דווקא בימים אלו, בהם מנהלי קרנות גידור זורקים את מניית אפל מתיק ההשקעות שלהם ונדמה שאין לאפל תקוה לזכות שוב באהבת הקהל, מגיע גורו השקעות אגדי ואחד מעשירי עולם ומציל את היום. וורן באפט, שנודע כמשקיע ערך שמבין דבר או שניים בהזדמנויות בשוק ההון השקיע מעל למיליארד דולר באפל.
מסמכים שהוגשו לרשות לניירות ערך האמריקנית חשפו שנכון לסוף הרבעון הראשון החזיקה קרן ההשקעות של באפט, ברק’שייר האתווי, סך של 9.8 מיליון מניות שהיו שוות באותו זמן כ-1.07 מיליארד דולר. סכום רציני שמהווה הבעת אמון משמעותית באפל ובטים קוק. מניית אפל זינקה אתמול ב-3.7% לאחר שנגעה בשער הנמוך שלה מזה שנתיים ביום שישי. ההודעה גם השפיעה לחיוב על סקטור הטכנולוגיה כולו ומדד הנאסד”ק הוסיף 1.2% לערכו.
השקעה יוצאת דופן
במשך העשורים האחרונים סירב באפט להשקיע בחברות טכנולוגיה וביצרניות סמראטפונים בפרט בטענה כי הוא “אינו מבין בהן”. האחזקה היחידה שלו בסקטור זה היא ב-IBM. בה אגב, הוא גם הגדיל אחזקה ברבעון הראשון עד ל-81.2 מיליון מניות ששווין כרגע כ-12.1 מיליארד דולר. הוא עדיין מופסד מהקנייה הראשונה ב-2011 בכ-20%.
בעבר נשאל למה הוא מעדיף את IBM על פני אפל שהיתה הדבר הכי חם בשוק והוא ענה:
כמובן שתמיד אפשר להסתכל אחורה ולומר ‘היינו צריכים לקנות את ההיא’. אבל אנחנו לא חושבים בצורה הזו. אנחנו קונים עסקים שאנחנו מבינים במחירים שאנחנו אוהבים ואז מחזיקים בהם המון זמן. בד”כ אנחנו עושים כסף, אבל לא תמיד.
אמנם ההימור של באפט על אפל מעודד מאוד אבל צריך לשים לב לכמה דברים: ראשית, הוא רכש את המניות במהלך הרבעון הראשון. מאז ה-31 במרץ ועד לפני ההודעה אתמול איבדה אפל 17%, כך שאחזקתו ירדה מ-1.07 מיליארד דולר ל-888 מיליון דולר בלבד ולכ-921 מיליון דולר לאחר הזינוק אתמול. אבל כאמור, באפט הוא משקיע ערך שהתנודות קצרות הטווח בשוק לא מפריעות לו.
שנית, ברק’שייר האתווי של באפט מנהלת תיק השקעות עצום של 129 מיליארד דולר! מיליארד אחד באפל אינו מהווה משמעות גדולה או סיכון יוצא דופן עבורו, רק קצת יותר גיוון לתיק. את השינוי ביחס להשקעות טכנולוגיות אפשר לייחס גם למאבק על עתידה של ברק’שייר האתווי עצמה.
באפט יהיה בן 86 באוגוסט הקרוב וביצע בשנים האחרונות כמה שינויי מנהלים שיכולים לרמז על זהות יורשו בניהול התאגיד. המועמדים לרשת אותו הם כמובן צעירים ממנו שמבינים שהימנעות מטכנולוגיה לא תהיה אפשרית לאורך זמן וכנראה שכנעו אותו לנקוט בהשקעה זו. באפט נתן להם חופש גדול יותר מאשר הוא מאפשר בדרך כלל ולא ברור עדיין מי ממנהליו הצעירים ביצע את המהלך, אבל אין ספק שבאפט יבחן אותו מקרוב לקראת העברת הכתר.
כשבאפט קונה אחרים מוכרים
כמעט וכל מנהלי ההשקעות והאנליסטים יסכימו שטכנית אפל זולה ואטרקטיבית להשקעה. אך מכפיל הרווח הנמוך שלה שעומד רק על 10.45 נובע בין השאר מכך שרוב רווחי אפל, כ-70%, נובעים ממוצר אחד בלבד, האייפון. חברה של מוצר אחד היא סיכון עבור מנהלי השקעות.
זו הסיבה שבזמן שבאפט קנה מניות, המשקיע האקטיביסט, קארל אייקן, דווקא זרק את כל אחזקתו בשווי 700 מיליון דולר. הוא הסביר שלמרות שהוא מאמין כי טים קוק עושה עבודה מצוינת, הוא חושש שהאטה בסין תכביד על הצמיחה והתוצאות בעתיד. הדו”ח האחרון של אפל רק חיזק את הנחתו.
אייקן נכנס להשקעה באפל לפני כשנתיים ולפי הערכות עשה שם רווח של כ-2 מיליארד דולר, תוך שהוא לוחץ על טים קוק להנפיק חוב שהחברה לא באמת צריכה, לחלק דיבידנדים ולקנות מניות של עצמה. גם דיוויד טפר ודיוויד איינהורן, מנהלי קרן גידור עם מוניטין ידוע זרקו בזמן זה מניות אפל בשווי של כ-133 מיליון דולר ו-55 מיליון דולר בהתאמה.
באפט ידוע כמשקיע לזמן ארוך מאוד. האם הוא יצליח היכן שאחרים איבדו עניין? בעזרת חושיו החדים וסבלנותו האינסופית הוא הצליח להיות האדם העשיר ביותר בעולם למשך כמה שנים (כיום השלישי העשיר ביותר לאחר ביל גייטס ואמנסיו אורטגה מייסד זארה). טים קוק טוען בנחרצות שלא השתנה דבר באפל, מיליארד הדולר של באפט יוכיחו אם לקח החלטה נכונה או שהשקעה זו תהפוך להיות “IBM שנייה” שלו.
