התפתחות הטלויזיות אינה נעצרת לרגע, אם קפצתם בשנתיים האחרונות לחנות הבידור הביתי והתעניינתם בקניית טלויזיה ודאי הרגשתם שינוי בסטנדרט הגודל – שהתרחב, בחוכמתה, בכיסכם (לטובה) ובאיכות התמונה.
היום כל ילד יודע כי איכות HD (קיצור של High-Definition) תבטיח הנאה כפולה מהתוכן הנצפה, אך אם עד כה היה זה הרף המקסימלי או המילה האחרונה בעבורכם – לא עוד. בדומה למירוצי הפורמולה 1 בהם מתפתחות טכנולוגיות חדשות בתחום הרכב שרק לאחר בדיקה מקיפה שלהן והפיכתן זולות, הן מועברות גם אל ההמונים, גם כאן, טכנולוגיית ה-4K (בשפת העם), אשר הייתה נחלתם של מסכי הקולנוע – עושה צעד נוסף לכיוון סלון ביתנו.
כניסתה של איכות התמונה החדשה לייצור המוני חייבה את התערבותו של איגוד הטלקומוניקציה העולמי במטרה שיקבע את התקן המדוייק ואת שמו. השם העממי שהודבק לאיכות התמונה החדשה, “4K”, נובע מהרזולוציה שלה: 2160X3840 אך זה הוחלף בשם רשמי חדש. מהיום אימרו UHD (או Ultra High-Definition). כמו-כן, UHD מתייחס לשתי הרזולוציות האולטרה-גובוהות הקיימות בשוק, 4K ו-8K (ברזולוציה 4320X7680). על-מנת שהטלויזיה תקבל את תוית ה-UHD, עליה לעמוד בתקן הדורש כניסה אחת (לפחות) התומכת בהזרמת 4K באופן טבעי וללא כל המרה.
העתיד נראה טוב, העתיד נראה UHD.
