פעם הייתי תפוח היום אני רובוט: סיפור קצר על המעבר מ-iOS ואייפון לאנדרואיד

עד לפני שבועיים הייתי חלק מכת התפוח. היום אני נמנה על קהילת הרובוטים. אני יודע שיש מתלבטים כמוני ששואלים את עצמם האם כדאי לעזוב, או האם בכלל ניתן לעזוב את iOS לטובת אנדרואיד. בכתבה קצרה זו אשתף אתכם בהחלטתי לעבור למערכת ההפעלה אנדרואיד: אילו יתרונות וחסרונות מצאתי בכל מערכת הפעלה ומה הם הקשיים בהם נתקלתי.

רקע ורגעי ההחלטה

שלוש שנים עברו מאז “נסיעת העסקים” שלי לרומא, שמטרתה הייתה לשים את ידי על האייפון הנוצץ (וכמובן על הדרך להביאו גם לעוד שני חברים). השמועה על הנסיעה פשטה במשרד כמו אש בשדה קוצים, והנה כמה שעות חלפו ואנחנו שלושה עם מטרה זהה – לקנות את האייפון ואולי, על הדרך, לראות את רומא. הדרך אל האייפון לא הייתה קלה: עשרות חנויות בהן אזל המלאי, חנויות ללא סים-פרי וריצות במטרו, אך לבסוף מצאתי, רכשתי – המכשיר הראשון שלי מבית אפל, מכשיר מטורף לזמנו: קל לתפעול, מדהים ביופיו, מה עוד לא אמרו עליו.

אחרי שנתיים וחצי של הנאה צרופה, אני מתפנה לחשוב על המכשיר הבא (החלטתי להתאפק עם הקנייה בגלל סדר עדיפויות אישי). והנה, מה שחשבתי ש”לי זה לא יקרה”, שאני לא אתמכר למערכת ההפעלה, שאצליח לחשוב על אלטרנטיבה אחרת, התגלה כקשה, ההרגל והרגש אמרו לי שאין דרך חזרה.

הימים חולפים, לכל המדינה יש אייפון 4 וההכרזה על האייפון הבא ממש מעבר לפינה. מתעדכן בהצגה של ג’ובס על הבמה אך האייפון הבא איננו בא. מאוכזב מהדחייה בהכרזה אבל מאמין שההמתנה תשתלם (אייפון 5?!). והנה הגיע היום הגדול, הפעם טים קוק עולה על הבמה. לא אייפון 5 ולא נעליים. כבר בהכרזה הבנתי שהפרידה הולכת ומתקרבת אבל נתתי לזה עוד צ’אנס. אני באפל סטור בניו-יורק ביום ההשקה, מוצא את עצמי מסתכל על מכשיר זהה לאייפון 4 ובכוח מנסה לדלות את הדברים הטובים והחדשים. לוקח את האייפון 4S לתפעול ראשוני כשברקע מחיאות הכפיים של העובדים אשר מברכים על כניסתם של הקונים החדשים שלא מזמן יצאו מהאוהלים. לוחץ על מקש הבית וה”סירי” עונה לי, היא אפילו מבינה את המבטא הישראלי, אך כנראה שהריגוש הזה כבר לא מספיק. עמוק בפנים אני מבין שאני נפרד מסטיב וממשיך הלאה. אני יוצא מהחנות מאוכזב, מסתכל על תמונתו מוקפת תפוחים באנדרטה הארעית שהכין לו ההמון וממלמל: “איך עזבת…”

קדימה לרובוט…

תמיד ראיתי אותו מהצד ולא יצא לי להתנסות בו יותר ממספר דקות, ידעתי שללמוד את מערכת ההפעלה לא יהיה משהו מסובך אך בכל זאת שינוי הרגל הוא לא עניין של מה בכך. כמות האנשים שמצטרפים בכל יום לקהילת האנדרואיד, החיוכים והבלטת היתרונות של האנשים שכבר משתמשים בה והצורך לפרוץ את גבולותיה הנוקשים של iOS, הניחו את החששות בצד והבליטו את היתרונות שבמעבר.

