סיוה הישראלית מנסה להפוך את Spatial Audio לפתוח יותר

בעוד שחברות כמו אפל וסוני מנסות לסגור את Spatial Audio בתוך הפלטפורמות שלהן, סיוה הישראלית מציעה פתרון הפוך – שכבת תוכנה שיכולה לעבוד על כל מכשיר. וזה כבר נמצא באוזניות החדשות של לנובו.

חברת סיוה (Ceva) מנסה לפתור אחת מהבעיות הגדולות בתחום ה-Spatial Audio – הפיצול בין אקו-סיסטמים שונים והצורך בהתאמות חומרה ותוכנה ייעודיות לכל יצרן.

בעוד ששמע מרחבי (Spatial Audio) הפך בשנים האחרונות לחלק מרכזי במוצרים של חברות כמו אפל, סוני ודולבי, מרבית הפתרונות עדיין תלויים בפלטפורמה סגורה או במכשירים ספציפיים.

Ceva-RealSpace היא שכבת תוכנה עצמאית לשמע מרחבי עם מעקב תנועת ראש (Head Tracking), המסוגלת לרוץ על מגוון רחב של מכשירים – החל מאוזניות TWS ואוזניות קשת, דרך מחשבי Windows וסמארטפונים ועד משקפי XR.

הטכנולוגיה קיבלה לאחרונה חשיפה נוספת לאחר שחברת לנובו שילבה אותה באוזניות ThinkPad 8550 Aura Edition החדשות שלה, אך בפועל מדובר בפלטפורמה רחבה יותר שמכוונת להפוך לטכנולוגיית Spatial Audio גנרית עבור יצרניות חומרה.

מה בעצם עושה Ceva-RealSpace?

מערכת Ceva-RealSpace משלבת בין שני רכיבים מרכזיים:

• רינדור שמע תלת-ממדי (3D Audio Rendering).
• מעקב אחר תנועת הראש בזמן אמת (Head Tracking).

במקום להשמיע צליל במבנה סטריאו רגיל, המערכת ממקמת מקורות קול במרחב וירטואלי תלת-ממדי.

כאשר המשתמש מזיז את ראשו, מיקום הצלילים נשאר “מקובע” במרחב – בדומה לאופן שבו האוזן האנושית שומעת קולות בעולם האמיתי.

לדברי החברה, המערכת מסוגלת לעבוד עם מקורות שמע במבני Mono, סטריאו, 5.1 ו-7.1.4 ערוצים ואף Ambisonics – טכנולוגיית הקלטת שמע מרחבי מלאה ב-360 מעלות – תוך תמיכה בהשהיה נמוכה במיוחד כדי למנוע תחושת ניתוק בין תנועת הראש למיקום הצליל.

סיוה מציינת כי הפלטפורמה פועלת באופן עצמאי מבחינת קודק השמע, ספק התוכן או מערכת ההפעלה, כך שניתן לשלב אותה במוצרים שונים מבלי להיות תלויים באקו-סיסטם ספציפי.

החשיבות של זיהוי תנועת הראש

המעבר לשמע מרחבי נחשב לאחד הכיוונים המרכזיים בתעשיית האודיו בשנים האחרונות, אך ללא Head Tracking החוויה נשארת מוגבלת יחסית. כאשר מקור הקול אינו מגיב לתנועת הראש, האפקט המרחבי נשבר במהירות.

מעקב תנועת הראש מאפשר, למשל:

• לשמור דמות מדברת במיקום קבוע במסך בזמן צפייה בסרט.
• לזהות בצורה מדויקת יותר כיוון צעדים או ירי במשחקים.
• לייצר תחושת “במה” בהופעות מוזיקה.
• לשלב אודיו וירטואלי במערכות XR ומציאות רבודה.

בסיוה מסבירים כי המערכת כוללת מספר מנגנוני מרכוז אוטומטיים, שנועדו להתמודד עם סטיות מצטברות בחיישני התנועה ולשמור על יציבות מיקום הצליל לאורך זמן.

שתי גרסאות שונות למוצרים שונים

פלטפורמת RealSpace זמינה כיום בשתי גרסאות מרכזיות.

גרסת RealSpace Personal מיועדת לאוזניות ומכשירי שמע אישיים כמו TWS ואוזניות קשת. במקרה זה גם רינדור השמע וגם ה-Head Tracking פועלים ישירות על גבי האוזניות עצמן, מה שמאפשר זמן תגובה נמוך במיוחד.

