השבוע נחשפו אזרחי מדינת ישראל לכוחה השלילי של רשת האינטרנט, כאשר קבוצה סעודית הצליחה לחדור למאגר רחב של פרטים אישיים הכוללים כתובות מייל, מספרי טלפון ומספרי אשראי של למעלה מ-40 אלף תושבים, אותו היא גם דאגה לפרסם בציבור. ידה של הקבוצה עוד נטויה וברשותה עוד כמה מאות אלפי פרטים אישיים של ישראלים – כך לפחות טען אחד ההאקרים הבכירים בקבוצה. אם נוריד לרגע את האצבע המאשימה מפניהם של ארגונים שלא דאגו לשמור כראוי על הפרטיות שלנו, בואו נסתכל רגע על עצמנו, מה אנחנו יכולים לעשות על מנת למזער נזקים הנוגעים להפרת הפרטיות שלנו.
בכתבה זו נתמקד דווקא ברשתות החברתיות ובשירותי רשת נוספים, בהם אנו מאחסנים מידע אישי רב שלא תמיד צריך להיות גלוי לעיני כל, מידע שאם ייחשף – עלול גם לגרום לגניבת הזהות שלנו או לנזקים תדמיתיים אחרים. אז מעבר לבחירת סיסמה קשה וליצירת שאלות שחזור מתחכמות, יש לשים לב למי אנו נותנים הרשאה לצפות במידע שלנו, וחשוב לא פחות – לערוך ולשנות אותו. קחו למשל את אפליקציות הפייסבוק אליהן אנו נרשמים כי הן מציעות לנו סמארטפונים בחינם – לרוב זה לא אמיתי, אבל כדי לבדוק זאת היה עלינו לאשר לאפליקציה הזו לגשת למידע שלנו, הרשאה שברוב המקרים אנו שוכחים (או לא יודעים איך) להסיר.
האתר MyPermissions שנבנה על ידי הישראלי אבי צ’רקהם, מציע לעזור לנו במעט ומקשר אותנו לעמודי הגדרות הפרטיות וההרשאות של שירותי רשת פופולאריים. השימוש באתר לא מצריך קישור ישיר לחשבונות שלנו, אלא מהווה רק עמוד בית דרכו נגיע לעמודי ההגדרות של השירותים השונים. באתר קישורים לעמודי ההרשאות של פייסבוק, טוויטר, גוגל (ואנדרואיד), יאהו, LinkedIn, דרופבוקס, Instagram ופליקר. אני מבטיח לכם – אתם תופתעו מכמות האפליקציות להן יש הרשאות למידע האישי שלכם כשאת חלקן אתם אפילו לא מכירים.
אותם עמודי הרשאות יאפשרו לכם לצפות בסוג המידע אליו האפליקציות הללו חשופות ומה הן מסוגלות לעשות איתו. מומלץ ורצוי להסיר מהרשימה כל אפליקציה שאין בה שימוש – פייסבוק אף טורח לרשום מתי היה השימוש האחרון שלכם עם כל אחת מהן.
אז… כמה אפליקציות מחקתם?
