כל שני וחמישי נחשפת טכנולוגיית סוללות חדשנית ומהפכנית, עם שלל הבטחות מרשימות ושאפתניות. בסופו של דבר, כולן עולות בתוהו מסיבות כאלו ואחרות – עלות גבוהה, בעיות בטיחות, עמידות, צפיפות אנרגטית ושלל מכשולים אחרים. מחקר חדש ומעודד חושף כי המחליפה של סוללות הליתיום עשויה בכלל להתגלות כגיבורה צנועה מטכנולוגיות העבר – סוללת האבץ.
מחקר בנושא סוללות אבץ נערך בצורה נרחבת במהלך המאה הקודמת (הסוללה הראשונה שהומצאה עוד במאה ה-19 הייתה סוללת אבץ), אך ננטש בהדרגה עם עלייתן של סוללות הליתיום. מחקר חדש שפורסם במגזין Science חושף התקדמות חדשה ומשמעותית בחקר סוללות אבץ, שעשוי להוביל אותן לשימוש נרחב בשנים הקרובות.
אחד התמריצים המשמעותיים ביותר לשימוש בסוללות אבץ הוא נפוצות היסוד בטבע, המכתיבה את מחירו הנמוך. ברכבים חשמליים, עלות הסוללה מהווה נתח מכובד ממחיר הרכב, ולכן הורדת מחירה נחשבת מטרה עליונה בדרך להנעת כלל כלי הרכב באמצעות חשמל.
המחקר החדש חושף דרך חדשה לייצור סוללות אבץ עמידות. במהלך הפריקה והטעינה, על אנודת האבץ (חלק מן הסוללה) מצטברת שכבת אבץ מחומצן (המוריד את מוליכותה וקיבולתה) ובנוסף מתפתחים גבישי אבץ המסוגלים לחדור אל האנודה, לקצר את הסוללה ולהוביל לפיצוץ.
החוקרים הנדסו סוללת אבץ חדשה (בעזרת מבנה מתוחכם, קצת ביסמוט וקצת אינדיום) שאינה מפתחת את תופעות הלוואי הטורדניות לאחר מחזורים רבים. לאחר 100 עד 150 טעינות, הסוללה נותרה בקיבולתה המקורית (לאחר מילוי אלקטרוליט, שאבד כיוון שהסוללה לא הייתה אטומה הרמטית). בניסוי נוסף, סוללת אבץ במתח 12 וולט עברה 50,000 מחזורי טעינה, ונותרה במצב טוב מאוד לאחר מכן (מלבד הצורך במילוי אלקטרוליט).
הסוללה החדשה עשויה לשקול חמישית ממשקלה של סוללת עופרת-חומצה הנפוצה ברכבים עם מערכות Start-Stop, או שליש ממשקלה של סוללת ליתיום-יון הנפוצה ברכבים חשמליים. סוללות האבץ תופסות נפח קטן משל סוללות ליתיום או עופרת, באופן חלקי הודות לצורך במערכת דיכוי אש משוכללת פחות מבליתיום.
שניים מכותבי העיתון חברים בסטארטאפ בשם EnZinc, השואף לייצר סוללות אבץ נטענות באופן מסחרי עד סוף שנת 2019. המעבר מאב-טיפוס ראשוני במעבדה לסוללה בייצור מסחרי רצוף בקשיים רבים, אך הבה נקווה כי ההיסטוריה של הטכנולוגיה ושאיפותיה הצנועות יכתיבו לה גורל שונה משל שאר טכנולוגיות הסוללה החדשות.
