מעבדת רשת האינטרנט של גוגל: פתאום העולם מרגיש קטן אפילו יותר

חברת גוגל אשר ידועה בצורת חשיבתה הבלתי צפוייה, המוזרה והייחודית, מונעת בעיקרה על ידי מוחות שמצליחים להפתיע ולחדש כל פעם מחדש מתוך רצון בלתי פוסק ליזום וליצור. הדרך הייחודית בה פועלת גוגל יוצרת לעיתים קרובות דברים משעשעים ויחודיים, דברים שכנראה רק גוגל יכולה לחשוב עליהם. מי שביקר לאחרונה באתר YouTube ודאי שם לב לפרסומת מוזרה שמזמינה אתכם אל מעבדת האינטרנט של גוגל, או כפי שהחברה מכנה אותה – Chrome Web Lab. גוגל פתחה את מה שמסתמן להיות כניסוי האינטרנט הגדול ביותר בעולם.

כולם יכולים להשתתף. במעבדה קיימים חמישה ניסוים שבהם נוכל לקחת חלק, כולם ממחישים את היכולת המדהימה של האינטרנט לחבר בין אנשים ותרבויות מכל העולם. הניסוי כולו מתרחש פיזית במוזאון המדע בלונדון ולמרות שהוא נסגר בסביבות השעה 6 בערב (שעון לונדון), כל אחד יכול לבקר בו ולקחת חלק בכל זמן ובכל מקום באתר המעבדה.

בכניסה לאתר נקבל צורה ייחודית בעבורנו המורכבת מכמה צורות גיאומטריות בצבעים שונים. צורה זו תשמש כסמל הזיהוי שלנו לאורך ההשתתפות בניסוי.

הניסוי הראשון – מקהלה אוניברסלית

המקהלה כוללת מספר תופים, מצילתיים וכלי הקשה שונים המופעלים על ידי אותות חשמליים הנשלחים מכל רחבי תבל על ידי המשתתפים בניסוי. כדי לנגן על אחד הכלים, נצטרך לעמוד בתור שבדרך כלל אינו עולה על שלוש דקות ובסיומו נקבל את רגעי התהילה שלנו בעת שננגן בו זמנית עם עוד 7 אנשים שונים ברחבי העולם. המערכת עובדת על טכנולוגיה המאפשרת לשלוח ולקבל מידע לשרת וממנו באופן סימולטני ובהתאמה כמעט מושלמת, באופן הדומה למשחקי און-ליין ולא כמו שהיה נהוג בעבר שרק אחד הצדדים יכול היה ל”דבר”. השרת שמנהל את המסרים דואג לבצע תיאום של הסולם כדי לדאוג שההתאמה תיהיה מושלמות, וכל השאר בידינו.

הניסוי השני – טלפורטר

כאן, נוכל לצפות במצלמות 360 מעלות הממומקמות במספר מקומות בעולם אשר מציגות בזמן אמת את המתרחש בכמה מקומות בעולם: כיכר בהמבורג, מאפיה בקליפורניה, אקווריום האוקיינוס בקייפ-טאון בדרום אפריקה, מוזאון לונדון וכן הלאה. ייחודן של המצלמות מתבטא ביכולת לאפשר לכל משתמש לצפות במתרחש ב-360 מעלות בכל רגע, ללא תלות בכיוון אליו מופנית המצלמה. כך למעשה הרשת מגישה לנו את הדבר הכי קרוב שיש להרגשה של להיות במקום אחר.

בקדמת הבמה של הניסוי הזה נמצאת טכנולוגיית הדחיסה- תמונות וקטעי וידאו בהם אנחנו צופים בעת הגלישה באינטרנט מורכבים ממליוני צבעים ופרטים שהעין האנושית אינה מסוגלת להבחין בהם. טכנולוגיית הדחיסה יודעת לבצע סינון של הפרטים הללו ובכך מקטינה את המידע הנשלח אלינו, כך שהתוצאה היא שיתוף של מידע ביתר קלות (כגון שידורי HD בחיבור לרשת GSM). זהירות, דחיסה מוגזמת של קבצים יכולה להיות מתעתעת ולפגוע באופן משמעותי באיכות התמונה.

הניסוי השלישי – שולחן השרטוט

ניסוי שולחן השרטוט מתבצע על ידי רובוט המשרטט קווי מתאר של תמונות על משטח חול. באמצעות מערכת עריכה אוטומטית נוכל לצלם תמונת פרופיל שלנו ולשלוח למערכת, הרובוט עובד 24 שעות ביממה ומקליט אין ספור דמויות ופרצופים של אנשים. את התוצאה המוגמרת נקבל בהודעת דואר אלקטרוני ברגע שתהיה מוכנה. להלן דיוקנו של כתב גאדג’טי על החול בלונדון.

