גאדג’טי מעשיר: ה”כוכבית הקטנה” של הנורה החסכונית היעילה

אם אשאל אתכם היכן אתם רואים את עצמכם עוד 20 שנה, לבטח תקחו פסק זמן לנשימה אחת או שתיים. תהרהרו, מחשבות יתרוצצו, תיקוות ורגשות יוצפו, שאיפות יכנסו לתאוצה, אולי ידלקו נורות אזהרה והכל יכנס לשכלול מהיר, יוצב על קו החיים ותמונה אופטימית תשקף אור – מציאותית ככל שתהיה, היא עדיין מסתורית כל עוד מדובר בעתיד חיינו, אך כשמדובר בנורות הלד החסכוניות – הן תמשכנה להאיר את חיינו. הטכנולוגיה המקדמת אותנו אל גיל האיחולים (120), עושה זאת בהדרגה, אבל אליה וקוץ בה: היא מזמנת אותנו להתמודד עם מחלות חדשות (שלא נדע..) ותענוגות נפש שלא תמיד מטיבות עם הכבד, הריאות ועוד מערכות אחרות בגופנו.

החדשות הטובות

כפי שפרסמנו בעבר, חברת Philips זכתה בתחרות הנורה היעילה ביותר, כמחליפה ראויה לנורת הלהט, של משרד האנרגיה האמריקאי. נורת ה-LED של החברה מסוגלת להאיר כ-20 שנה (בחישוב של 4 שעות ביום) וצורכת רק 10 וואט בעוד היא שוות ערך לנורת ליבון (נורת חוט הלהט) בעוצמת 60W (ישנן חברות נוספות המשווקות ומפתחות נורות לד ונורות פלורסנט חסכוניות שיפחיתו את חשבון החשמל שלנו וימשיכו להאיר את חיינו).

זכות הבחירה

השאיפה והפיתוי לחסוך מאות אחוזים בצריכת החשמל, שמחירו עולה בהדרגה, גדולים – לא משנה אם רצוננו מסתכם בהפחתת עלויות החשבונית החודשית או בין אם אנו נמנים עם אוהבי האנרגיה הירוקה. אך זהו רק צד אחד של המשוואה, מה אם אגיד לכם שהחסכון הנוכחי כתוצאה מהשימוש בנורה ישמש אתכם בעתיד לטיפול רפואי, שתצטרכו “לשבור את החזיר” ולהשתמש בכסף שחסכתם על הדבר היקר מכל – על בריאותכם, האם עכשיו תרוצו להחליפה? ואולי אין לכם בכלל ברירה כי מכירתה של נורת חוט הלהט, הישנה והטובה, הוצאה מחוץ לחוק בישראל. מתחילת שנת 2012 ניתן לקנות רק נורות חסכוניות ובמקרה של אכיפת החוק ה”עבריין” ישלם  5000 ש”ח. אומנם החוק “נוטל” מאיתנו את זכות הבחירה אך דואג לחיסכון לפרט ולמדינה. החובה לשימוש בתאורה חסכונית מחייבת אותנו להבין לעומק מהם הסכנות הכרוחות בשימוש נורות אלה וכיצד ניתן, אם בכלל, להתגונן מפניהם.

השוואה בין 3 סוגי הנורות: נורת חוט הלהט, הנורה הפלורסנטית ונורת הלד:

	נורת חוט להט	נורה פלורסנטית (CFL)	נורת לד
זמן חיים (שעות)	1,200	8,000-15,000	30,000-50,000
קילוווט בשימוש של 50,000 שעות	3,000	700	300-500
מחיר החשמל לשימוש של 50,000 שעות (59 אג’ לקוט”ש)	1770 ₪	413 ₪	177-295 ₪
כמות נורות דרושות ל-50K שעות	42	5	1-2
מחיר	כמה שקלים	~40 ₪	85-250 ₪
זמן הפעלה	מיידי	לוקח זמן עד הגעה לתאורה מקסמלית	מיידי
חוזק הנורה	שבירה	שבירה	חזקה
יעילות באנרגיה	10%	40%	90%
סכנות לבריאות	קרינת UV	קרינת UV האור הכחול האור המקוטע פליטת קרינה אלקטרומגנטית מכילה כספית	האור הכחול האור המקוטע (בחלק קטן מהנורות)

כיצד ממשיכים, מה משמעות הסכנות וכיצד ניתן להתמודם איתם:

במחקרים שונים נמצא כי החשיפה לנורת CFL בטווח של 30 ס”מ או פחות, למשך שעה או יותר, עשויה להיות מסוכנת. קרינת UV, קרינה אולטרה סגולה, הינה קרינה אלקטרו-מגנטית שאורכי גליה קצרים מאורכי גל האור הנראה לעין (בדרך כלל כשמדובר בקרינה זו מקורה מהשמש) ומשמעותה עבורינו היא כחשיפה לקרינת השמש – נזק לעור, וכשזה קורה לאורך זמן הסיכוי לסרטן העור גדל (הקרינה מייננת מולקולות DNA בתאי העור).

