נטפליקס שיחררה השבוע את 13 הפרקים של הסדרה House of Cards אשר זמינים לצפיה דרך שירות הזרמת הוידאו של החברה. House of Cards היא דרמה-פוליטית בכיכובו של קווין ספייסי, חידוש למיני סדרה הבריטית הנושאת את אותו השם. הפרק הראשון של הסדרה ניתן לצפיה דרך שירות נטפליקס בחינם ושאר הפרקים דורשים תשלום של כ-8$ למנוי חודשי. ההערכות מצביעות על כך שעלות ההפקה עמדה על כ-100 מיליון דולר, כאשר הצעד של נטפליקס לשחרור כל הפרקים יחד, בניגוד להצגת פרק יחיד מידי שבוע, בא מתוך הנחת החברה כי מיצובה כיצרנית תוכן איכותי, כדוגמת רשת הטלויזיה בעלת תוכן הפרימיום HBO, תגרום לאנשים לא לנטוש את השירות גם לאחר החודש הראשון.
את הסדרה רכשו בישראל חברות “הוט” ו-“Yes” כך שהיא צפויה להגיע גם אלינו בעתיד.
ביקורת סדרה (House of Cards)
“House of Cards”, המבוססת על סדרה בריטית באותו השם, מגוללת את סיפורו של פרנסיס אנדרווד (קווין ספייסי) – חבר קונגרס אשר מתכנן להתקדם בסולם הדרגות בוושינגטון בכל מחיר. כבר בסצינת פתיחת הסדרה מוצג אנדרווד כמי שאינו מרשה לדבר פעוט כמו רגשות להשפיע על החלטותיו – במו ידיו הוא גואל מייסוריו כלב שנדרס וגוסס על המדרכה.
בדומה לסדרות כמו “בוס”, “הסמויה” ואפילו “Veep”, גם “בית הקלפים” מנסה לחשוף את פוליטיקאי ארה”ב כמי שמתעסקים בעיקר בכוח של עצמם, בהתקדמות האישית שלהם, ללא כל מתן חשיבות לאידיאולוגיה שעל פיה נבחרו.
בפרק הפתיחה, אשר מתרחש זמן קצר לפני ההשבעה של נשיא ארה”ב הנבחר, נתקל אנדרווד בשינוי בתוכנית – הנשיא מוותר על מינויו למזכיר המדינה ומעניק את התפקיד לאחר, כדי להשאיר את אנדרווד כנציג מטעמו בקונגרס. אך אנרדווד אינו עוד “קול” שהנשיא יכול לקנות. לאדם שכל רצונו הוא להתקדם, סירוב מינויו לא מתקבלת בשתיקה. אנדרווד מחליט לצאת למעין מסע נקמה, שמטרתו להפיל את כל מי שעומד בדרכו, ייתכן אפילו עד שיגיע לנשיאות עצמה. לצידו עומדת אישתו, קלייר (רובין רייט) – קרירה וקשוחה לא פחות ממנו. נישואיהם נראים יותר כמו יחסים עסקיים מאשר רומנטיים, אך זה רק מדגיש כמה תחושת הכוח משחקת תפקיד חשוב בחייהם. כשאנדרווד מגיע הביתה מובס, קלייר מציינת כי זה לא “הבעל שהיא מכירה” ומצפה לראות אותו מתעצבן ונוקם. דווקא כשקלייר תומכת ברעיון הנקמה שלו, בוחר אנדרווד לעצור את העלילה כדי לספר לצופים כמה הוא אוהב אותה.
הסדרה משתמשת בטריק טלוויזיוני ידוע – שבירת הקיר הרביעי, אך עושה זאת בצורה חדשנית יותר ובעלת משמעות. כשאנדרווד מדבר אל הצופים, מטרתו אינה להסביר להדיוטות את השיח המקובל בוושינגטון, או את הצורה בה מתנהל המשחק השלטוני (כפי שנעשה בסדרה בעלת השם הדומה “House of Lies”). המטרה של אנדרווד היא לא להסביר, אלא לשכנע. אנדוורד הוא מניפולטור, והדבר לא עוצר במניפולציות כלפי על דמויות הסדרה, אלא ממשיך גם כלפינו, הצופים.
אנדרווד משכנע אותנו בצדקתו, בידיעתו, בחוכמה והערמומיות שלו כדי שנהיה בעדו במסע הנקם שלו. מאחר והדבר החשוב לו ביותר הוא הכוח שלו – חשוב לו שגם אנחנו נבין עד הסוף את מידת התחכום שלו.
