הקיץ בעיצומו ואחד אחר השני מגיעים עימו גם הסרטים הגדולים שחיכינו להם, ו”היום השלישי: התחדשות” הוא אחד מהם, אחד שחיכינו לו 20 שנים בסבלנות ועם הרבה ציפיה. את הציפיה לסרט בנו באולפני פוקס המאה העשרים במשך תקופה לא קצרה באמצעות פרויקט די שאפתני שעונה לשם “המחלמה של 1996”, המציג מבט לאחור ל-20 השנים האחרונות מאז יצא לקולנוע הסרט הראשון בסדרה.
בשונה מהסרט הראשון, “היום השלישי: התחדשות” כבר לא מציג לנו מציאות מוכרת, אלא מציאות חלופית שנכפתה על בני כדור הארץ לאחר מתקפת החייזרים שאירעה בשנת 1996, אז הבסנו את החייזרים בפשטות יחסית בקרב אווירי אפי שלווה בלא מעט התייחסות מזלזלת למצב (וגם לחייזרים) דרך הומור שנון ואידיוטי שעבד טוב מאוד בסרט המקורי.
סיפור הרקע
“היום השלישי: התחדשות” מנחית אותנו (שוב) בזמן הנוכחי. השנה היא 2016 והאנושות התפתחה רבות ב-20 השנים האחרונות, הן הודות הרצון למנוע את חוסר האונים בו לקו בני כדור הארץ במלחמה של 1996 והן הודות לשילוב עמוק של הטכנולוגיה החייזרית. את שלבי ההתפתחות אנו לא זוכים לראות בסרט, אלו נשמרו לקמפיין “המלחמה של 1996”, אולם לא נחסכות מאיתנו הדגמות חוזרות ונשנות שמציגות את יכולותיה החדשות של האנושות.
הצד החזק ביותר בסרט הוא הדרך בה הצליחו יוצריו להציג את שילוב הטכנולוגיה החייזרית באספקטים רבים בחיי היום יום של האנשים. אנו זוכים לראות לא רק כלי נשק מתקדמים וחזקים הרבה יותר מאלו שהיו קיימים ברשות בני האדם בסרט הראשון, אלא גם התקדמות הטכנולוגית במקומות אחרים, בעיקר בכלי הרכב ועוד יותר בכלי התעופה הזמינים לנו. ההצגה המרשימה של אותן טכנולוגיות, כלי נשק, רכבים וחלליות כה מרשימה, שהיא גורמת לנו כצופים להרגיש כי לא יצליחו להפתיע אותנו שוב, וכך חושבות גם הדמויות בסרט.
כעת החייזרים חוזרים לקרב נוסף, כזה שבו הם מתכוונים לנצח. הם גדולים יותר, חזקים יותר ומגיעים עם נשקים חזקים בהרבה וספינות קרב הגדולות פי כמה מאלו שהתקיפו את כדור הארץ בסרט הראשון. ממש כמו האנושות, גם לחייזרים היו 20 שנים להתכונן לקרב החדש והם לא מתכוונים לקחת בו שבויים.
הדמויות
מרבית הדמויות מ”היום השלישי” מ-1996 חזרו להופיע גם בסרט החדש. ג’ף גולדבלום חוזר לגלם את דמותו של “דיוויד לוינסון”, כעת מנהל ה-ESD, ארגון מטעם האו”ם שמטרתו לבחון פעילות חשודה בחלל החיצון במטרה למנוע מתקפה עויינת נוספת. גולדבלום לא מחסיר פעימה וממשיך להציג בפנינו את הדמות החשדנית של לוינסון, אולם הקסם שאפף את מי שנתפש כסוג של מדען חכם בסרט הקודם אנו מקבלים כעת כמשהו מאולץ יותר. לוינסון, עם כל האחריות שעל כתפיו, כבר לא מבדר כפי שהיה וההומור הקל שהוא מביא למסך מרגיש מאולץ למדי – זה ממש לא אותו לוינסון שלמדנו לאהוב מהסרט הראשון.
