כשהייתי קטן רציתי להיות מהנדס טילים. חשבתי שאם אבנה לעצמי טיל, אולי גם אזכה לטוס איתו לחלל ואפילו לבקר באיזה חור שחור שיקח אותי לגלקסיה אחרת שם אוכל לגלות את סודות היקום. כשגדלתי הבנתי שחלומות ומציאות לחוד והרצון שלי לחקר מדעים העשוי להביא אותי לביקור בחלל הופנה למקומות אחרים, קרובים יותר לאדמה, אולם החלום של לבקר במקום אחר מחוץ לכדור הארץ, עדיין נשאר איתי עד היום. זה מתבטא בעיקר בחלומות בהקיץ בזמן צפיה בסרטים עתידניים או בדמיון שלי שמנסה לשכנע אותי שוב ושוב שהמידע שאני מעלה ל”ענן” נמצא בגלקסיה אחרת בכלל, שם שומרים עליו עבורי חייזרים בעלי מודעות גבוהה מאוד לאבטחה.
על בסיס הרצון הזה לדעת, ללמוד ולחקור את המדע המאפשר לנו כבני אנוש לעשות דברים מדהימים כמו להגיע לחלל, קמו לפני כשנתיים שלושה יזמים שלקחו על עצמם את היוזמה לקידום החינוך בנושא המדע בישראל. לשם כך, חברו יריב בש, יונתן וינטראוב וכפיר דמרי ליישום פרוייקט הנחתת רובוט בלתי מאוייש על הירח במסגרת תחרות ה-Google Lunar X שתחלק פרס של כ-20 מיליון דולר לצוות שיצליח לא רק להנחית את הרובוט על פני הירח, אלא גם לצעוד איתו לפחות 500 מטרים, לצלם תמונות ווידאו ולהחזיר את כל המידע לכדור הארץ.
גוגל הכריזה על תחרות ה-Google Lunar X כבר בשנת 2007 ולפני שנתיים בדיוק הכריזה החברה על המתחרות הרשמיות, 33 במספר, שישתתפו בתחרות, כאשר האחרונה להירשם הייתה ארגון SpaceIL הישראלי אותו הנהיגו בש, וינטראוב ודמרי. מאז החלה התחרות באופן רשמי, הספיקו קבוצות רבות לוותר על מקומן וכיום נותרו 23 מתמודדות בלבד, ביניהן הקבוצה הישראלית SpaceIL אשר מונה נכון להיום מעל ל-200 מתנדבים התורמים לפרוייקט באמצעות השקעות כספיות או דרך תרומת שעות עבודה על הפרוייקט.
אחת הקבוצות המשתפות פעולה לשם הגשמת החזון שמאחורי המיזם היא קבוצת בזק, אשר חברה לקבוצת SpaceIL ומספקת את תשתיות העברת הנתונים דרכן יועבר המידע המגיע מהרובוט על הירח. את הכרזת השותפות במיזם בחרה בזק לעשות באמצעות פרסומת בכיכובו של גידי גוב אשר תוצג בזמן שידור התכנית The Voice.
איך מגיעים לירח?
כפיר דמרי, מנכ”ל משותף לתחום הניהול והחינוך, סיפר כי צוות SpaceIL שמח על ההתקדמות עד כה והודיע כי הסתיים סקר גדול מאוד בשותפות עם התעשיה האווירית המאפשר להתחיל לרכוש חלקים עבור החללית. השלב הראשון של החללית יהיה יציאתה מכדור הארץ ומסעה אל הירח, הנמצא במרחק של 384 אלף ק”מ. מאחר ששיגור החללית כרוך בעלויות גבוהות במיוחד, תצטרף SpaceIL למשגר מסחרי קיים עליו תתפוס טרמפ בדרך החוצה מהאטמוספירה. נכון לזמן זה, עדיין לא נחתם הסכם לשיגור החללית.
לאחר השחרור מהטבעת של טיל השיגור מגיע תורה של SpaceIL לתפוס פיקוד. החללית, שכלל משקלה יגיע לכ-140 ק”ג אשר מתוכם כ-90 ק”ג יהוו תאי הדלק, תנוע במסלול מעגלי עד שתגיע למקום הנכון בו תוכל לדלג למסלול הירחי ובשלב זה תקיף את הירח עד שיבשילו התנאים לגישה לשם נחיתה על הירח. הנחיתה עצמה הינה הליך אוטומטי ללא התערבות בתקשורת מכדור-הארץ, כך שעל צוות מתכנני ה”מוח” של החללית לדייק לפרטי פרטים כדי לקלוע לאיזור לא גדול יותר מ-25 ק”מ בזמן הנחיתה. לשם כך, ייבנו על-גבי החללית חיישנים אופטיים, חישני תזוזה ותאוצה (בדומה ל-accelerometer בטלפון הנייד שלכם) שייאפשרו את קריאת שטח הירח וימנעו מנחיתה על אבנים או אזורים לא אידאלים לנחיתה העשויים לפגוע בחללית. הנחיתה עצמה לא תתבצע בנפילה חופשית, שכן המהירות בה תגיע החללית לירח תגרום לה להתרסק על הקרקע ועל כן יופעלו המבערים שמטרתם להאט את מהירותה כך שבפועל הנפילה החופשית תעשה רק בהגיעה למרחק של 10 מטרים מהקרקע.
הדרך הישראלית לפתרון בעיות
אחת מהמשימות שצריך הצוות הישראלי לבצע ברגע שהצליחה החללית לנחות על פני הירח היא תזוזה של 500 מטר לפחות על פני הקרקע ותיעוד של פני הירח בעת התזוזה. מאחר והעלות הכרוכה בשיגור כלי רכב ממונע השוכן בבטן החללית היא גבוהה עד מאוד וקשה יהיה להגיע להשלמת גיוס הכספים ובניית רכב שכזה עד מועד השיגור שיחול בשנת 2015, בחרו בארגון SpaceIL לחשוב אחרת. במקום לנוע על פני הקרקע, תשתמש החללית בשאריות הדלק על מנת לבצע קפיצות לגובה של 220 מטר שיאפשרו לחללית לנוע את הטווח הרצוי וגם לצלם מחדש את פני הירח ברגע הנחיתה החוזרת על פניו.
לא מקבלים “לא” כתשובה
נקודת האור הגדולה ביותר בנוגע לפרוייקט הגיעה משאפתנותם של כל הנוגעים בדבר. כאשר נשאלו מה יקרה עם הפרוייקט במידה ומשימת ההנחתה על הירח תיכשל, ניכר על פניהם של צוות SpaceIL כי השאלה לא מובנת וכלל לא מתקבלת על הדעת, זאת מאחר ובעיניהם אין זו כלל אופציה. המטרה הראשית של הארגון היא להגביר את המודעות לחינוך לנושא המדעים והנחתת החללית על הירח היא צעד חשוב, אך רק הראשון והארגון לא יעצור את דרכו שם. יו”ר הארגון, ינקי מרגלית, היה חד משמעי לגבי חללית ישראלית שתנחת על הירח:
בואו לא נתאכזב אם ייקח לישראל יותר מנסיון אחד להגיע לירח.
