אי שם בשנת 2013, נוקיה הובילה את מירוץ המגה-פיקסלים עם ה-Lumia 1020, אשר הציע 41 מגה פיקסל וזכה לביקורות על כך שאיננו זקוקים לכל כך הרבה מגה פיקסלים בסמארטפון שלנו משלל סיבות. הבעיה העיקרית עם שילוב חיישנים עתירי פיקסלים בסמארטפונים היא בעיקר הגודל הנדרש לכך, אשר עם רצונותינו לעיצוב דק ומסכים נטולי שוליים פחות הולך יחד.
הפיתרון הנראה לעין מגיע בצורה עקיפה. על מנת להימנע מגודל חיישן שלא יוכל להתאים לסמארטפון, סמסונג נדרשת להקטין דרמטית את גודל הפיקסלים בחיישן. ברגעים אלו, החיישן בעל גודל הפיקסלים הקטן ביותר לסמארטפון מציע גודל של 0.7 מיקרו-מטר וזה הוכרז ב-2019, אך גם גודל שכזה אינו פותר את הבעיה כשחיישן ה-108 מגה פיקסל הנמצא כעת ב-Galaxy S20 Ultra מציע גודל פיקסלים כמעט זהה של 0.8 מיקרו-מטר.
הבעיה הנחבאת בהקטנת הפיקסלים בחיישן מגיעה בכך שככל שהפיקסלים קטנים יותר קליטת האור יורדת, וכך הפרטים הנקלטים בתמונה הסופית רעועים יותר ופחות חדים. על מנת לפתור את הבעיה, סמסונג פיתחה את טכנולוגיית ה-Nonacell אשר מאחדת 9 פיקסלים קרובים לאחד, כך שכל 9 פיקסלים יתפקדו כפיקסל אחד בגודל 2.4 מיקרו-מטר ותמונה מחיישן ברזולוציה של 108 מגה פיקסל תגיע אל המשתמש ברזולוציה סופית של 12 מגה פיקסל.
עם מירוץ הפיקסלים הזה, סמסונג מגיעה לשלב בו היא מתחרה ברזולוציה של העין שלנו אשר עומדת על איזור ה-500 מגה פיקסל, כך שכוונתה של סמסונג היא לייצר חיישן ברזולוציית 600 מגה פיקסל המסוגל לראות פרטים שהעין אינה רואה. אומנם, סמסונג אינה מספרת לנו מתי חיישן שכזה יגיע אל השוק והאם כלל ישתלב בתוך הסמארטפון שלנו או בתוך הרכב, מוצרי הבית או ברחפנים.
כמו כן, סמסונג מעידה על כך שכוונותיה אינן נגמרות במירוץ לכמה שיותר מגה פיקסלים, אלא במצלמות המסוגלות לעשות יותר מרק לצלם תמונות עם פרטים רבים. עקב כך, החברה מזכירה לנו שהעין האנושית מסוגלת להבחין בגלי אור הנעים בין 450 ל-750 ננו-מטר, אך חיישנים מסוגלים לקלוט אור הנמצא מעבר לטווח בו אנחנו מסוגלים להבחין ובאמצעות חיישן המסוגל לקלוט קרינה אולטרה סגולה נוכל לגלות סרטן באמצעות לקיחת תמונה שתציג את התאים הבריאים והחולים של האדם המצולם.