האם חשבתם פעם איך המחשב מצליח להבין את בני האדם? איך המחשבים מדברים ביניהם? ומה עם בתים חכמים הנשלטים על ידי מסך מגע? כל מה שאנחנו מבקשים מהמחשב לעשות, חייב להיות מוגדר במדויק – ולכן מלאכת התכנות אינה פשוטה והיא למעשה תרגום של הגורמים החיצוניים לשפה שהמחשב ידע להבין. המחשבים יודעים לדבר בשפות שונות ורבות, בכדי לאפשר לאחד לדבר עם משנהו עלינו לוודא שהם אכן מדברים באותה שפה. היכולת המוצגת כאן מדגימה כיצד הישר מהמצלמה בקידמת המסך בבית ובעזרת מלאכת תכנות נאותה, המחשב יודע לערוך את המידע ולתרגם אותו לקווי מתאר הנשלחים דרך האינטרנט הישר אל רובוט ארגז החול – או בקיצור: תמונה ויזואלית > מידע דיגיטלי > תגובה מכנית > כל הדרך בחזרה.

הניסוי הרביעי – איתור מידע

באמצעות אנימציה תלת מימדית המוצגת באתר, גוגל ממחישה איך המידע העובר דרך שרתי החברה מטייל בעולם דרך האינטרנט. בשעות השיא של היום ניתן לראות את מליוני החיפושים המתבצעים בכל רגע נתון ואת המידע הזורם דרך שרתי החברה לכל מקום בעולם. מרשים מאוד. מה שמרשים עוד יותר היא האפשרות לבצע חיפוש של תמונה או פריט בשורת החיפוש בניסוי ולראות כיצד החיפוש שלנו מטייל אל השרת בו התמונה נמצאת. הניסוי מודד את הזמן, המרחק והמהירות בו התבצע החיפוש ומוסיף נתונים משעשעים על כך.

אך זה כשנבצע חיפוש באינטרנט נקבל תוצאה כמעט מיידית אפילו אם השרת המבוקש נמצא בצידו השני של העולם? -החיבור בין מליארדי מחשבים ושרתים בעולם יוצר את הרשת המפוארת שנקראת האינטרנט. בקשה למידע בצד אחד של העולם מדלגת בין נקודות הקישור הללו, שכוללות אפילו את המחשב שלנו ומגיעות ליעד המבוקש. כשנמצאה התשובה, השרת מחלק אותה לפיסות קטנות של מידע ומחזיר אותן אל היעד בצורה של מליוני פיסות קטנות, מה שמקנה למידע מהירות שיא. כאשר כל הפריטים מגיעים אל המחשב שלנו, הוא יודע לחבר את הפאזל הגדול ומעביר את המידע המבוקש בשלמותו – תוך שניות.

הניסוי החמישי – תצאות משתתפי הניסוי

בניסוי האחרון נוכל לראות את כל האנשים המשתתפים בניסוי “זורמים” בזמן אמת על גבי נהר המידע של גוגל. כל אחד מהם מיוצג באותה הצורה הגיאומטרית שקיבל בהתחלה. באופן אקראי נוכל לתפוס את אחת הצורות ולראות מאיפה בגלובוס היא נוצרה ואת תוצאות הניסוי של אותו המשתמש שיצר אותה.

ניסוי זה מציג את יכולת התיוג של השרתים אשר מכילים כמות עצומה של מידע. המידע מחולק וממוין לתיוגים לפי נושאים, מיקום, תוכן, מידת ההתעניינות ועוד קטגוריות רבות ומגוונות, לעיתים על ידי המשתמשים ולעיתים על ידי המערכת באופן אוטומטי. באופן זה המערכת יודעת לחפש את המידע המבוקש בהתאם להוראות החיפוש ואינה מבצעת סריקה של כל המידע שהיא מכילה כל פעם מחדש. כך למעשה, אם נחפש “סרטים מצחיקים של חתולים”, שרתי גוגל ידעו לחפש רק בתיקיות המכילות את התגיות המבוקשות וכך נקבל את תוצאות החיפוש המדוייקות ביותר כמעט באופן מיידי.

ותודה לגוגל

התערוכה הוירטואלית של גוגל מאפשרת המחשה של טכנולוגיות ותהליכים של מאגר המידע הענקי שנקרא אינטרנט. באינטרנט כפי שאנו מכירים אותו כיום, הכל מאוד נגיש ומהיר – החופש לקבל, לנוע, לשתף, לספר, לדעת ללמוד וללמד, לא להיות מוגבל בזמן או במיקום – אך מאחורי כל אלה, ניצבת תורה שלמה אותה גוגל מנסה לפשט בעבורנו באמצעות הניסויים השונים. בעזרתה של גוגל, אנו מקבלים כעת הוכחה שמאחורי התהליכים שנראים לנו כל-כך טריוויאליים בחיי היום יום, ניצבת לא מעט מחשבה והמון יצירתיות.

בכתבה זו השתדלנו להביא בפניכם את תמצית החוויה של התערוכה המסקרנת הזו. גם אם לא התרשמתם עד כה, אתם מוזמנים לנסות בעצמכם את חווית המוזאון האינטרנטי של גוגל. התחושה המרשימה שהעולם הגדול הולך ומצטמק אל מול עיניכם על גבי מסך בעל מספר אינצ’ים בודדים תעשה את העבודה.