לעומתה, גרסת RealSpace Elevate מיועדת בעיקר למחשבים ולמכשירי אנדרואיד. כאן רינדור השמע מתבצע על המכשיר המארח – מחשב או סמארטפון – בעוד שנתוני תנועת הראש מגיעים מהאוזניות עצמן.

לדברי החברה, גישה זו מאפשרת ליצרניות להפחית עלויות חומרה ולשמור על גמישות גבוהה יותר בתכנון המוצר.

לא תלוי באפל או בדולבי

אחת מנקודות המפתח של Ceva-RealSpace היא הניסיון לייצר פתרון שאינו קשור לאקו-סיסטם מסוים. כיום, חלק גדול מחוויות ה-Spatial Audio המתקדמות ביותר מגיעות ממערכות סגורות יחסית כמו Apple Spatial Audio או פתרונות המבוססים על Dolby Atmos.

בסיוה מנסים להציע מודל אחר – שכבת תוכנה הניתנת לשילוב על מגוון רחב של פלטפורמות חומרה ותוכנה.

הפתרון זמין עבור ליבות DSP שונות, כולל Ceva-BX ו-Cadence HiFi, לצד תמיכה במעבדי Arm Cortex-M, Android Spatializer ו-Windows APO.

המשמעות עבור יצרניות היא אפשרות לשלב Spatial Audio במוצרים קיימים מבלי לפתח מערכת אודיו תלת-ממדית מלאה מאפס.

השוק שאליו סיוה מכוונת

למרות שהחשיפה האחרונה מגיעה דרך אוזניות ThinkPad של לנובו, סיוה מכוונת לשוק רחב בהרבה הכולל:

• אוזניות TWS ואוזניות קשת.
• מחשבים אישיים.
• סמארטפונים וטאבלטים.
• מערכות רכב.
• משקפי XR ומציאות רבודה.

החברה מציינת כי המערכת כבר משולבת בחלק ממעבדי האודיו (Audio SoCs) המובילים בתעשייה, במטרה לאפשר ליצרניות לקצר זמני פיתוח ולהפחית את הסיכון בהשקת מוצרים חדשים.

דוגמה לכך הן אוזניות של חברת boAt ההודית שהודגמו לנו בגאדג’טי בשנה שעברה בזמן ביקור במשרדי סיוה בהרצליה.

דוגמה מעט מוכרת יותר היא כנראה זו של ה-Nothing Headphone אותן סקרנו בשנה שעברה.

המהלך של סיוה הוא קלאסי בעולם שבו היא פועלת. במקום לנסות להתחרות בענקיות, היא מנסה להפוך לרכיב המובנה בתוך המוצרים שלהן.

ARM עשתה את זה עם הארכיטקטורה שלה למעבדים, קוואלקום עם מודמים, ו-Imagination עם GPU (שבטח תזכרו משבבי PowerVR הגרפיים בהם השתמשה אפל בעבר במכשירי האייפון שלה).

אם המודל הזה מצליח, סיוה לא צריכה שטכנולוגיית ה-Spatial Audio שלה תהיה מוכרת על ידי הצרכן הסופי – היא צריכה רק שיצרניות יכירו וירצו להשתמש בה.

אפל אולי סגרה את ה-Spatial Audio שלה לא בגלל מגבלות טכניות, אלא כדי לבדל את האקו-סיסטם שלה. גוגל ומיקרוסופט הן חברות פתוחות יותר, אבל גם הן מעדיפות פתרונות פנימיים כשאפשר.

מכאן יוצא שהלקוח אליו ככל הנראה מכוונת סיוה הוא לא אחת מענקיות הטכנולוגיה – אלא דווקא היצרניות הסיניות, ההודיות או הקוריאנית שמייצרת אוזניות וטאבלטים בכמויות עצומות בלי לרצות לשלם רישיון לדולבי.

boAt ההודית, עליה הדגימה לנו סיוה את הטכנולוגיה במשרדיה בהרצליה, היא בדיוק לקוח מהסוג הזה: יצרנית גדולה שלא רוצה להיות תלויה בענקיות. השאלה היא אם השוק הזה – של ה”לא-אפלים” – גדול מספיק.