ביקורת סדרה: מסע בין כוכבים, דיסקאברי – רושם ראשוני מטעה

לאחר דחיות רבות, המלוות בכסיסת ציפורניים הן של המעריצים והן של ההפקה, הסדרה החדשה של “מסע בין כוכבים” (Star Trek), אחד מיקומי המדע הבדיוני החשובים ביותר בהיסטוריה של הטלויזיה, הגיע סוף סוף אל המרקע. בארצות הברית הסדרה “דיסקאברי” (Discovery) אקסקלוסיבית לשירות הצפייה CBS All Access, אך אלינו הסדרה מגיעה דווקא דרך נטפליקס (Netflix).

האם הציפיה הייתה שווה את זה? האם סוף סוף נראה סדרת “מסע בין כוכבים” שראויה למורשת מאחורי המותג, שלא תמיד סיפק זהב, בלשון המעטה? יש לנו שני פרקים שעוזרים לנו לבחון את השטח, ולראות למה עלינו להיות מוכנים.

העלילה

השנה היא 2256, כעשור לפני אירועי הסדרה המקורית של “מסע בין כוכבים”. ספינת החלל שנז’ו יוצאת לחקר אנומליה יוצאת דופן שנגרמה כתוצאה מפיצוץ מסתורי של מבנה של הפדרציה. על השנז’ו נמצאת מייקל ברנהאם, אותה משחקת סונקה מרטין-גרין (Sonequa Martin-Green) מ”המתים המהלכים”. מייקל היא סגנית הקפטן של השנז’ו, המשרתת תחת קפטן ג’ורג’יו, החונכת את מייקל לקראת קידום לדרגת קפטן, ולקיחת פיקוד על ספינה משלה.

מייקל היא קצינה יוצאת דופן – היא אמנם בת אנוש, אך היא לא גדלה עם אנשים. היא גודלה וחונכה על הכוכב וולקאן, ומי שחנך אותה הוא סארק, אביו של ספוק מהסדרה המקורית. לצד האנושיות שבה, מייקל מצויידת גם בחשיבה לוגית קרה, ואף יודעת כמה טריקים שלרוב שמורים לוולקאנים בלבד.

כאשר מייקל יוצאת לחקור את הסיבה לאנומליה, היא מגלה שהגורם לפיצוץ הוא ספינה קלינגונית עתיקה. הקלינגונים, גזע מיליטריסטי ועוין, נמנעו ממגע עם הפדרציה במאה האחרונה. מה שמייקל ושאר קציני הפדרציה לא יודעים, זה שבין הקלינגונים ישנו מנהיג שאפתן, שמתכנן לשנות את זה.

ט’קובמה הוא ראש בית קלינגוני, אחד מ-24 בתים. בעבר הקלינגונים היו אימפריה עצומה ואימתנית, אך מזה שנים רבות הם מפוזרים בין הבתים והשבטים השונים שלהם. ט’קובמה מחליט לשנות את זה אחת ולתמיד, ולאחד את הקלינגונים כולם תחתיו. מניעיו דתיים, אך מעבר לכך, הוא מאמין שהפדרציה מסוכנת לזהות הקלינגונית, ושעל הקלינגונים להתאחד שוב לאימפריה אם הם רוצים להימנע מלהישאב לתוך הפדרציה, ולאבד את זהותם. נדמה שעימות חזיתי בין הפדרציה לקלינגונים כמעט בלתי נמנע.

פרק ראשון חלש

רשת CBS שחררה את שני הפרקים הראשונים של הסדרה בבת אחת. והראשון, כבר מתחילתו, לא לגמרי מתפקד. שמו הוא “ברכת השלום הוולקאנית” (The Vulcan Hello), והוא מציג את שני הצדדים של העימות הקרב ובא – צד הפדרציה, בעיקר מנקודת מבטה של מייקל ברנהאם, והצד הקלינגוני, מנקודת מבטו של ט’קובמה.

צד הפדרציה הוא הצד המובן, הצד שמוצג בכל סדרות “מסע בין כוכבים”. כצפוי, אנחנו מכירים את הצוות של ספינת שנז’ו, בעיקר את הקצינים הבכירים שבה. וכל הדמויות האלה נראות, במבט ראשון, די משעממות. העבריינית החמורה ביותר היא מייקל עצמה, שכגיבורת הסדרה אמורה למשוך אותנו לצד שלה, לגרום לנו להזדהות איתה ולהתעניין בה. אבל משהו שם לא עובד.

מתחילת הפרק הראשון ולרוב אורכו, משהו פשוט לא מקליק עם מייקל. סונקה מרטין-גרין מפגינה משחק יבש וחוסר כריזמה שלא שונים בהרבה מהמשחק שלה ב”מתים המהלכים”, היכן שהיא גם לא בדיוק אחת השחקניות המובילות. הקשר שלה עם סארק מסקרן, אבל לא מהפכני, והכימיה בינה לבין שאר צוות השנז’ו די סתמית.

