האייפד.
מה צופן בחובו העתיד?
עתידו של הטאבלט כרגע מובטח עוד לשנים רבות, אך יש כבר מי שמאיים עליו. המכשירים שיביאו את המהפיכה הדיגיטלית הבאה כבר לא יזדקקו לידיים שלנו על-גבי מסך מגע, אלא יגיעו כפריטי לבוש. את המגמה מובילה כיום גוגל עם פרוייקט ה- Glass, אך חברות נוספות שוקדות במרץ על הטמעת טכנולוגיית המציאות הרבודה לא רק דרך חפצים לבישים אישיים, אלא גם דרך תצוגות משותפות שיופיעו בפנינו דרך זכוכיות חכמות שיהיו דור עתידני-משהו של הטאבלטים.
למציאות הרבודה ייקח וודאי כ-5 שנים עד 10 שנים עד שתגיע לרמת חדירה מספקת כדי להתחיל ולגרד את שוק הטאבלטים ואולי אף להשאיר אותו לבסוף מאחור, אך כמו כל טכנולוגיה, יש גם לטאבלטים התחלה וסוף.
סיכום
לא סתם האייפד הוא המכשיר המוביל כיום וככל הנראה ימשיך להיות כך גם בשנתיים-שלוש הקרובות. עם זאת, קשה לדמיין עולם בו החידושים הטכנולוגיים בתחום התוכנה ממשיכים לצמוח בצורה איטית וטאבלטים מבוססי אנדרואיד ווינדוס וודאי יקחו חלק נרחב מנתח השוק של אפל בשנים שיבואו.
יש לקוות כי צעדיהן של גוגל ואפל עבור שוק הטאבלטים יהיו בדגש על הטבה עם משתמשי הקצה ולא רק במרדף שווא אחרי התואר של “הכי הרבה אפליקציות עבור פלטפורמה ניידת”.
איכות, גבירותי ורבותי, חשובה הרבה יותר מכמות בתחום האפליקציות, דבר שבאפל כבר הוכיחו מזמן. אז מזל טוב לאייפד ותודה לך אפל ותודה לסטיב ג’ובס, עד השנה הבאה.