לאחר סקר מכשירים שערכתי אני מחליט לתת למערכת ההפעלה את החומרה הטובה ביותר שזמינה על המדף, Samsung Galaxy S II. אני עורך סקר נוסף בזאפ, והנה אני כבר בחנות פותח את המכשיר החדש שלי, עובר עליו בעין, מחייג #*#0* והמכשיר נכנס למצב בדיקה. בודק שאין שום פיקסל שרוף ושכל החיישנים עובדים כהלכה. בהמלצת נציג המכירות, אני משתמש בסוללה עד שהיא לאפיסת כוחותיה ואז מכניס את המכשיר לטעינת לילה.

התצוגה לא כל כך זרה, זו הייתה המחשבה הראשונה שלי על האנדרואיד. הפונקציות שהתרגלתי אליהן באפל נמצאות גם כאן: החלקה לפתיחה, כפתור נעילה ואפילו מקש בית – זו איזושהי הקלה.

לאחר שבועיים של שימוש

המעבר לשפה החדשה חייב אותי ללמוד מושגים חדשים:

  • Recovery – קובץ המאפשר למכשיר לעלות ללא מערכת הפעלה.
  • Root – יכולת גישה של “מנהל המכשיר” לקבצי המערכת.
  • רום (ROM) – תוכנת ההפעלה של המכשיר. הגרסה מותאמת למכשיר וכל מפתח יכול ליצור רום שונה.
  • וויג’ט – מיני אפליקציה המופיעה על אחד ממסכי הבית. דוגמה אחת לוויג’ט הוא נגן המוזיקה שמוצג על המסך דרכו ניתן להפעיל ולנווט בין שירים.
  • Market – חנות האפליקציות של אנדרואיד.
  • Apk – סיומת הקבצים של אפליקציות האנדרואיד.

לדברים טובים מתרגלים מהר

ההתחלה לא קלה, לפעמים רק כדי להגיע לאפליקציית המצלמה נדרש לי מספר לא מבוטל של לחיצות, אבל לאחר מספר שעות ללא כל תקשור עם החברה, הבנתי את יסודותיה של מערכת ההפעלה. היא רצה לה בצורה חלקה (גם כשאינסוף דברים רצים ברקע), מלאת פונקציות ואפשרויות שאת חלקן אפשר למצוא ב-iOS רק באמצעות אפליקציות או בסידיה. ואם כבר מדברים על אפליקציות, רוב התכנים שניתן למצוא ב-iOS הותאמו גם לאנדרואיד (במיוחד אלה שאנחנו משתמשים בהם ביום-יום). לאחר שבועיים של עבודה עם מערכת ההפעלה שלוותה, בין השאר, בהתעסקות בהגדרות, הורדת תוכנות, חזרה להגדרות יצרן, קצת בעיות כמו תוכנה שמתקשה לעלות (ופתירת בעזרת “ניקוי פנימי” של התוכנה) אני חושב שמכאן הדרך חזרה לא תהיה פשוטה.

החסרונות והיתרונות העיקריים שמצאתי

בתור בחור שמחשיב את עצמו לאחד שיודע להתמודד יפה עם משימות טכנולוגיות, אנדרואיד לא תמיד היתה פשוטה. אנדרואיד מסובכת יותר לתפעול ופחות ידידותית (בעיקר למשתמש המתחיל) לעומת iOS הפשוטה, הידידותית והיותר אינטואיטיבית. iOS מומלצת בעיקר לאנשים שפחות מסתדרים עם טכנולוגיה אך בכל זאת מבקשים את המילה האחרונה (אבא שלי לדוגמה רצה לעבור לסמארטפון, המלצתי המידית היתה לעבור לאייפון). לעומת זאת, אם מדברים על כמות האפשרויות בכל מערכת הפעלה, האנדרואיד נראית אינסופית לעומת iOS המוגבלת (במיוחד אם לא משתמשים הסידיה). דוגמה אחת לנושא זה היא מגוון הגרסאות הניתנות להתקנה על מכשיר האנדרואיד – כל מפתח יכול ליצור רום, “מערכת הפעלה מותאמת” ולהתקינה על המכשיר בניגוד ל-iOS שרק לאפל יש יד בה.

