שירות הזרמת המוסיקה, Spotify, מאשים את אפל בהתנהגות תאגידית דורסנית: במכתב ששלחה לעורכי הדין של אפל טוענת ספוטפיי שאפל מקשה ולא מאשרת את הגרסא החדשה של האפליקציה שלה כדי לא לקדם תחרות לאפל מוזיק.
לטענתה, אפל דרשה ממנה להשתמש בתוך האפליקציה רק במערכת התשלומים של אפל (אפל מחייבת את מפתחי האפליקציות בעמלה של עד 30%! על ההכנסות שמגיעות דרך המערכת שלה, היחידה שמותרת). ספוטפיי העדיפה במשך שנים לזרוק את העלות הנוספת על הלקוחות וחייבה את המנויים דרך האייפון ב-13 דולר לעומת 10 דולר אצל משתמשים בפלטפורמות אחרות. תגובת אפל להאשמות: :”ספוטפיי פשוט רוצה לקבל יחס מועדף”.
שימוש לרעה, לכאורה
טענות מעין אלו מביאות אותנו לאייטם הבא: אליזבת’ וורן, סנאטורית מטעם מדינת מסצ’וסטס וגורו אמריקנית פופולרית בנושאי כלכלה ביתית דיברה השבוע על שיטות הפעולה של תאגידי הטכנולוגיה הגדולים (בסמיכות מקרית לפרסום ה’אג’נדה הטכנולוגית’ של הילארי קלינטון שסופגת ביקורת בשל היותה “ידידותית מדי” לסיליקון וואלי).
לטענתה, אפל, גוגל ואמזון חוסמות מתחרים קטנים וחדשים מלהיכנס לשוק, לעיתים באמצעים דורסניים. היא מדגימה: “אפל מייצרת תנאים למתחרות בשירותי סטרימינג”, “הדומיננטיות של גוגל בחיפוש מנוצלת להדיפת מתחרים לשירות הביקורות של גוגל פלוס” ואמזון מכוונת לקוחות לספרים שמוצאים לאור על ידה ופוגעת במוציאים לאור אחרים”. יותר ויותר בכירים וגופים מתחילים להערים טענות כלפי שיטות העבודה של השחקניות הגדולות, אל תתפלאו אם יום אחד מישהו יקח את זה צעד אחד קדימה.
מלחמת העולם AI
מערכת לחימה אוירית מבוססת אינטליגנציה מלאכותית הצליחה לנצח את המוח הטקטי המבריק ביותר שיש לחיל האויר האמריקני. המתמודד הוא קולונל בדימוס שצבר ניסיון לא מבוטל בהטסת מטוסי קרב והתמודד בעבר מול מכונות אינטליגנציה מלאכותית וניצח.
אך הפעם הקולונל אמר כך על האלגוריתם שניצח אותו: זהו היריב “האגרסיבי, סתגלתני, דינמי ויציב שראיתי עד עתה”. הקולונל לא הצליח להשיג אף הפלה והופל בעצמו בכל פעם מחדש. הוא הוסיף: “נראה שהוא היה מודע לכל הכוונות שלי והגיב מיידית לשינויי הטיסה שלי ותצורת הטילים. הוא עבר בן רגע מפעולות התקפיות לפעולות הגנתיות”.
כך נראה עתיד הלחימה באויר. ישראל בדיוק רכשה את ה-F-35 אך בעתיד הלא רחוק עוד נראה טייסות של כלי טיס בלתי מאויישים שמונהגים על ידי אינטליגנציה מלאכותית, וזו תילחם בטייסת אנטליגנציה מלאכותית של האויב. נראה אתכם נמנעים מלהזכיר את סקיינט.
