המעבר ממסכי שפופרת (CRT) למסכי LCD אי שם בתחילת העשור הקודם היה תהליך הדרגתי אך מהיר שבו זנחנו את המסכים הכבדים והגדולים לטובת מסכים דקים, קטנים ושלא תופסים מקום על השולחן. לעומת זאת, עד כמה שזה נשמע ונראה נוח, הפסדנו והתפשרנו על מספר גדול של דברים. אותם מסכים גדולים וכבדים הציעו לנו ספקטרום צבעים רחב ועשיר אמנם, אך יותר מכל: הם הציעו לנו קצבי רענון גבוהים בהרבה.
לאחר המעבר למסכי ה-LCD, והשוואתם למסכי ה-CRT אותם זנחנו, השוק התחיל לאמץ מסכי LCD איכותיים יותר, כשהבולטים בינהם הם מסכים עם פאנל IPS על שלל סוגיו. לאחר שבתחילת העשור הנוכחי מסכי ה-IPS כבר הפכו לסטנדרט ברור וידוע, מקצה השיפורים של מסכי ה-LCD התחיל להתרכז בלהעלות את קצב הרענון, ויכולנו לראות בשנים האחרונות יותר ויותר מסכים בעלי קצב רענון העולה על 60 הרץ (הסטנדרט הנפוץ בכל מסכי ה-LCD למחשב), כשכיום ישנם אף מסכים כאלו בעלי מחיר עממי-משהו.
קצב הרענון בעליה
השנתיים האחרונות סימנו את עלייתם של אותם מסכים בעלי רענון בקצב גבוה יותר. המחסום הטכנולוגי הדורש פאנל זול, יש לומר, עבור קצב רענון גבוה יותר נשבר ממזמן, וקצבי הרענון מגיעים כרגע עד ל-240 הרץ, הרבה מעבר למסכי ה-CRT. אמנם, מסכים אלו הם נישה, והם ממותגים ומשומשים בעיקר בשוק הגיימינג, והסיבה לכך היא שלא קיים כל צורך בתדר רענון גבוה יותר בשווקים אחרים.
הסיבה שקצב הרענון קוסם כל כך לגיימרים היא האפשרות לשחק בצורה חלקה יותר – חלקה בהרבה. בעוד במסכי ה-60 הרץ, אם נעבור את קצב הפריימים העולה על קצב הרענון, לא נראה כל הבדל, ואף נזכה לקריעות תמונה. לעומת זאת, במסך בעל קצב רענון של 120 הרץ, לדוגמה, נוכל לשחק על קצב פריימים דומה (או מתחת) ובהחלט לחוש בהבדל.
בתוך זה, אל אותם המסכים המהירים הצטרפו ופותחו טכנולוגיות חדשות, כגון ה-GSYNC מבית NVIDIA וה-FreeSync מבית AMD, המתאימות ברמת החומרה את תדר הרענון באותו הרגע אל קצב הפריימים המתקבל, מה שמסיר באופן מוחלט כל קריעת תמונה.
אחד מהמסכים האלו הוא מסך ה-Agon AG271QX מבית AOC, עליו נדון בביקורת זו. זהו מסך העושה שימוש בכל הטכנולוגיות האחרונות. קצב הרענון המקסימלי אותו מציג המסך הוא 144 הרץ, בעוד על מנת למנוע תופעות של קריעת תמונה הוא עושה שימוש בטכנולוגית ה-FreeSync של AMD (או בשמה הנוסף – Adaptive VSYNC). כל זאת עם רזולוציה של 2560×1440 (הנקרא גם 2K) וזמן תגובה של מילי-שניה בלבד.
מבט מהיר
כבר בשלב פתיחת הקופסא, מסך ה-AG271QK הרשים בעיצוב שנראה בתמונה של הקופסה היטב, כאשר זאת גם מונה את כל הנקודות החיוביות (אותן הזכרתי למעלה) שמסך זה מתהדר בהן. לעומת האריזה, היופי האמיתי של המסך, מבחינה חיצונית, השתפר אף יותר כאשר יצא מהקופסה.