הצד הקלינגוני הוא, לכאורה, הצד המעניין. הקלינגונים היו הנבלים הראשיים של יקום “מסע בין כוכבים” לפני שהצטרפו לפדרציה, וגם בסדרות המאוחרות יותר הם גזע בעייתי, בלשון המעטה. לבחור להציג שוב ושוב את הצד של ה”רעים”, להסביר את הרציונל שלהם ולהראות אותם כדמויות שאפשר להבין אותן ולהתחבר אליהן זה לא טריוויאלי. זה עולה בקנה אחד עם החזון המקורי של “מסע בין כוכבים”, ששאפה תמיד לגשר בין תרבויות ולקדם את החברה האנושית העכשווית צעד אחת קדימה.

הבעיה עם הקלינגונים, היא שהם קלינגונים. המראה שלהם מפלצתי לחלוטין, מה שמרחיק אותם מאוד, אך בעיקר קשה להתמודד עם זה שהם מדברים בקלינגונית, שפה מומצאת שהומצאה עשרות שנים לפני שעוד חלמנו על דותראקית ב”משחקי הכס”. הקלינגונים מדברים בשפה שלהם בלבד בינם לבין עצמם, דבר שהוא נפלא. אבל השפה הזאת היא שפה דלה, מוגבלת, ומאוד משעממת. לעקוב אחרי הכתוביות בזמן שהם נוהמים את המילים המחוספסות האלה זה מייגע.

היא גם מרגישה לא קשורה כל כך לגזע – הקלינגונים מיליטנטים והחלטיים, אבל השפה שלהם איטית וכבדה כמו סלע שנדחף במעלה מדרון. כאשר הדמויות הקלינגוניות מדברות, התחושה היא בעיקר שלא עומדים מולינו קלינגונים, אלא שחקנים מאופרים שמדברים בשפה מומצאת. שזה מה שקורה בפועל, וזה שובר לחלוטין את האשליה.

הפרק הראשון חלש כמעט לכל אורכו, עד שבסופו עניינים מתחילים להתחמם. וכמו שכבר ציינתי, הפרק השני שוחרר יחד עם הראשון, וזה לא במקרה – כי הפרק השני של העונה משלים אותו.

פרק שני מעולה

“קרב בכוכבים הבינאריים” (Battle at Binary Stars) הוא הפרק השני של העונה, וכל מה שהיה חסר בפרק הראשון, מופיע כאן. הפרק מהיר, רווי באירועים, וכל הדמויות שלפני כן רק דיברו ודיברו עד זרא, רק פועלות ופועלות בפרק זה. לפתע אכפת לנו מצוות השנז’ו, לפתע הפוליטיקה של הפדרציה הפכה מעניינת, לפתע המאבק הקלינגוני הלאומי נהייה קריטי וחשוב גם לנו, ובעיקר – פתאום אכפת לנו ממייקל, מגורלה, מהרקע שלה, ומהמקומות אליהם היא הולכת.

שני הפרקים הראשונים הם למעשה פרק אחד שפוצל לשניים – הראשון בונה את החלק הראשון של האקספוזיציה, מציג בפנינו את הדמויות ואת מה שמעסיק אותן, והשני מראה מה קורה לדמויות אלה, כשהן נפגשות במצבי קיצון. שני הפרקים יחד הם מעין פריקוול, שמוביל אותנו ללב הסדרה עצמה, “דיסקאברי”. קשה לומר בוודאות מה יקרה בפרק השלישי, וגם לא נעלה השערות כדי להימנע מספוילרים, אבל הוא יקרה כבר בזמן ובמקום שונים מאוד, עם אווירה שונה, והלך רוח הרבה פחות אופטימי, ממה שלרוב מאפיין את סדרות “מסע בין כוכבים”.

בשורה התחתונה

למרות שהרושם הראשוני מ”מסע בין כוכבים: דיסקאברי” עשוי להיות שלילי ביותר, חשוב מאוד לא לוותר בפרק הראשון ולראות את שני הפרקים – שניהם יחד משלימים תמונה שלמה ומדויקת יותר למי היא מייקל ברנהאם, ומה יהיו הנושאים המרכזיים של הסדרה.

אם מישהו חשש שזאת סדרה שלא תעמוד במסורות ובסטנדרטים האתיים של המותג, הסירו דאגה מלבכם – כן, “דיסקאברי” חדשנית יותר, עוסקת בתחילתה של מלחמה וכנראה תכיל יותר אקשן מהממוצע, אך בתום הפרק השני ברור שזו סדרת “מסע בין כוכבים” במובן הטוב של המילים האלה, ועוד אחת שבאמת מצליחה לשים במרכז דמות שונה, דמות מעניינת, ודמות שבניגוד לרושם הראשוני, כנראה יהיה מרתק לעקוב אחריה.