אפרופו AI
בוט שמייעץ לאנשים איך לבטל דו”חות, הצליח עד היום לבטל 160 אלף דוחות בלונדון וניו-רק ולחסוך לתושבים מיליוני דולרים. הבוט ששמו DoNotPay שואל את ה”עבריין” באילו נסיבות התקבל הדו”ח ומדריך אותו איך למלא את בקשת הביטול בחכמה. בונה הבוט, בן 19 כיום, בנה גם בוט שעוזר לאנשים לקבל פיצוי על טיסות שנדחו ולחולי איידס להיות מודעים לזכויות שלהם. נחמד לדעת שבוטים יכולים יעילים יותר מלהזמין פיצה ולשרת מותגים ומפרסמים.
עצה מסרגיי
אחד ממייסדי גוגל, סרגיי ברין, אמר בכנס יזמות שנערך בארה”ב כי ליזמים רצוי להתרחק מעמק הסיליקון ולהקים את הסטארטאפ שלהם במקום אחר. למה? עמק הסיליקון פשוט נעשה יקר מדי. ההצלחה של העמק יצרה ציפיות גדולות מדי, נדל”ן יקר מדי, משכורות גבוהות מדי. כל התנאים שיכולים להכשיל סטארטאפ בתחילת דרכו.
חבל הצלה לגוגל
אמזון הכריזה השבוע על מכירה של סמארטפונים בחצי מחיר תמורת פרסומת במסך הנעילה. אמזון כנראה לא התכוונה אבל יתכן והיא סיפקה קצה של חבל הצלה לגוגל. האיחוד האירופי מאשים את גוגל בשימוש לרעה בכוחה על מנת להכניס את מנוע החיפוש שלה לתוך מכשירי אנדרואיד.
אבל מכשירי האנדרואיד של אמזון צפויים להגיע עם אפליקציות מובנות של אמזון. עכשיו גוגל תוכל לומר לאיחוד האירופי: “תראו מה אמזון עושים”, יש עוד מתחרים בשוק. לא בטוח שזה יציל את גוגל מזעם האירופים, בעיקר כי לא היינו מהמרים על צבירת נתח שוק משמעותי של אמזון.
חלל בזול
בשקט בשקט, הודו הופכת למעצמת חלל רצינית ועתה רשמה סוכנות החלל ההודית (ISRO) עוד הישג נאה. הסוכנות הצליחה לשלוח ולמקם בהצלחה 20 לווינים במסלול סובב ארץ, כל זאת בשיגור אחד. זהו שיא חדש להודו והשלישי בעולם (רוסיה שיגרה 33 לווינים בשיגור אחד ב-2014 וארה”ב 29 ב-2013).
17 מתוך ה-20 היו של מדינות זרות ובכך מחזקת הודו את מעמדה כשחקנית משמעותית בזירת החלל המסחרי שתופסת תאוצה בשנים האחרונות. סוכנות החלל של הודו מבליטה את יכולתה לספק שיגורים לחלל באמינות גבוהה ובמחיר זול משמעותית מסוכנויות החלל הממשלתיות האחרות. המתחרות העיקריות שלה הן אלו הפרטיות כמו SpaceX של אילון מאסק ו-Blue Origin של ג’ף בזוס.
חלל המונים
נאס”א עורכת תחרות בין חובבי טכנולוגיה שמטרתה לבנות רכב אוטונומי (Rover) שיצליח לעמוד במשימות הקשות על פני כוכב לכת זר. הפרס לקבוצה המנצחת: 1.5 מיליון דולר. בינתיים עברו 5 קבוצות מתוך 20 (חלקן משפחות) את שלב הסינון הראשוני.
האתגרים: על הרכב האוטונומי להגיע בשטח לא ממופה לאבנים וחפצים בגדלים וצורות שונות (בהתחלה נתוני האבנים ידועים ובשלבים המאוחרים לא), לאסוף אותן בזהירות ולחזור לבסיס. חשבתם פעם איך רכב כזה יכול לנוע בשטח ולחזור לבסיס מבלי להזדקק ל-GPS או מצפן? זה לא כל כך פשוט. נאס”א מקווה לקבל רעיונות חדשים לתפעול ובנייה מקהל המייקרים הביתי.