אין יותר אייטונס?

שמחתי, סוף סוף אינני תלוי בתוכנה הכבדה והמסורבלת שמחשב 4 ליבות מתקשה לפעמים להריץ. אין יותר שירים שלא עוברים למרות שהם ברשימה, אין יותר צורך בהמרה של פורמט הסרט כדי לראות אותו על גבי המכשיר (ובאמצעות תוכנה מיוחדת) והכי חשוב, אינני צריך מחשב ספציפי כדי לסנכרן את המכשיר. האייטונס לפעמים באמת יכול להוציא אותך מדעתך הצלולה אך מצד שני הוא השקט הנפשי שהגיבוי עבר בהצלחה.

באנדרואיד גיביתי את אנשי הקשר דרך Gmail, את ההודעות הורדתי לקובץ גיבוי (דרך תוכנה ייעודית), התמונות מגובות על המחשב, ההגדרות והתוכנות גובו דרך אחת האפליקציות בתחום. בתחום זה יש אומנם אינסוף אפליקציות חינמיות ובתשלום אבל עדיין לא מצאתי את האחת המושלמת שתעשה הכל: גבוי אנשי הקשר, SMSים, תוכנות, תמונות ואת רשימת השירים שנבחרו בקפידה מתוך כלל השירים על המחשב. יש למישהו הצעה?

נפח אחסון

החלטתי להכניס קטגוריה זו להשוואה למרות שאופציה זו אינה מאפיין של מערכת ההפעלה לבדה. למה לשלם יותר על מכשיר עם נפח גדול יותר כשאפשר להכניס למכשיר כרטיס microSD? נוח לשימוש ומוזיל את עלויות המכשיר – יתרון לאנדרואיד (כמובן בשיתוף הסמסונג גלקסי אס 2).

בשורה התחתונה

אין מה לפחד מהמעבר, ההתחלה לא קלה, אך לאחר זמן מה מערכת הפעלה הופכת יותר ידידותית ונוחה. בין מערכות ההפעלה אין יותר מידי הבדלים משמעותיים (אולי זה מסביר את רצף התביעות בין החברות), מה שאומר, שאם הנך רגיל לאחת לא תתקשה באחרת. בנוסף, אם נסתכל מסביב, יש כבר הרבה מאוד אתרי תמיכה, מדריכים ואנשים שמשתמשים במערכת ההפעלה. אם אינכם מתקשים ו/או מפחדים מטכנולוגיה חדשה, האנדרואיד לטעמי, הוא האופציה המובילה. היום, אחרי שבועיים של משחק ועבודה, קשה לי כבר לראות את עצמי חוזר חזרה.

להלן כמה טיפים לעוברים:

  1. אם אין לכם חשבון Gmail, זה הזמן לפתוח. הרבה מאוד משירותיה של אנדרואיד מתבססים על שירות הדוא”ל.
  2. העברת אנשי קשר מהאייפון לאנדרואיד.
    • יש לחבר את האייפון למחשב ולבצע גיבוי.
    • יש ללחוץ על שם המכשיר ולעבור לתוית “Info”.
    • יש לסמן ב-וי את הריבוע הראשון “Sync Contacts With” ולוודא שרשום בתוך המשבצת “Google Contacts”.
    • להכניס את פרטי חשבון ה-Gmail.
    • אם במכשיר האנדרואיד שלכם לא מוגדר חשבון Gmail, הוסיפו משתמש: Accounts and Sync > Add Account > Google  (בגלקסי 2) וסמנו בו את האפשרות של סנכרון אנשי קשר.
    • זהו. גשו לאנשי קשר ובדקו שהכל כבר שם.

    3. העתקת היסטורית ההודעות מאייפון לאנדרואיד

השוואת מפרטים