הקופסה, כשלעצמה, הכילה מכל טוב: כבלי חיבור מכל הסוגים (DVI, HDMI, VGA וכמובן- DisplayPort), כבל אודיו (במסך זה ישנם רמקולים מובנים), כבל USB 3.0 שיתחבר מהמסך למחשב ויאפשר להשתמש בו כ-USB Hub, ואפילו הגדילה החברה לעשות וצירפה שלט יעודי (חוטי) עבור המסך וההגדרות שלו. למעשה, לא חסר לי דבר – וזה לא מובן מאליו.
המסך והסטנד, כמו כל מסך אחר כמעט, מגיעים נפרדים ותהליך החיבור בינהם הוא עלינו. לעומת זאת, הבנתי את המכאניזם של הסטנד והמסך ללא הצורך בחוברת הוראות, ותוך פחות מ-5 דקות המסך עמד על השולחן בצורה יציבה, בנוי לתלפיות ומוכן לעבודה, כאשר ניתן להטות את המסך כמעט בכל צורה, כשהוא מאפשר הגבהה רבה יותר ממסך סטנדרטי.
מקדימה, המסך נראה די סטנדרטי, בעל מסגרת מעט עבה יותר, בניגוד להרבה מאוד מסכים בסגנון שמגיעים כיום עם העיצוב העכשווי של שוליים צרים. עם זאת, שאר הטוב נמצא מאחור. מבחינה עיצובית: המראה שהמסך מציג מרשים למדי ובהחלט צועק “גיימינג”. מבחינה פרקטית, למסך יש את כל היציאות והכניסות שנזדקק להן, כאשר בצידו השמאלי מערך חיבורים “מהיר”, עם כניסות קול ו-USB 3.0. פיצ’ר נחמד ונוסף היא ידית מתקפלת, אשר ניתן להרים לצד ולתלות עליה אוזניות.
144FPS – גימיק, או שמא אמיתי?
מסך זה כאמור מספק תדר רענון של 144 הרץ (אמיתיים, ולא באמצעות הכפלה, למען הסר ספק), מה שיאפשר לנו לראות ולהרגיש קצב פריימים הגבוה מ-60FPS, דבר שלא נוכל לחוות במסך סטנדרטי בעל תדר רענון של 60 הרץ, שם כל עליה מעל 60 בקצב הפריימים תהיה פחות חלקה. יחד עם תדר הרענון הגבוה, המסך מציע לנו גם את טכנולוגית ה-FreeSync המובנית, שתסנכרן את קצב רענון המסך עם מספר הפריימים הנתון באותו רגע.
בעוד אני טוען משחק, אני תוהה אם קצב הפריימים הגבוה מ-60 אכן יראה שינוי, ואם אוכל להבחין בו. בעודי מהרהר בנושא, המשחק כבר נטען, וקצב הפריימים קפץ ל-144. באותו רגע עלתה בי מסקנה אחת ברורה: לא אוכל בשום דרך לחזור אחורה ל-60 פריימים לשניה.
כן, ההבדל קיים, והוא עצום. בעוד בשווקי ה-VR מדברים על להכנס אל תוך המשחק, הרגשתי שהמשחק שבו אני משחק מתנהל ממש מולי. התזוזה כה חיה וחסרת כל טשטוש, והיא חושפת את כל מה שלקצב פריימים\תדר רענון של 60 אין. תוך כדי מבחן, בהשוואה למסך הסטנדרטי לידי, אפילו תזוזת סמן העכבר נראתה חלקה בהרבה, ואילו במסך הסטנדרטי זו נראתה מקוטעת בהשוואה למסך ה-Agon.
מתחת ל-60 פריימים לשניה, במשחקים כבדים עם הגדרות גבוהות, טכנולוגית ה-FreeSync המוטמעת במסך זה עושה עבודה מדהימה, ולפתע גם 30 פריימים לשניה נראו חלקים בהרבה בהשוואה למסך רגיל.
לאחר סשנים רבים עם מסך זה, כאשר אני מעמיד אותו ראש בראש עם המסך הסטנדרטי שלי, הגעתי למסקנה שבעוד ההבדל הגדול קיים, הוא לא ניתן להשוואה להבדל המתקבל בין 30 ל-60 פריימים לשניה. כמדומני, ההבדל הכה עצום יכול להתפס כשדרוג משמעותי ל-60 פריימים לשניה, כאשר ההבדל בין 30 ל-60 הוא קריטי בעיני, ויכול להפוך משחקים מסויימים, כגון משחקי מירוצים מהירים לבלתי שחיקים.
