אחרי כמעט 15 שנים בה רץ היקום הקולנועי של מארוול אנחנו כבר פחות או יותר יודעים לאיזה תוכן לצפות. נכון, היו סטיות קלות במהלך השנים לז’אנרים שהם לא מסוגת “אקשן-גיבורי-על” (כשהמוצלח ביניהם הוא “קפטן אמריקה וחייל החורף“, שהוא פשוט מותחן מרגלים טוב, הרבה לפני שהוא סרט של מארוול), אבל בסך הכל לא היו הרבה הפתעות ממארוול – עד היום. כי עם “איש הזאב בלילה” מארוול מתנסים בז’אנר האימה – וזה הולך להם בגדול.
איש הזאב בלילה – העלילה
“איש הזאב בלילה“ מתרחש ביקום של מארוול, לא ברור מתי או איפה. הוא מפגיש בין קבוצה סודית של ציידי מפלצות שנפגשת בלילה אחד לציון מותו מנהיגם – יולוסיוס בלאדסטון, שהשאיר אחריו אבן רבת עוצמה והורה לציידי לעשות את מה שהם עושים הכי טוב ולצאת למסע צייד מפלצות בעקבות האבן.
לא מה שאתם מצפים
“איש הזאב בלילה” הוא הפעם הראשונה בה שאנחנו רואים “ספיישל חגים” מבית מארוול. זה לא בדיוק באורך של סרט, אז קוראים לזה ספיישל.
מלבד שזו הפעם הראשונה שאנחנו מקבלים ספיישל ממארוול, זו גם הפעם הראשונה בה אנחנו רואים את הסטודיו המוכר סוטה לחלוטין מהטריטוריות המוכרות לו היישר לתוך ז’אנר האימה, ספציפית עם מחווה לסרטי האימה משנות ה-30 כדוגמת “פרנקנשטיין” (1931), “דרקולה” (1931) וכן, גם “איש הזאב” (1941).
בנוסף, זו היא גם הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים את מייקל ג’יאקינו (המלחין של “הבאטמן”, “דוקטור סטריינג'” הראשון, ולאחרונה גם “ת’ור אהבה ורעם” יחד עם המלחינה הישראלית נמי מלומד) על כיסא הבמאי (וגם המלחין), והוא עושה פשוט קסמים עם הספיישל.
מהשוט הראשון של הספיישל אנחנו נשאבים לתוך ז’אנר האימה בתקופה ההיא. הסרט כולו צולם בשחור לבן עם קונטרסטים גבוהים במיוחד, כתוביות הפתיחה שלנו מזכירות מאוד את כתוביות הפתיחה של הסרטים המוזכרים מעלה, ועל מנת לתת לצופה את התחושה מדובר בסרט מהתקופה ההיא גם הוסיפו לסרט שריטות של פילם וסימני “בדל סיגריה” בפריימים מסויימים של הספיישל.
האסתטיקה הגותית של שנות ה-30 היא לדעתי אחד מהמרכיבים שיהפכו את “איש הזאב בלילה” לאחד הפרוייקטים המעניינים של מארוול, ובתקווה גם לאחד המוצלחים שבהם.
סיפור שעומד בפני עצמו
עוד אחת מהחוזקות של “איש הזאב בלילה” היא שהוא כן קיים בעולם של מארוול, אבל לחלוטין עומד בפני עצמו. ובימינו, כשלפני כל תוכן של מארוול אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לעשות שיעורי בית – משהו שעומד בפני עצמו הוא אכן תוכן מבורך.
“איש הזאב בלילה” מציג לנו עולם אפל יותר מזה שאנחנו מכירים במארוול, מאוד מיסטי ומסתורי. אני לא יודע מה ההשלכות של הספיישל ליקום הרחב של מארוול, וניתן להניח שיש איך לחבר את הספיישל לשאר היקום, אבל לעת עתה מאוד נהניתי מ”איש הזאב בלילה” כפי שהוא, וגם בלי מחשבה קדימה.
הספיישל צולל ספציפית לז’אנר האימה, וגם פה מארוול מותחים את הגבולות שלהם לקצה, כש”איש זאב בלילה” הוא התוכן מארוול הכי גורי (מלשון Gore) שאי פעם ראיתי. זה לא אומר שאתם צריכים לצפות לאיברים קטועים בכל פינה כמו בסרטי “המסור”, אבל קחו בחשבון שזה קצת יותר קשוח ממה שרגילים אליו במארוול.
השורה התחתונה – מה חשבנו על “איש זאב בלילה”
“איש הזאב בלילה“ מסמל המון “פעמים ראשונות” בשביל מארוול, ובשביל סטודיו שאנשים כבר מתחילים לאבד בו עניין, הנסיונות הללו לחדש הם נסיונות מבורכים, בעיקר כשהם מצליחים.
הספיישל הנוכחי של מארוול מפחיד ומסקרן ועושה חשק לעוד ניסויים שכאלו, שאולי בהם מארוול תצליח להמציא את עצמה מחדש.
הספיישל “איש הזאב בלילה” יהיה זמין לצפייה בדיסני+ ישראל החל ממחר (שישי, 7.10.2022)
