מצלמות הרפלקס תפסו באחרונה נתח שוק נרחב, כשבעבר הן היו נחלתם של צלמים מקצועיים ובעלי אמצעים. כיום, כמעט כל אחד יכול להרשות לעצמו לרכוש מצלמת רפלקס במחיר שווה לכל נפש. מדריך זה נועד על מנת לעזור לכם לבחור את העדשות המתאימות לכם. חשוב לציין שמדריך זה עוסק בבחירת עדשות למצלמה ולא בפילטרים ש”מתלבשים” על העדשה הנוכחית שלכם.
לפני רכישת עדשה, הנה מספר נקודות שעליכם לקחת בחשבון:
- מהו התקציב?
- מה אתם מתכוונים לצלם עם העדשה?
- האם אתם מוכנים לרכוש עדשה שלא מיוצרת על ידי יצרן המצלמה אך מתאימה למצלמה באופן מלא?
- האם העדשה צריכה להתאים למצלמות מתקדמות יותר או למצלמות רפלקס פילם?
בתור התחלה, נחלק את העדשות לשני סוגים:
עדשות זום – עדשות בהן אורך המוקד משתנה על ידי הזזת מנגנון הזום של העדשה. במצלמות קומפקטיות או דמויות רפלקס הזום נמדד במדדים של “זום אופטי”, אלא שבמצלמות רפלקס הנוסחה עובדת קצת אחרת. נקח למשל שתי עדשות: 18-55 ו-100-300. אם נחלק את אורך המוקד המקסימלי באורך המוקד המינימלי – 55/18 או 300/100 נקבל בשני המקרים את התוצאה 3. אך האם מדובר באותו טווח? לא ולא.
בעוד שהעדשה הראשונה מיועדת לשימושים כלליים, העדשה השניה נקראת עדשת טלה (TELE, נדון על כך בהמשך) והיא לא מתאימה לצילומים כלליים אלא לצילומי תעופה, בעלי חיים וכו’.
עדשות פריים – עדשות בעלות אורך מוקד קבוע. אורך המוקד איננו משתנה, אין כאן טבעת זום. אם היינו מודדים כאן במדדים של זום אופטי היינו מקבלים את התוצאה 1. למה? ניקח לדוגמה עדשה בעלת אורך מוקד של 85 מ”מ, היא מתחילה ב-85 מ”מ אך גם מסתיימת ב-85 מ”מ, ולכן 85/85 = 1.
למתחילים יש נטייה לרוב לבחור בעדשות זום, שכן הן ורסטליות יותר מבחינת אורך המוקד והן נוחות יותר לשימוש. מי שינסה עדשות פריים ויבין את יתרונן, ישמח לאמץ מספר עדשות כאלו ואף להחליף את כל עדשות הזום בעדשות פריים איכותיות וטובות.
בנוסף, ניתן לחלק את העדשות לפי יצרנים:
יצרן המצלמה – יצרני המצלמות השונות מתעסקים גם בייצור עדשות. לדוגמה, ניקון מייצרת גם מצלמות (מה שנקרא בשפה המקצועית – גוף, BODY) וגם עדשות אשר מתאימות למצלמותיה. חשוב לציין שעדשות של יצרנים מתחרים ניתן להרכיב רק על ידי שימוש במתאם, שברוב המקרים יהפוך את השימוש למסורבל עד מאוד.
יצרני צד ג’ – ישנם מספר שחקנים מרכזיים אשר מייצרים עדשות לכל המצלמות, ביניהם Sigma, Tokina, Tamron ועוד. היצרנים הללו מייצרים עדשות לכל המצלמות, כלומר נוכל למצוא עדשה של יצרן אחד שמתאימה לקנון והשניה מתאימה דווקא לניקון. היצרנים הללו מנסים לרוב ליצור גרסאות מוזלות לעדשות של יצרני המצלמות. חשוב לשים לב במקרים הללו שבקרת האיכות לעיתים נמוכה יותר, וישנן עדשות שנקראות “לימון”, ועשויות לסבול מתופעות של חוסר חדות או בעיות תקשורת עם המצלמה, אני לא ממליץ לפסול את העדשות האלו, אלא פשוט – לבדוק לפני הרכישה האם הן מתפקדות כראוי ומפיקות תוצאות ראויות.
אין ספק שבשימוש בעדשות צד ג’ חשוב לדאוג שהעדשה תתאים ליצרן המצלמה עצמה. כפי שכבר צוין במדריך, היצרנים הללו מייצרים בעבור כל המצלמות – ואם רכשתם עדשה עם חיבור לקנון בעבור מצלמת ניקון – לא יעבוד.
ועכשיו נתייחס לדבר הכי חשוב, עדשות על פי השימושים והצרכים שלכם:
עדשות לצילום כללי – אלו בדרך כלל עדשות שמשמשות לרוב סוגי הצילומים, הן יכולות לשמש לצילומי נוף ועד פורטרט או צילום צמחים (לא במאקרו). העדשות הללו מגיעות בטווחים שונים: 17-55, 18-55, 18-70, 18-135 וכדומה.
עדשות רחבות – עדשות כאלו משמשות בדרך כלל לצילומי מבנים או לצילומי נוף רחבים, הן יכולות להיות עדשות פריים והן יכולות להיות עדשות זום. חשוב לשים לב שחלק מהעדשות הרחבות הן עדשות פישאיי (עין הדג) והן יוצרות עיוות ותמונה מעוגלת. גם העדשות הללו מגיעות בטווחים שונים: 10-20, 11-16, 10, 14 וכו’.
