ברגעים אלו ממשיך רכב החלל “סקרנות” בעבודתו, חקר כוכב הלכת מאדים (מארס). הרכב משמש כמעבדה ניידת לכל דבר ומצוייד בכור גרעיני קטן להפעלתו, במצלמות מגוונות להחזרת תוצרים ובחיישנים רבים לחקר הכוכב. מאז נחיתתו של ה”סקרן” אתרים רבים מדווחים על התקדמותו ותהליך עבודתו תוך תמונות שמשחררת לנו נאס”א מאדמת הכוכב האדום.
השליטה על הרכב הינה חלקית בגלל זמן התגובה הארוך, 14 דקות (בין שיגור ההוראה לקבלתה), ובזכות בינתו המלאכותית. יחד עם זאת, אנשי נאס”א מתוכננים לעמוד באינספור משימות ולכן עובדים סביב השעון – שעון מאדים – כדי לעמוד ביעדים. בעוד בכדור הארץ יממה מורכבת מ-24 שעות, כשכל שעה מכילה 60 דקות וכל דקה 60 שניות, על מאדים כל שניה ארוכה יותר ביחס לעולמנו וזאת בגלל שיממה על המאדים ארוכה ב-39.5 דקות.
אז איך ידעו אנשי נאס”א מתי להגיע לתחנת השליטה? נשאל אחד ממהנדסי הקרקע בנאסא, אריק בלוד. “חלקנו משתמשים בשעון מיוחד (המתנהג לפי יממתו של מארס) ורובנו משתמשים דווקא באפליקציה לאנדרואיד או לאייפון”. עידן הסמארטפון טומן בחובו חוכמה בכל כיס ואף תורם (במקצת) למחקרם של נאס”א בכוכב הלכת מאדים.
גם אתם יכולים להוריד את האפליקציה ולדעת מה השעה על מאדים (משתמשי אנדרואיד, משתמשי אייפון).
