עבר שבוע, יבשו הדמעות וקיבותינו נרגעו מפרק הפתיחה הקשה וחסר הרחמים בעונה 7 של “המתים המהלכים” (The Walking Dead). הפרק השני, “הבאר” (The Well), הוא בעל טון שונה לחלוטין. ושלא כמו פרק הפתיחה, שהיה במהותו החצי השני של פרק הסיום של העונה הקודמת, פרק 2 מציג לנו משהו חדש, ובכך מתניע את העונה החדשה.
מכאן יתחילו ספוילרים, ראו הוזהרתם!
הללו את יחזקאל, גדול המלכים!
“המתים המהלכים” היא סדרה שצברה קשת רחבה ומרשימה של דמויות שונות ומגוונות. כתוצאה מכך, פרקי הסדרה נוטים להתפצל בין הדמויות ולספר סיפורים שונים שמתרחשים במקביל, שמתחברים זה לזה לרוב בפרקי סוף העונה, או בפרקים שלפני ההפסקה באמצע העונה. לכן אין זה חריג בכלל שפרק זה לוקח אותנו אל קארול (Carol) ומורגן (Morgan), אותם נטשנו בסוף העונה הקודמת.
האנשים אותם קארול ומורגן פגשו בסוף העונה הקודמת לבשו שכפ”צים. זה כשלעצמו לא היה חריג מדי, מעבר לכך שהדמיון בין חליפות-המגן גרם להן להראות כמו מדים. אך פרק זה מתחיל בסצנה בה עוד לוחמים לבושים באותם השכפ”צים מופיעים רכובים על עוד סוסים, ועטים על הזומבים שסביבם עם חרבות, כידונים וגרזנים, בסצנה שמתאימה יותר ל”משחקי הכס” או ל”שר הטבעות”.
זה, בשילוב עם ההזיות שקארול חוותה, גרם לכל הסיטואציה להראות לא אמיתית. זה נהייה ברור יותר כאשר קארול מתעוררת שוב במקום חדש, “הממלכה” (The Kingdom), קהילת שורדים אשר נשלטת על ידי איש תמוה המכנה עצמו המלך יחזקאל (King Ezekiel). כפי שקארול מציינת במהרה, הממלכה אכן מרגישה כמו בדיחה אחת גדולה.
אך זו בדיחה שלוקחת את עצמה מאד ברצינות. הממלכה של יחזקאל בנויה על מיתוס מאד ברור ומהודק – יש מלך, ולמלך יש אבירים. זה לא משנה שיחזקאל מרגיש יותר כמו מלך ספק-תנ”כי-ספק-רסטפריאני, בעוד שהאבירים שלו יותר ארתוריאנים, ובמקום שריונות פלדה יש להם שכפ”צים ונשקי-מוט מאולתרים מכלים חקלאיים. העולם נגמר, החיים השפויים הסתיימו לפני מספר שנים, וכל אחד רשאי לבחור את הטירוף שלו לחוות דרכו את החיים האלה. העניין הוא, שהטירוף של יחזקאל עובד.
המיתוס המלוכני אותו יחזקאל משתית הוא הצגה, וההצגה הזאת עוזרת לנתיניו לשמור על השפיות. במקום מסוים, הממלכה מזכירה מעט את וודברי (Woodbury), העיירה של המושל (The Governor) מהעונה השלישית. בשני המקרים מדובר בקהילה בה יש הפרדה מאד ברורה בין הלוחמים לשאר האוכלוסיה, קהילה בה יש מנהיג אחד יחיד שהוכתר על ידי שאר האוכלוסיה, ובשני המקרים אותו מנהיג, יחד עם הלוחמים שלו, מסתיר מידע מהאוכלוסיה שלו על המתרחש בעולם החיצוני.
