⭐ נקודות עיקריות
- פרויקט Silica של מיקרוסופט מציג טכנולוגיה לאחסון נתונים על זכוכית ל-10,000 שנים.
- הפיתוח מאפשר כעת שימוש בזכוכית בורוסיליקט רגילה במקום זכוכית מיוחדת ויקרה.
- תהליך הכתיבה עבר ייעול ומשלב כעת פולס לייזר בודד וכתיבה מקבילית להאצת הפעולה.
- מערכת הקריאה פושטה משמעותית ודורשת מצלמה אחת בלבד במקום שלוש או ארבע.
מיקרוסופט (Microsoft) הציגה בחודש הקודם התקדמות טכנולוגית בפרויקט Silica (“סיליקה”), במסגרת מחקר שפורסם בכתב העת Nature.
החברה הדגימה מערכת לאחסון נתונים דיגיטליים על גבי זכוכית, אשר על פי הצהרתה מסוגלת לשמר את המידע לתקופה של מעל ל-10,000 שנים.
החברה הציגה את פרויקט Silica לראשונה ב-2019 כחלק מניסיון לפתח פתרון לשימור מידע דיגיטלי לטווח ארוך בארכיונים וחוות שרתים.
בעוד שאמצעי אחסון קיימים כגון כוננים קשיחים וקלטות מגנטיות מתבלים תוך עשורים בודדים, אחסון מבוסס זכוכית נועד להיות עמיד בפני מים, חום ואבק לאורך אלפי שנים.
מעבר לזכוכית רגילה ונגישה
העדכון המרכזי במחקר הנוכחי הוא היכולת לכתוב נתונים על גבי זכוכית בורוסיליקט (Borosilicate) רגילה, חומר נפוץ המשמש בין היתר לייצור כלי מטבח.
עד כה, טכנולוגיית הכתיבה פעלה רק על זכוכית קוורץ טהורה, שהיא חומר יקר וקשה יותר לייצור.
השימוש בזכוכית בורוסיליקט מסיר חסם מרכזי בדרך למסחור המערכת, ומאפשר הוזלה של עלויות המדיה.
החברה מציינת כי הצליחה לאחסן מאות שכבות של נתונים בתוך זכוכית בעובי של 2 מ”מ, בדומה ליכולות שהוצגו בשיטות הקודמות.
שיפורים במערכות הכתיבה והקריאה
במסגרת המחקר, פותחה שיטת אחסון המכונה Phase voxels. שיטה זו מאפשרת לשנות את התכונות האופטיות של הזכוכית באמצעות פולס לייזר בודד, במקום שימוש במספר פולסים כפי שנדרש בעבר. שינוי זה מפחית את המורכבות של רכיבי הכתיבה ומוריד את העלויות.
בנוסף, מיקרוסופט שילבה יכולות כתיבה מקבילית על ידי פיצול קרן הלייזר למספר קרניים. טכניקה זו מאפשרת לכתוב מספר יחידות מידע בו-זמנית ולהגדיל את מהירות האחסון.
בצד הקריאה, המערכת דורשת כעת מצלמה אחת בלבד כדי לפענח את הנתונים, לעומת מערכי הצילום המורכבים ששימשו בדגמים קודמים.
ביצועים ונתונים טכניים
על פי נתוני המחקר, המערכת מציגה קצבי כתיבה ודחיסות נתונים גבוהים. בשימוש בזכוכית קוורץ (Fused Silica), הושגה קיבולת של 4.8TB על גבי לוח בגודל 120 מ”מ רבוע, עובי של 2 מ”מ ו-301 שכבות.
במעבר לזכוכית בורוסיליקט, הושגה קיבולת של 2.02TB באמצעות 258 שכבות, כאשר קצב הכתיבה באמצעות מערכת מרובת לייזרים הכוללת ארבעה לייזרים במקביל, מגיע ל-65.9Mbit/s.
מה המשמעות ולוחות זמנים
על פי הנתונים שפורסמו, בדיקות התיישנות מואצות שנערכו לזכוכית מצביעות על כך שהמידע יישאר שלם וקריא למשך 10,000 שנים לפחות.
החברה מציינת כי שלב המחקר המדעי הסתיים כעת, וכי היא תמשיך לבחון כיצד ליישם את הממצאים לטובת פתרונות אחסון ארוכי טווח בתעשייה.