בעוד מסך ה-Agon מצטיין בצורה מדהימה בגיימינג, לצערי הרב הוא נופל בקטגוריות אחרות, כאשר אחת מהן היא זוויות הצפיה. מסך זה לא כולל פאנל IPS (כמו הרוב המכריע של מסכים מסוגו), וניתן להרגיש זאת.
בעוד הסתכלות מהצדדים נראתה סבירה עד טובה, הסתכלות מלמטה נתפסה כבלתי נסלחת, ובגוונים כהים מדי. מסך זה דורש ישיבה מאוד ספציפית מולו. על אף שהוא יושב על סטנד המאפשר לו להתכוונן בכל צורה אפשרית, מצאתי את עצמי מתקשה מעט לקרוא טקסט שנמצא באזור העליון של המסך. כאשר יושבים בצורה מושלמת אל מול המסך, תופעה זו נעלמת, ואף נגלים צבעים עשירים יחסית לפאנל ה-TN אותו הוא מכיל.
תופעת זוויות הצפיה הינה אופיינית למדי עבור מסך מסוג זה, כמו גם החיסרון בגוונים אמיתיים יותר. אך מסך זה אינו מתאים ולא מכוון לשווקים שבהם זוויות הצפיה והצבעים צריכים להיות מדוייקים.
על אף היותו לוקה בתחומים אלו, מסך זה מציג דינמיות נהדרת, ובמשחקים וסרטים חשוכים, רמות השחור מתקרבות ללהיות מושלמות. עוד אציין לטובה את רזולוצית ה-QHD שלו, אשר הופכת כל קובץ וידיאו ומשחק לחדים מאוד, גם אם מדובר בתכנים המוצגים על רזולוציה נמוכה יותר – מסך זה עושה upscaling באופן נהדר.
לסיכום
בכל הנוגע לגיימינג, המסקנות לגבי מסך ה-Agon AG271QX הן חיוביות – אפילו חיוביות מאוד. כגיימר, המסך הזה לקח אותי למסע מופלא אל מעבר ל-60 פריימים, והראה לי שאם עד היום 60 פריימים לשניה נתפסו בעיני המהירים ביותר – אז הרי שלא ידעתי כלום. עם מסך זה, שיחקתי את “הלהיטים הגדולים” של עולם הגיימינג, כפי שמעולם לא הכרתי אותם: חיים יותר, מהירים יותר, ואמיתיים יותר.
ההבדל בין 60 לבין 144 פריימים לשניה הוא הבדל משמעותי, שאני משוכנע שלא רק חדי העין יבחינו בו. הוא אמנם לא הופך את ה-60 פריימים לשניה שהכרתי עד היום למשהו שלא ניתן לשחק בו – אך כאמור, מסך זה משדרג ומשפר, כמעט עד הסוף, את התנועתיות ש-60 פריימים לשניה נותנים לנו, חושף את החסרונות שלא שמנו לב אליהם עד היום במסכים הסטנדרטיים, ובעצם מקנות לגיימר בעל האמצעים שדרוג משמעותי, כזה שקשה לחזור אחריו אחורה ל-60 פריימים לשניה.
מסך זה לא מכוון לשווקים המקצועיים ולאנשים העוסקים בגרפיקה או הרבה מאוד מלל – והוא גם לא מומלץ עבורם בשל זוויות הצפיה הבעיתיות מעט וסוג הפאנל המובנה בו. זהו מסך גיימינג נטו. בעזרת FreeSync, זמן תגובה אפסי וכמובן – 144 הרץ של תדר רענון, מסך ה-AOC Agon AG271QX הוא מוצר מנצח ומומלץ, שישדרג כל סט-אפ של גיימר ממוצע.
מחירו, לעומת זאת, הופך אותו למוצר מותרות לכל דבר: מחירו בארץ נע סביב ה-3500 ש”ח, אך אני סבור שעבור החוויה שמסך זה סיפק עבורי, המחיר הנ”ל מקובל לחלוטין, ומיישר קו עם המתחרים מאותה הקטגוריה.