לצידו של גולדבלום חוזר גם ברנט ספיינר (Brent Spiner) לסרט החדש. ספיינר מגלם פעם נוספת את דמותו של ד”ר בראקיש אוקן, אותו מדען מטורף שליווה את החייזרים ב”אזור 51″ מאז נחתו לראשונה ברוזוול לפני עשרות שנים. אם בסרט הראשון הוצג בראקיש יותר כאתנחתא קומית מאשר כמישהו שחקר את החייזרים במשך שנים ויכול לעזור, הרי שדמותו הקומית והמוחצנת מוקצנת באופן משמעותי – וזה עובד. בראקיש אוקן משפיע הרבה יותר על הלך הדברים במלחמה החדשה והוא עושה זאת תוך שילוב הומור דבילי שלא יבייש את הכובען המטורף.
ביל פולמן שב לגלם את דמותו של הנשיא וויטמור, אשר בתקופה של הסרט החדש כבר פינה את מקומו לנשיאה לנדפורד, אותה מגלמת סילה וורד. האירועים שליוו את וויטמור במלחמה של 1996 השפיעו עליו באופן משמעותי והוא עוד לא אותו אדם שהיה, אך את ליבו עדיין מוביל הרצון לעזור ולתרום לאנושות. את אותו נאום חוצב שהעניק לחיילים לפני היציאה לקרב האחרון ב”היום השלישי” נזכה לשמוע שוב בפתיחת הסרט, אך הנסיון לשחזר אותו, המסתכם בסרט החדש דרך מספר דמויות, כולל את זו של וויטמור, פשוט לא עובד.
לצידו של גולדבלום חוזרות עוד מספר דמויות, חלקן מיוצגות כעת על ידי שחקנים חדשים. את הצעירים בסרט, אלו שאמורים להוביל את ההגנה על העולם תחת המתקפה החדשה של החייזרים, מגלמים ליאם המסוורת’ (Liam Hemsworth), המוכר כ”גייל” ממשחקי הרעב, כטייס הקרב ג’ייק מוריסון, מייקה מונרו (Maika Monroe), המשחקת את ביתו של הנשיא וויטמור, ג’סי אשר (Jessie T. Usher), המגלם את דמותו של דילן הילר, בנו של סטיבן הילר, אותו גילם וויל סמית’ בסרט הראשון.
הדמויות הצעירות הן אלו שאמורות לסחוב על גבן את הסרט, אך נראה כי 120 דקות הן לא זמן מספק כדי להציג אותן כמו שצריך. אף הניסיונות ליצור ביניהן קשר עמוק בעל עבר עשיר, קשה מאוד להתחבר למי שיובילו את הקרב החדש נגד החייזרים, כאשר שוב ושוב אנו חוזרים להתבונן מה עושים זקני השבט.
סרט על חייזרים וקרבות אוויר
מה שהופך את הסרט למושך הוא צד האקשן. ב”התחדשות” דאגו ליצור קרבות אוויר מהמרשימים ביותר שנראו על המסך, כאלה שלא יביישו אפילו את לוק סקייווקר. הצילומים המרהיבים של מטוסי הקרב החדשים של האנושות נראים מצוין על המסך ומסבירים לנו בדיוק למה אנחנו צריכים לראות סרטים מסוג זה בתלת מימד. אבל הכוכבים האמיתיים בסרט הם החייזרים, אותם נזכה כעת לראות יותר והרבה יותר מקרוב. נבין מה מניע אותם, איך הם פועלים ובעיקר נתרשם מאיך שהם נראים, נלחמים ומשמידים כל דבר.
הסיבה בגינה לא צפוי “היום השלישי: התחדשות” להפוך להצלחה ארוכת שנים כפי שעשה הסרט הראשון היא בשל נטישת השילוב של הדרמה הקומית יחד עם האקשן והאפקטים הויזואלים. ההתמקדות כעת היא בעיקר באקשן, בויזואליות המתבטאת דרך החייזרים וקרבות האוויר, ואף שזה דבר שמושך בפני עצמו, זה כנראה יעבוד רק בקיץ הנוכחי ולא מעבר לכך.
“התחדשות” הוא סרט מהנה, אם כי מעט מעייף לעתים. הוא מנסה במקומות רבים לשמור על אותה שבלונה שהוצגה בסרט הראשון, אולי מתוך רצון למשוך אותנו לכיוון הנוסטלגי, אבל זה לא עובד. בסופו של דבר, מדובר בסרט קיץ קלאסי – לא צריך לחשוב או להתעמק יותר מידי, פשוט לנסות ולהנות מהאקשן הסוחף ומההשקעה העצומה בחייזרים ובקרבות של האנושות בהם.
