מאז ההצלחה הענקית של “משחקי הכס”, תעשיית הטלוויזיה בילתה את העשור האחרון באינסוף ניסיונות למצוא סדרה שתירש את מקומה ותעסוק במתח והאלימות שגוררים קרבות פוליטיים עתיקים.
חלק מהחקיינים הצליחו יותר וחלק פחות, אך נראה שמה שבאמת טרף את הקלפים עבור רשת FX, הוא דווקא להיט אחר – “משחק הדיונון” של נטפליקס. הסדרה הקוריאנית שיגעה את העולם והוכיחה כי יש מקום להתנסות בפורמט ובשפה.
וכך, יוצאים FX ודיסני עם הימור מסוכן בצורת הסדרה החדשה “שוגון” (Shōgun), דרמת אקשן אלימה שדוברת ברובה יפנית ומבקשת הרבה יותר מצופיה מסדרה אמריקאית טיפוסית.
שוגון – העלילה
העיבוד הטלוויזיוני לספרו המפורסם של ג’יימס קלאוול לוקח אותנו ליפן הפיאודלית של שנת 1600, כאשר הלורד יושי טורנגה מתמודד מול מועצה של אויבים המתאגדים נגדו.
במאבק הכוחות הזה משתלב הימאי הבריטי ג’ון בלקת’ורן, שספינתו נקלעת ליפן. כששאר המנהיגים מוטרדים מנוכחתו הזרה, יושי מזהה שהבריטי דווקא יכול להיות המפתח להטות את מאזן הכוחות לטובתו.
צפייה מאתגרת לטוב ולרע
כאמור, “שוגון” בולטת במיוחד בנוסף הטלוויזיוני הנוכחי, בכך שסומכת על הצופה לעשות משהו שאינו מובן מאליו בעידן המודרני – להתחייב לסדרה שדורשת מאה אחוז ריכוז להבנתה. לא מדובר כאן רק על הקפיצות בין שפות, אלא על העלילה עצמה. הפרקים הארוכים של “שוגון” עמוסים בדמויות, מאזני כוחות, קונספירציות ואינטריגות פוליטיות שלא קל להבין.
זוהי בהחלט לא סדרה לצפות בה בחצי עין, לצד גלילה בטלפון. “שוגון” לא מקלה על הצופה, ולעיתים בוחרת שלא להתעכב על יותר מדי הסברים. עם מספר פרקים מוגבל (מדובר במיני-סדרה שלא צפויה לה עונה נוספת), הסדרה מבינה כי יש יותר מידי עלילה לדחוף וכל הסבר גוזל זמן מסצינות האקשן והקרב.
בעוד זה נשמע כאילו הבחירה הזו יוצרת סדרה מהודקת שלא מבזבזת זמן מסך, זה לא בהכרח נכון. העלילה הסבוכה הרבה פעמים גורמת לצופה לאבד את הריכוז הזה ולמצוא עצמו מעט אבוד במאזני הכוחות.
עם זאת, גם אם בסופו של דבר לא תעקבו לחלוטין אחרי מי זה מי ומהם התפקידים השונים ביפן הפיאודלית – עדיין תוכלו ליהנות מהסיפור הפשוט והמושך על אדם מערבי שנקלע לעולם סמוראים אלים ומוצא דרכים להשפיע על המפה הפוליטית, תוך שהוא מנסה לשרוד את הבדלי התרבות המאיימים על חייו.
אלימות מעוצבות היטב
אם הזכרנו את “משחקי הכס” ו”משחק הדיונון”, קשה להמשיך ולדבר על האלימות של “שוגון” – בכל זאת מדובר בשתי סדרות אלימות במיוחד שכבר הקהו את חושינו לדם ורצח. אך האלימות של “שוגון” מצליחה לבלוט אפילו בנוף הטלוויזיוני הרווי באלימות.
