עיכוב נוסף בפרויקט הדגל של סוכנות החלל האמריקנית נאס”א עלול להירשם בחודשים הקרובים, כך חושף דו”ח חדש של המשרד לביקורת ממשלתית בארה”ב (GAO). חללית ה-Orion, שאמורה לאפשר לנאס”א להנחית עד ארבעה אסטרונאוטים על הירח, ובשלב מאוחר יותר גם על כוכב הלכת מאדים, כנראה שלא תמריא לטיסתה המאוישת הראשונה לפני שנת 2024, זאת בעיקר בשל חישוב לקוי של התקציב הדרוש להמשך הפיתוח.
הדו”ח החדש של GAO נכתב על גבי 57 עמודים בהם נמתחת ביקורת על כמות גדולה של ליקויים בתהליכי הניהול של הפרוייקט, לרבות על השיטה בה פעלה נאס”א לחישוב העלויות הדרושות עד לכניסתה של החללית לפעילות מבצעית באפריל 2023. בסוכנות החלל מעריכים כי דרושים כ-16 מיליארד דולרים עד למועד ההמראה המתוכנן, אך המבקרים טוענים שהמספר הזה איננו אמין, ושכבר בשנת 2020 תחרוג נאס”א מהתקציב ותדרוש עוד כ-707 מיליון דולרים נוספים.
בכירים בפרויקט הפיתוח לא התרגשו מטענות החריגה מהתקציב וטענו כי גם במסגרת התקציב הקיים ישנו סיכוי להקדים את ההמראה המבצעית ל-2021, אך המבקרים דחו את הטענה על הסף. באחד הפרקים של הדו”ח ישנו ציטוט מתוך מסמך פנימי של סוכנות החלל, לפיו קיים סיכוי של 70 אחוזים לביצוע ההמראה המבצעית הראשונה באפריל 2023, ואם לא – אז חצי שנה מאוחר יותר, כלומר באוקטובר 2023 לכל המוקדם. ואם לשפוט על פי תאריכי יעד של שיגורים מהעבר, ישנה גם סבירות גבוהה לגלישה אל תוך 2024.
את הדו”ח מסכמים המבקרים בטענה שנאס”א לא מסוגלת להעריך בעצמה את אילוצי הפיתוח, ושהיא מסתמכת בהערכותיה בעיקר על גורמים חיצוניים שאינם כפופים לממשל. את פירוט התקציב הדרוש לפיתוח מקבלת נאס”א לטענת המבקרים ישירות מלוקהיד מרטין אשר מפתחת עבורה את החללית, ולא דרך חשבים עצמאיים משלה. בנוסף, מזכירים המבקרים שסוכנות החלל האירופית, עמה משתפת נאס”א פעולה, ממשיכה לדחות את מועד אספקתו של הרכיב שאמור להניע את החללית מחוץ לכדור הארץ.
צפו: 5 בדצמבר 2014 \\ גרסה ראשונית של החללית Orion משוגרת לחלל (ללא אנשי צוות) באמצעות משגר Delta IV Heavy:
שנה וחצי לתיקון הליקויים
הדו”ח החדש של GAO הוגש לקונגרס מיד עם פרסומו לפני שלושה ימים, אך ספק אם הוא יוביל למהלכים כלשהם מצד הממשל בתקופה הקרובה. בעוד קצת יותר משלושה חודשים יתקיימו הבחירות לנשיאות ארצות הברית, ומי שיצטרך לקבל את ההחלטה בעניין פרויקט הפיתוח של Orion הוא ממשלו של הנשיא החדש. המשמעות היא שלרשותה של נאס”א עומדים כ-18 חודשים לתיקון הליקויים המפורטים בדו”ח עד שהממשל החדש יוסמך ויתפנה לעסוק בעניינים שכאלה.
השאלה העיקרית שתעמוד בפני הממשל היא באשר לנחיצותה של החללית, ומה שעלול לשחק לרעתה של נאס”א הוא גלגול מטרותיה העיקריות של החללית לאורך השנים ואי עמידתה ביעדים שנחתמו על ידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה ב-2010 לאחר ביטולה של תכנית “קונסטליישן”. תכנית זו נועדה להחליף את תכנית מעבורות החלל בעקבות אסון מעבורת החלל קולומביה ב-2003, וכללה בתוכה מספר יעדים שאפתניים כמו הנחתת אסטרונאוטים על הירח ועל אסטרואידים, הקמת בסיס חלל קבוע על הירח וביצוע חקר מאויש על מאדים.
הצצה לאחור
החזון: משימות מאוישות על מאדים
מטרתה העיקריות של אוריון לפי חוק ההרשאה של נאס”א עליו חתם הנשיא אובמה ב-2010, היא לשמש ככלי השינוע העיקרי אל מעבר למסלול הלווייני הנמוך (LEO). בנוסף, אמורה החללית לאפשר שינוע של אספקה ואסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית, תוך שהיא משתמשת במבנה מודולרי המאפשר שדרוג קל ומהיר, כך שלא יהיה צורך בפיתוח דגמים חדשים לעיתים תכופות.
אף שחוק ההרשאה של נאס”א לא מורה על כך באופן רשמי, מתעתדת סוכנות החלל להיעזר בחללית האוריון למען הנחתתם של אסטרונאוטים על כוכב הלכת מאדים. לנאס”א דרושות עוד לפחות 15 שנים של מחקר ופיתוח עד שתוכל לאפשר נחיתה מאוישת על מאדים, שכן לשם כך ישנו צורך בין היתר ברכב חלל שיישא בתוכו את האסטרונאוטים ואת החללית במשך חצי שנה לפחות (הזמן המינימלי שיכול לארוך המסע מכדור הארץ למאדים), וככל הידוע לנו, פיתוחו של אחד כזה עדיין לא החל.
בנאס”א מעריכים שמשימות מאוישות במאדים לא יתבצעו לפני שנת 2030, אך כפי שמעיד הדו”ח של המשרד לביקורת ממשלתית בארה”ב, ייתכן שזוהי רק הערכה ראשונית ושסוכנות החלל האמריקנית תקבע עוד שלל מועדים חלופיים.