עדשות טלה – בעדשות הטלה משתמשים כדי לצלם צפרות, תעופה או בעלי חיים ולעיתים אף לפורטרטים. גם כאן – יש עדשות פריים ויש עדשות זום. בעדשות כאלו חשוב שיהיה מייצב, ליד יש נטייה לזוז והמייצב יועיל מאוד. דוגמה לטווחים: 70-300, 55-200, 55-250, 70-200, 600, 80-400, 100-400 וכו’.
עדשות מאקרו – עדשות מאקרו ביחס הגדלה של 1:1, יהיו תמיד עדשות פריים. לניקון יש עדשת זום אחת שמאוד קרובה להגדרה של מאקרו – בעלת יחס הגדלה 1:1.3. שאר עדשות הזום שמתהדרות במאקרו, במקרה הטוב יציעו יחס הגדלה של 1:2 ובמקרה הגרוע גם 1:5 ו-1:6, גימיק שיווקי. עדשות מאקרו ‘אמיתיות’ מתחילות החל מ-50 מ”מ ויכולות להגיע גם עד 200 מ”מ. מי צריך עדשות מאקרו? מי שבכוונתו לצלם פרחים לעומק, מי שרוצה לצלם חרקים, פרפרים או עצמים זעירים ברמת חדות מטריפה.
עדשות סופר זום – עדשות שמכסות טווח עצום, נוחות מאוד לשימוש, אך הפשרה היא בנושא האופטיקה (וגם במחיר לרוב). העדשות הללו מזכירות מאוד את המצלמות בעלות הזום האופטי הגדול, ישנן עדשות שמכסות טווח שמתחיל כמו עדשה כללית ומסתיימות כמו עדשת טלה. דוגמאות: 18-200, 28-300, 18-270 וכו’.
עדשות שיוצרות אפקטים – העדשות הללו הן בדרך כלל בעלות אורך מוקד קבוע (עדשות פריים), שמייצרות אפקטים כאלו ואחרים, לדוגמה: עין הדג.
כמובן שניתן לשלב מספר עדשות לתחומים שונים, ניתן לרכוש עדשה רחבה כגון 10-20, לרכוש עדשה לצילומים כלליים כמו 17-55 ולשדך להן עדשת טלה כמו 55-300. הכול עניין של תקציב ודרישות, ובעיקר – האם אתם מוכנים להחליף עדשות בעבור כל צילום לטובת אופטיקה עדיפה ואיכותית יותר, או שמא אתם מעדיפים להסתפק בעדשת סופר זום ולהתפשר על האופטיקה.
למי שיתהה היכן אני נמצא, אנוכי משתייך לקבוצה הראשונה שמוכנה להחליף עדשות על מנת לקבל את האופטיקה הטובה ביותר ואת התמונה הטובה ביותר.
שיקול אחרון שצריך לעניין אתכם ברכישת העדשה – האם אתם מתכוונים לשמור אותה ולעבור איתה למצלמה הבאה או להשתמש בה על מצלמת פילם ישנה שברשותכם? אם לא – עברו לסוף המדריך. אם כן – המשיכו לקרוא.
במידה ואתם מעוניינים להשתדרג בעתיד, למצלמות מתקדמות יותר, ישנן עדשות שלא יתאימו באופן חלקי או מלא לעדשות הנוכחיות שלכם. -כיצד נסביר את העניין? בעידן של המצלמות הרפלקסיות הדיגיטליות, רוב המצלמות שנמכרות נקראות מצלמות בפורמט “קרופ”. החיישן הוא לא בגודל מלא של פילם 35 מ”מ, אלא קטן יותר. מה שנובע מכך – יצרנים החלו לייצר עדשות שמתאימות לחיישני קרופ על מנת להוזיל עלויות לצרכנים, יש בהן פחות זכוכית ואופטיקה. כל עוד אין לכם כוונות להשתדרג, או לעבור למצלמת פילם \ מצלמות פול פריים (מצלמת בעלת חיישן בגודל של פילם, 35 מ”מ) – זה לא רלוונטי בעבורכם. אם כן – חשוב לרכוש עדשה שמכסה גם חיישן מלא.
כיצד נבדיל?
בניקון – עדשות להן מצורף הצירוף DX, הן עדשות אשר מתאימות למצלמות קרופ בלבד.
בקנון – עדשות EF-S.
חשוב לציין שעדשות למצלמות פול פריים \ פילם מתאימות מבחינת הכיסוי שלהן למצלמות קרופ.
לסיכום, מטרתו של מדריך זה – לעזור לכם בבחירת עדשה חדשה. טרם רכישת העדשה כדאי לנסות אותה (ישנן חנויות אשר מאפשרות זאת) ולקרוא על מבחנים וביקורות אודותיה, על מנת לקבל מעט ידע ומושג נוסף על העדשה אותה אתם שוקלים לרכוש. בנוסף – מומלץ מאוד לעיתים לחסוך סכום כסף נכבד ולרכוש עדשה איכותית ולא לחסוך ולהתאכזב מעדשה שלא מפיקה את התוצאות הנדרשות.