בפרק הראשון, למשל, אנו חוזים באדם הנשרף למוות לאורך שניות רבות, תוך שזעקותיו נצרבות במוחינו, כנראה לעד. זוהי לא אלימות לשם האלימות, אלא דרך להציג לנו את הנפש המעוותת של האדם המעולל לו את זה. איש שרוצה להרגיש את הסבל האנושי, ולבחון כיצד מגיב אדם שיודע שהוא על סף מוות ולא יכול לעשות כלום מלבד לקבל את גורלו.
על רקע נופיה המהממים של יפן העתיקה, גם האלימות של “שוגון” היא צבעונית ומעוצבת. הצילום, הסטים והתלבושות הופכים את הקרבות הפוליטיים למזמינים במיוחד. הרבה יותר מכס הברזל של ווסטרוס, כאן באמת מובן מדוע כולם רבים על ההזדמנות לשלוט.
יפן מוצגת למערביים המגיעים אליה בסדרה כמקום המתקדם ביותר בעולם כולו, כזה שאחרי ביקור בו לא יוכלו לחזור יותר לבריטניה ופורטוגל מהן הגיעו, בהן מקלחת באותה תקופה היא אירוע של פעם בשבוע.
הזמן קצר והמלאכה מרובה
שוב בדומה ל”משחקי הכס”, גם “שוגון” מביאה לנו אנסמבל גדול של דמויות. אך למרבה הצער כאן מדובר באוסף מאוד לא אחיד. חלק מהדמויות כובשות את המסך ברגע, כמו ג’ון הבריטי או המלווה הספרדי שלו רודירגז. אך הרבה מהדמויות האחרות, בעיקר היפניות, נאבדות בהמון ואינן מקבלות אופי ייחודי.
עוד בעוכרה של הסדרה עומד הניסיון לסיים פרקים בקליף-הנגרים שאמורים לדרבן אותנו להמשיך לפרק הבא. אך בפועל אינם מספיק מפתיעים ולרוב אפילו לא מקבלים מענה יותר מדי מספק בפרק העוקב.
מאחר שמדובר בסדרה המשודרת פעם בשבוע ולא בצפיית בינג’, לא ברור מדוע הפרקים לא מתרכזים בסיפור שלם יותר עם סוף ברור שעוטף את התמה השבועית, ובמקום מעדיפים את הפורמט הלעוס של “סרט בן 10 שעות”.
קשה להחליט האם היותה של “שוגון” מיני סדרה היא החלטה חיובית או שלילית. מצד אחד, ראינו מה קרה ל”משחקי הכס” שנמתחה יתר על המידה והביאה לסיום חלש ומאכזב. מצד שני, העולם של “שוגון” מרגיש הרבה יותר רחב מעונה קצרה בת עשרה פרקים, ואפשר לראות כי היה לעולם הזה עוד הרבה מה להציע אם לא היה מתרכז בסיפור המזורז.
השורה התחתונה – מה חשבנו על “שוגון”?
הסדרה האמריקאית-יפנית ללא ספק מרגישה כמו אחד המוצרים המושקעים ביותר שנראה השנה. הפקה יקרה ויפהפיה, אך עם הרבה מקלות בגלגלים שתוקעים אותה מלהפוך לטלוויזיה בלתי נשכחת.
העיצוב המזמין מתנגש עם העלילה הסבוכה והקשה להבנה שמוציאה אותנו לפעמים מריכוז. הדמויות הבלתי אחידות גורמות לנו ליהנות מסצינות מסוימות ולסבול מהסצינות הבאות, תלוי מי מככב בהן.
בסך הכל, מדובר במיני-סדרה איכותית ששווה את זמנכם, אך כנראה לא תהווה את המחליפה המיועדת ל”משחקי הכס”, “משחק הדיונון” או כל להיט טלוויזיוני חובק עולם אחר. במקום, היא תספק חוויה חד פעמית שאחריה נוכל בקלות לעבור לדבר הגדול הבא.
“שוגון” תעלה לשידור בדיסני+ ישראל החל מה-27 בפברואר, 2024.
