יתכן ואנחנו בתור יהודים פחות מכירים את החגים הנוצרים, אבל לפחות לי אישית ז’אנר “סרטי חג המולד” לא זר. יתכן שאלו סרטים שאתם גם מכירים ואפילו אוהבים, אבל לא מקשרים אותם לז’אנר הנ”ל, אלא פשוט צופים בהם כי הם סרטים טובים.
סרטים כמו “מת לחיות”, “שכחו אותי בבית”, “המספרים של אדוארד” ובאופן משעשע גם “באטמן חוזר”, כולם סרטים שמתרחשים פחות או יותר בתקופת החגים הנוצרים ומאזכרים את החג האהוב.
בנוסף לז’אנר עצמו ישנו תת הז’אנר של “סרטי חג המולד האפלים”. בדרך כלל אלו סרטים קצת יותר למבוגרים, בין אם הם סתם סרטים גסים ובין אם הם סרטי אימה, ובכן – יתכן ומצאתי את סרט הכריסמס האפל מכולם, ואני מאוד שמח מזה, אבל אני גם יודע שהוא לא לכולם.
מי מפחד מסנטה? – העלילה
סנטה קלאוס (דיוויד הארבור, “דברים מוזרים”) מאס קצת בחג המולד. נמאס לו מהילדים החמדנים ומאווירת החג והוא מבלה את זמנו בעיקר בשתיה ובטלה.
במהלך סבב חלוקת המתנות שלו הוא נקלע ונתקע באחוזה של משפחת לייטסטון – משפחה של עשירים מפונקים מלאי סודות ותככים פנימיים שנשלטת ביד רמה על ידי אם המשפחה גרטווד (בוורלי ד’אנג’לו).
הבעיה היא שהוא לא היחיד שנמצא בבית לייטסטון בערב החג, אלא גם פושע העונה לשם הקוד “סקרוג'” (ג’ון לגויזאמו, ששיחק ממש לאחרונה בסרט “התפריט“) וחבורת הפושעים הרצחנים שלו.
עכשיו סנטה צריך למצוא את הדרך לעצור את חבורת הפושעים ולהציל את חג המולד של משפחת לייטסטון.
הסנטה שכולנו רוצים
מי שמכיר אותי יודע שאני מעריץ גדול של דיוויד הארבור. מאוד אהבתי אותו ב”דברים מוזרים” והוא גם תוספת נהדרת ליקום הקולנועי של מארוול בתור “השומר האדום” בסרט “האלמנה השחורה“, ואני אפילו מוכן לסלוח על התפקיד שהוא עשה ב”הלבוי”, כשהוא גילם באופן נהדר את אחת הדמויות האהובות עליי בסרט פשוט מזעזע.
הבחירה ללהק את הארבור לתפקיד גרסה שיכורה ואלימה של סנטה קלאוס מתאימה כמו סופגניות לחנוכה. זה נראה כאילו הארבור נולד לתפקיד הזה, זה הכי הרבה דיוויד הארבור שדיוויד הארבור יכל להיות וניכר שהוא נהנה לבצע את התפקיד הזה.
רק חבל שפחות או יותר הוא הנקודה הזורחת היחידה בסרט, שכן שאר הדמויות בו מרגישות מאוד סטריאוטיפיות ופלקטיות. אני לא חושב שזה גורע יותר מידי מהסרט עצמו כי הסיפור דורש שהן יהיו כאלו, אלו דמויות שראינו הרי כבר בעשרות אם לא מאות סרטים – הרע ששונא את חג המולד בגלל סיבה כזו או אחרת ורוצה להשמיד כל זכר אליו, האם המטריארכית חסרת הלב, הבן המסכן שרק רוצה שקט ואחותו השיכורה, הילדה הקטנה שרק רוצה לראות את ההורים שלה שוב יחד וכמובן חבורת שכירי החרב שהם מטומטמים כמו שהם אלימים.
למרות שאני בטוח שאצליח למנות לפחות 5 סרטים בהם ראיתי כבר את כל הדמויות האלו, אני מרגיש שאם היה להן מעט יותר עומק, איכות הסרט הייתה יכולה לעלות.
לילה מלא אלימות
אני מודה, לסרט לוקח קצת זמן “להתניע”. הוא קודם מבסס לנו את דמותו של סנטה, את משפחת לייטסטון ואת חבורת הפושעים שמתכננת את הפלישה לבית שלהם, וזה לוקח זמן.
זה זמן שבו אנחנו עדים פחות או יותר לכל קלישאה מכל סרט חג מולד אי פעם. לפעמים זה מרגיש קצת יותר מידי, אבל בסופו של דבר הסרט מספיק מודע לעצמו כדי שבמקום שאני אגיד “נו מה? באמת?” אמרתי “ובכן, כמובן שהדבר הספציפי הזה שקורה בכמעט כל סרט חג מולד יקרה גם פה”, אז אני מניח שזה בסדר.
ואז, ברגע שכבר אמרתי לעצמי שבסדר, אני מבין שבאתי לראות סרט אקשן קליל שמנסה לספק הקבלות לא מעט סרטים אחרים שהתרחשו סביב חג המולד, כמו “מת לחיות” ו”שכחו אותי בבית”, כשהוא מציג בפנינו כיצד סנטה הציל את המשפחה ההיא בחג המולד ומעלה את עצמו ל-11 (בסולם של 10) והופך להיות פחות או יותר מה היה קורה עם ג’ון וויק היה סנטה, אבל עם רמת אלימות, איברים שמתנפצים ודם שלא יביישו צפייה בפרקים של “הבנים”.
וזה גם הזמן המושלם עבורי לתת לכם אזהרה קטנה – הסרט דורג בארץ לגילאי 14 ומעלה, כשבשאר העולם הוא דורג דירוג R – כלומר לגילי 18 ומעלה. אני מפציר בכם, הסרט הזה לא לילדים ובטח שלא לגילאי 14 (סליחה ילדים).
השורה התחתונה: מה חשבנו על “מי מפחד מסנטה?”
“מי מפחד מסנטה?” הוא סרט חג מולד שגרתי – הוא קיטשי, מלא ברפרנסים לחג וצפוי לחלוטין. אבל בזכות דיוויד הארבור אחד וכמות אלימות מופלאה, הוא אחד מהסרטים הכי מהנים שראיתי בזמן האחרון.
זה פשוט לשבת בקולנוע לשעה וארבעים, לנתק את המוח וליהנות מסרט אלים, מצחיק וחגיגי.