אלו לא רק הפוליטיקאים שמוצגים כחסרי אתיות ודורסניים. אל התמונה נכנסת גם עיתונאית צעירה, זואי בארנס (קייט מרה) אשר מואסת בכשרונה המתבזבז על כתבות קלילות וחסרות משמעות. זואי מחליטה לקחת את הקריירה שלה בידיים, לא מתביישת להשתמש במיניותה כדי להשיג את רצונה וחוברת אל אנדרווד. השניים פוצחים בקשר ניצול הדדי כדי לקדם אחת את תוכניותיו של השני, כשהשניים יודעים מראש שאין פה נאמנות. כפי שאנדרווד רומז היטב – “שנינו באותה סירה, תיזהרי לא להטות אותה כי אני אוכל להציל רק אחד מאיתנו”. וזו לא תהיה היא.
שיטת השידור החדשנית של הסדרה הצליחה להביא למסך הקטן שמות קולנועיים גדולים. מלבד קווין ספייסי ורובין רייט, גם אחורי הקלעים מאוכלסים בשמות מוכרים. את פרק הפתיחה ביים דיוויד פינצ’ר (“מועדון קרב”, “הרשת החברתית”) וכתב תסריטאי הסרט “משחקי שלטון”, מה שמסביר את התחושה הקולנועית וההתפתחות המעט איטית של הסדרה. אך הדבר אינו גורע ואף מוסיף להרגשה כי אנו צופים ביצירה חשובה ואיכותית. ועדיין, היא מתנהלת בקצב מהיר יותר מסדרות כבלים אחרות ומוכיחה כי גם בעסק מחויט ודמגוגי ישנה דרמה מלאת אקשן ומתח.
לא לבדה במשחק
“House of Cards” איננה ההפקה הראשונה וגם לא האחרונה של נטפליקס. החברה כבר הפיקה סדרה אחרת, Lilyhammer, סדרת דרמה המספרת על גנגסטר ניו-יורקי הבורח להסתתר בעיירה ליליהאמר שבנורבגיה. הסדרה עתידה לחזור בעונתה השניה בקרוב. סדרת מקור נוספת מבית נטפליקס בז’אנר האימה-מתח תעלה לאוויר באפריל הקרוב ותענה לשם Hemlock Grove.
נטפליקס אינה היחידה מבין חברות האינטרנט המספקות שירותי הזרמת מדיה שבחרו בכיוון הפקות המקור. ענקית הקמעונאות אמאזון המספקת שירותי הזרמת וידאו באמצעות שירות ה-Instant Video שלה גם היא הקימה מחלקה ייעודית להפקות מקור, Amazon Studios שמה. החברה כבר עשתה צעד דומה שהופנה לכיוון סופרים והפכה לא מכבר למוציאה לאור אשר משמשת גם כמשווקת ובכך חוסכת את תהליכי הביניים. סופרים רבים כבר משתמשים בשירותיה של אמאזון לצורך הוצאה לאור של ספריהם ונהנים מן הצד השני מכך שאמאזון היא גם המשווקת של הספרים דרך האתר ובאמצעות מכשירי הקינדל של החברה. במחלקת הפקות המקור לטלויזיה עובדת אמאזון בשיטה דומה – החברה מבקשת מיוצרים שיגישו רעיונות לחברה לבדיקה ואלו ייבחנו ע”י הקהל ואמאזון עצמה ויעברו הליך מיון לפני שיוחלט סופית אם להפיק מהם סדרה או סרט. ההצעות נעשות דרך האינטרנט כך שכל אחד יכול להגיש תסריט ולפי אמאזון ישנו סיכוי גדול יותר שהוא ייבחן מאשר בשיטה בה עובדים בערוצי הטלויזיה השונים.
מתחרות ישירות בספקיות התוכן
נטפליקס ואמאזון שתיהן מספקות שירותי הזרמת מדיה ושתי החברות תלויות בספקיות תוכן, שוודאי לא עושות את החיים קלים עבור השתיים ומבקשות מצידן לשמור על חלק נרחב מההכנסות בכל הנוגע לתוכן. הקשיים שמגיעים מצד חברות התוכן בהעברתו למודל הזרמת מדיה דרך האינטרנט מובנים – החברות לא מעוניינות ששולי הרווח שלהן יצטמצמו כפי שקרה כבר בעבר לתעשיית המוסיקה, כאשר נכנסה אמאזון לתמונה והציעה שירים במחירים נמוכים במיוחד.
הפקות מקור עשויות להוות תחרות לחברות התוכן שעשויות מצידן להקשות עוד יותר על חברות הזרמת המדיה, אך מן הצד השני יכול והשיטה החדשה תכופף את ידן ותגרום להן לשחרר תוכן רב יותר ובמחירים שיהיו אטרקטיביים יותר למפיצות המדיה וללקוחות הקצה כאחד.
