במהלך שהיה שמור עד כה רק ל“הכתר”, שגם בה כיכב מאט סמית’, “בית הדרקון” קפצה השבוע עשר שנים לעתיד והחליפה את כוכביה הראשיים בשחקנים בוגרים יותר.
פרק 6 עומד כסוג של פרק פתיחה לסדרה חדשה לחלוטין, אך כזה שלא מבזבז את הזמן רק על הצגת השחקנים החדשים או הסברים על מי נמצא איפה ולמי יש עכשיו ילדים (רמז: לכולם, והרבה מהם).
“הנסיכה והמלכה” מצליח תוך שעה למקם אותנו בהווה של הארמון וגם למשוך את השטיח מתחתינו ולהפיל את הסדר החדש שרק זכינו להכיר.
שימו לב! ביקורת זו מכילה ספויילרים לסדרה “בית הדרקון”.
כולם היו בניי
הפרק עוסק בין השאר בתמה של הורים וילדים, וככזה הוא נפתח כמובן בלידה. הנסיכה ראיינירה הופכת לאמא בפעם השלישית, וגם הפעם מדובר בתינוק שבבירור אינו של בעלה. הפרק כמעט בפירוש אומר לנו מיהו האב האמיתי – ראש משמר העיר ובנו של ימין המלך, הארווין.
סצינת הפתיחה מעבירה היטב את תחושת העייפות ששוררת על המשתתפים במשחקי הכס הנוכחיים. כולם מבוגרים יותר, סחוטים יותר וכבר מזמן לא מלאי התלהבות ורוח נעורים. מאז הפרק הקודם, יחסיהן של הנסיכה והמלכה רק התדרדרו, ונראה כי השתיים מלאות איבה אחת כלפי השניה.
המלכה מבלה את הפרק בתחושה מטריפה שכולם עושים לה גאסלייטינג ואף אחד חוץ ממנה לא נראה מוטרד מהעובדה שילדיה של ראיינירה וליינור נולדים לבנים עם שיער שחרחר והגנה מוגזמת מאת הארווין האבהי.
בתמורה, המלכה מצווה לראות את הילוד רגע אחרי שנולד בלי להתחשב כלל באמו הסובלת. אליסנט פשוט חייבת לראות האם גם הפעם מדובר בתינוק ממזר, והתשובה היא כמובן כן.
הדבר מטריד את אליסנט עוד יותר בהתחשב במשמעות של הדבר לילדיה שלה – הטארגריינ’ס הבלונדיניים הטהורים יותר’ שחייהם נמצאים בסכנה בעתיד הקרוב בו ראיינירה תירש את הכתר, בעוד הם מתעסקים במשחקי ילדים וגילויי התבגרות.
הקבלות והבדלים
הפרק מספק לנו שלל הקבלות בין דמויות שעוברות סיפורים דומים. ההקבלה הראשונה מתרחשת בארמון, שם אנו מוצאים את סר קריסטון קול, שמשום מה לא הוחלף בשחקן בוגר יותר.
בפרק הקודם ניסה קריסטון לסיים את חייו אך נעצר על ידי אליסנט וכעת הוא עובד כשומר הראש שלה ומאמן את הילדים באמנויות הקרב. לפני עשר שנים ראינו את קריסטון מנסה בכל יכולתו להיענש על בגידתו בכתר. כאשר התוודא על חטאיו, המלכה חסה עליו. כאשר הוא רצח בדם קר את מאהבו של ליינור, הוא גם יצא ללא עונש.
קריסטון מבלה את חייו בצל פשעיו, ועבורו העונש הגדול ביותר הוא להמשיך להתבשל במעשיו. מנגד, אנו מוצאים את הארווין, שאינו חש אשמה כלל על אותה הפעולה בדיוק. הארווין ואביו מסתירים את האמת הברורה, ועל כן בניגוד לקריסטון – הם אלו שמוצאים את עונשם בסיום הפרק.
הקבלה נוספת נערכת בין דיימון לוייסריז. בפרק פתיחת הסדרה וייסריז נאלץ לבצע החלטה הרת גורל בה העדיף את חייו של בנו לחייה של אשתו בעת הלידה. בפרק הזה, דיימון נאלץ לבצע את אותה החלטה בדיוק כאשר אשתו (הנסיכה ליינה, שהספיקה להתבגר יותר מכולם מאז ראינו אותה בגיל 12) כורעת ללדת בפעם השלישית.
בשניות הספורות שניתנות לדיימון, נראה כי הוא נוטה דווקא לבחור באשתו ולא בתינוק, ככל הנראה בעקבות הידע שלו על איך הסתיים הסיפור של אחיו. אך בניגוד למלך, דיימון ממשיך להיות חסר חשיבות ואינו מספיק לבצע את הבחירה לפני שליינה עושה את ההחלטה בעצמה.
כאן מגיעה הקבלה נוספת, בין ליינה לראיינירה היולדות שתיהן בפרק. ראיינירה בילתה את החצי הראשון של העונה בפחד מלסיים את חייה כלואה בארמון, כאם ורעיה. בפרק הזה, אנו רואים כי זהו בדיוק המקום בו נמצאת ראיינירה העייפה.
מנגד, ליינה שדווקא נהנית מתפקידה כאם ורעייה מבהירה כי היא רוצה לחיות ולמות כרוכבת דרקונים מכובדת. כשמגיע הרגע בו היא מבינה שמותה קרב והוא ממש לא איך שדמיינה אותו – היא מדדה לעבר הדרקון שלה ומעניקה לעצמה את המוות שמגיע לה. בניגוד לראיינירה, היא אינה מוותרת ומעלה את השאלה – האם עדיף למות בגבורה או לחיות בבושה?
חצי העונה השני של “בית הדרקון” ללא ספק נפתח ביותר אקשן משראינו בפרקים עד כה. ההתרחשות מרובה, וההפתעות כן מצליחות להגיע. סדר היום שמוצג לנו בתחילה מקבל תפנית בסיום, ונראה כי אנו סוף סוף עומדים בפני אירועים משמעותיים יותר.
בסיום הפרק אנו מקבלים הצצה חטופה למי שיכול להיות הצמד הבא של תככני המלוכה, אליסנט ולאריס. השניים שואבים כאן קצת מסרסיי וליטל פינגר, עם פעולת נקם שאולי תחזיר את אוטו הייטאוור לתפקיד שנאלץ לעזוב לפני מספר פרקים.
בקטנה:
- הילדים החדשים בסדרה קיבלו מאפייני דמות הרבה יותר ברורים מאלו של ראיינירה ואליסנט בפרק הפתיחה. הצגתם הזכירה יותר את זו של ילדי משפחת סטארק השונים בפתיחה של “משחקי הכס”. עם המשתתפים החדשים במירוץ למלוכה, נראה כי עומד להיות הרבה יותר עניין במשחק בשנים הקרובות.
- את אאיגון הנער מגלם טיי טננט, בנו (המאומץ) של השחקן דיוויד טננט (“דוקטור הו”, “ג’סיקה ג’ונס”) ואשתו ג’ורג’יה מופט (“מבוימים”).
- וייסריז איכשהו שרד את הכמעט-מוות שחווה בפרק הקודם, והוא ממשיך להתפרק מול עיננו. שיערו נושר, ידו כבר אינה. אם את העונה הראשונה של “משחקי הכס” סיימנו בטוויסט מותו של נד סטארק, הטוויסט הגדול ביותר ש”בית הדרקון” יכולה לספק הוא קיומו של וייסריז בעונה 2. יש גם אנשים שחיים מעל מאה ועשרים.