הפתרון

שומרים על מרחק גדול מ-30 ס”מ ביניכם לבין הנורה. אומנם לגבי נורת התקרה אין דאגה, אך מה עם זו המאירה לכם את שולחן העבודה? להלן 3 אפשרויות:

• לכבות מיד, לחכות מעט, להעבירה למקום אחר ולהחליפה באלטרנטיבה אחרת – בטוח אבל הכי פחות חסכוני.
• לרכוש נורה עם מסנן UV ייעודי – בין בטוח לחסכוני.
• שימרו על מרחק ה-30 ס”מ – הכי חסכוני אך יש להקפיד על הטווח וזמן החשיפה.

משרד הבריאות מחייב את ספקיות הנורות לכתוב על האריזה מרחק מינימאלי בזמן השימוש אך בפועל הדבר לא תמיד מבוצע.

ההמצאה של אדיסון איננה דבר טבעי בעולמינו וגופנו, שהיה רגיל לאור השמש הרציף ו”החם”, צריך להתמודד עם אלטרנטיבות אחרות כדוגמת נורות חסכוניות בעלות אור מקוטע ושונה בפרופורציות מהאור הטבעי הבנוי מספקטרום של אורכי גל, שבין השאר, מתפרש בעינינו כצבעים ומשפיע על גופנו בצורות שונות.

נורות הלד והנורות הפלורוסנטיות מפיקות אור המכיל פרופורציה גבוהה של אורכי גל קצרים בייחוד אור כחול (אור בעל אורך גל סביב ה-400nm) . מחקרים מצאו כי המרכיב הכחול באור משפיע על ייצור הורמון ה”מלטונין” בגופינו ובנוסף מזיק לעינינו.

• המלטונין – ל”הורמון החושך” תפקיד מרכזי בהתאמת מערכות שונות בגופינו לשינויים עונתיים, שינה ואפילו במניעת מחלות כמו הסרטן. דיכוי המלטונין הוא תהליך טבעי ותקין שמתרחש בגופינו בזמן שהשמש אינה מאירה עלינו, אך דיכוי גדול מידי ו/או מינון לא נכון יכול להוות סיכון. פוטנציאל החולי בסרטן השד וסרטן הערמונית גדולים יותר אצל אנשים החשופים לתאורה בלילה בכלל ואור עשיר בכחול בפרט. “ישנם מחקרים בעולם שמראים שאור באורך גל קצר כמו מנורות הפלורסנט (אורך גל של כ-460 ננומטר) גורם להפסקה של ייצור מלטונין”, (פרופ’ אברהם חיים, ynet).
• בניסויים לצורך בדיקת השפעות האור הכחול על העין נמצא כי הוא פוגע והורס את תאי הקולטנים של הרשתית. בנוסף ולאורך זמן, האור הכחול יכול לעורר התפתחות של ניוון עיוורון התחלתי מתחיל להתרחש. מחלה זו חשוכת מרפא.

הפתרון

כשניתן להשתמש בתאורה חיצונית על-ידי פתיחת חלון או תריס במשרד או בבית – עשו זאת.

אם אתם נמצאים ימים שלמים במשרד ואינכם נמצאים ליד חלון בדקו באיזו תאורת שולחן אתם משתמשים אם היא פלורוסנטית, נסו להחליפה לנורת להט.

האור בנורות ה-CFL והלד אינו רציף, כלומר האור מהבהב בתדירות גבוהה, כזאת שעינינו אינה יכולה להבחין בו. הנורות החדשות אמורות לפעול בתדירות של 10KHz-40KHz (עשרת אלפים ומעלה הבהובים בשנייה) בניגוד לישנות שפעלו ב-60Hz . היבהוב “איטי” יכול לגרום לתופעות שונות כמו: כאבי ראש, סחרחורות, מיגרנות ועם הזדקנותה של הנורה יכול המנגנון להינזק ולזייף.

הפתרון

• לקנות נורה מתוצרת חברה ידועה.
• אם הנורה מרצדת, או אפילו רק נדמה לכם שכך הוא, החליפו אותה.