ההבדל המהותי הוא שבעוד שהמושל היה סוציופת חסר רסן, המלך יחזקאל הוא אחד האנשים טובי הלב והאדיבים שראינו בסדרה עד רגע זה. זה אירוני במיוחד בהתחשב בכך שהמושל כונה “מושל”, והתעקש שזה השם שאנשיו נתנו לו, בעוד שיחזקאל מכריז על עצמו כמלך בגאון, בלי להתבייש, מציג בפני כולם את נמרת המחמד המאיימת שלו, ומפזר פנינות חכמה אשר כתובות על קירות הממלכה כתעמולה בוטה.
הסיבה שהמושל נראה לנו מאיים ויחזקאל פחות, היא שחייליו של יחזקאל אינם אכזריים, דבר המעיד עליו רבות. האדיבות שלו נראית כנה, ובהמשך אנחנו מגלים שהוא גם מפחד מ”המושיעים” (The Saviors), הכנופיה של ניגן (Negan). וכך, מיד אחרי הפרק הקודם, בו ניגן סיפר לריק כיצד הוא כבר שבר קשוחים ממנו, הפחד והכניעה של יחזקאל ואנשיו מכנופיית “המושיעים” גורמים לנו להזדהות איתו ולהבין אותו יותר.
אך המהלך הגדול ביותר בהקשר של יחזקאל הוא כמובן החשיפה של האמת בפני קארול. חשיפה כזו לרוב מגיעה אחרי מספר פרקים. במקרה הזה, היה חשוב מאד שהיא תקרה בשלב הזה. החשיפה, מעבר לכך שמראה לנו את הצד האמיתי, האנושי של המלך, וגורמת לו להתחבב עלינו, מראה לנו גם שהוא אדם חכם ודגול משהוא נותן קרדיט לעצמו אפילו. כי יחזקאל אומר שהוא סתם איש עם נמר וכשרון משחק שבא לקהילה הזו בתזמון שהם היו צריכים אותו, אבל זה לא מדויק.
המלך יחזקאל הוא באמת אדם חכם, עדין, מלא חמלה אך גם נחוש להלחם למען אנשיו – הוא בעל כל האיכויות שמלך טוב זקוק להן. וכשהוא רואה את קארול כמו שהיא, רואה אותה מבעד למניפולציות והתכסיסים, כשחקן לשחקנית, הוא אף יותר מרשים משהוא רוצה להיות.
וקארול, האלמנה והאם השכולה, שלא משחקת יותר במשחקים ולא מעוניינת לחיות בשקרים של אחרים, דווקא היא מצליחה להתחבר אליו, כך זה נראה, כי דווקא במשחק המטופש של יחזקאל יש משהו כנה ואמיתי שחסר לה מאד בעולם הקודר הזה בו היא למדה להסתמך על עצמה ועל עצמה בלבד.
הידידות המתפתחת בין יחזקאל לקארול יכולה להתקדם למקומות רבים, אך בשלב זה אפשר פשוט להנות מדמותו החריגה והמעניינת במיוחד. נקווה שישרוד עונה או שתיים.
צפי לבאות
ההצגה של הממלכה והיחסים הקיימים שלה עם “המושיעים” מציגה בפנינו עוד גלגל במכונת הסחיטה הענקית של ניגן. וכל גלגל כזה הוא פוטנציאל למרד. ריק שבור לגמרי לאחר מותם של גלן ואברהם, ולאחר סדנת החינוך שהוא עבר, אך יש עוד מנהיגים פוטנציאלים.
מספיק שמישהו מספיק נחוש יצליח ליצור רשת מידע אפקטיבית בין המחנות השונים, ודמויות בולטות כמו יחזקאל, קארול, מורגן והבחור המכנה עצמו ישו שפגשנו בעונה הקודמת יוכלו להתנגד למושיעים בצורה אפקטיבית. כי מה שיש ל”מושיעים” זה נשק ויכולת הרתעה. נשק יש גם לאחרים, והרתעה ניתן לשבור.
אה, ודניאל (Daniel)? הנער החביב שמורגן מלמד אייקידו? הוא חמוד, מלומד, יש לו אח קטן, טרגדיה משפחתית ורצון ללמוד הרבה. אל תקשרו אליו, כי הוא הולך למות מהר.