הנורה פולטת קרינה אלקטרומגנטית עד למרחק של מטר ובתדרים של 25 הרץ עד 100 קילו הרץ. במחקרים רבים שבוצעו נבדקו השפעות הקרינה על גופינו והמסקנה העיקרית היא שאין קונצנזוס בעניין – על כמה שיוצאים נגד, יש אחד שאינו מבין את החשש (תלוי בגורמים רבים כמו מממן המחקר, תדירויות ועוצמות שונות של הקרינה). ניתן לקרוא על חלק מהמחקרים בסדרת הכתבות “גאדג’טי מעשיר – יש חשמל באוויר”.

הפתרון

כל עוד אין בידינו ממצאים מדויקים עדיף לנסות ולשמור על מרחק הגדול ממטר ואם עליכם להיות קרובים, נסו להפחית את זמן השהייה.

חומר רעיל לאדם ובעלי החיים. “כספית צריכה להישמר בכלים אטומים, מחשש שתתאדה ותישאף על ידי בני אדם. חימום כספית ותרכובות כספית צריך להיעשות תחת פיקוח וחשיפה לכספית גם בריכוזים זעירים, עלולה לגרום נזק בלתי הפיך. הכספית מצטברת בהדרגה בגוף (לגוף אין אפשרות להיפטר מכספית) והרעלת הכספית יכולה להתבטא שנים לאחר החשיפה, כשאחד התסמינים שלה הוא נשירת שיניים. החומר הוגבל לשימוש על ידי האיחוד האירופי” (ויקיפדיה).

הפתרון

יש לנהוג בזהירות עם הנורה ובמקרה שנשברה מומלץ לפעול על-פי ההוראות הבאות:

• הרחיקו אנשים ובעלי חיים שלא חייבים להיות בחדר.
• פתחו את החלון וחכו זמן מה.
• כבו מזגן או מאוורר שעלול לפזר את החומר הרעיל בחלל החדר.
• אספו את החלקים הגסים בעזרת קרטון או דף נייר אותם ניתן לזרוק לפח בסוף התהליך. בנוסף, בעזרת סלוטייפ אספו את הזכוכיות הקטנות והאבקה. לבסוף עברו עם מטלית רטובה כדי להשלים את התהליך וזרקו גם אותה.
• אל תשתמשו בשואב אבק!

לסיכום

כאחד שאינו רוצה שחשבון החשמל שלו יטפח ופועל למען הסביבה, גם אני עברתי לנורת הפלורסנט החסכונית, ואפילו נסחפתי, כמעט כל נורה בבית הוחלפה. במהלך הכתיבה ועם ההתעמקות בנושא, הבנתי שהמעבר לנורה החסכונית אומנם חשוב לנו בתור צרכנים חכמים אך עם זאת, כמו כל דבר בחיים, נכון והכרחי לעשות זאת במידה. נכון שבטווח הקצר ניתן לראות ולהנות מתוצאות החסכון, אך לטווח הארוך הסיכונים וההשלכות הבריאותיות אינן מעודדות ועל כן עלינו למצוא את נקודת האיזון בין החסכון הכספי והשמירה על הבריאות. 

בחקיקת “חוק הנורות החסכוניות” נראה כי השיקולים לחסכון עלויות החשמל ולפתרון בעיות האנרגיה גברו על הסיכונים וההשלכות הבריאותיות. ישנם דברים בסיסיים שהיה נכון וחיוני לבצעם בת בבת עם האיסור לשימוש בנורת הלהט. כמו לדוגמא פחים ונקודות איסוף לנורות המכילות כספית. לצערנו, כספית שתגיע לחירייה תיספג באדמה ותהווה בעיה עתידית למי התהום והשתיה שלנו – מתי לדעתכם היא תתעורר? 

לסיום, נסו להתאים לכל חדר את התאורה שלו, הימנעו מנורות פלורסנטיות בשולחן העבודה ואם המצב הכספי מאפשר עברו לנורת לד. אומנם זו יקרה יותר, אך משתלמת לטווח הארוך – אורך חייה גדול יותר וההשלכות על בריאותנו מסוכנות פחות.

במהלך הכתיבה תפסתי רגע של נחת, נשענתי לאחור ומתחתי את גופי. בזמן שבראשי רצות מחשבות עיניי תופסות בפריים את נורת השולחן – אני “מגלה” שגם היא פלורסנטית חסכונית. מיד הושטה היד אל מתג, האור כבה והמשך הכתבה נכתבה תחת אור נרות ואווירה רומנטית שלי ושל המחשב…