ענקית המחשוב הותיקה מיקרוסופט עומלת בימים אלו על פרוייקט חדש, Project Natick, דרכו היא בוחנת את האפשרות להקמת חוות שרתים תת ימית.
אם הקמה וניהול של חוות שרתים היא משימה לא פשוטה (בלשון המעטה), הרי שמתחת למים הקשיים רבים עוד יותר: שמירה על האיטום, אספקת חשמל לשרתים, העברת נתונים ועוד. חשמל ומים כמובן לא מתערבבים, וכשמעבירים את אחד מצרכני האנרגיה הגדולים ביותר אל גוף המים הגדול ביותר – אתגרים גדולים נוצרים.
אז עבור מה כל הטרחה? ובכן, היתרונות עשויים להיות גדולים עוד יותר מהחסרונות. לפי דבריה של מיקרוסופט, כמחצית מהאוכלוסייה מתגוררת בסמוך לים, והקמת חוות שרתים לצד החוף תקרב לקוחות רבים אל מרכז העיבוד הגדול. המרחק הקצר בין השרתים ללקוחות יקצר את מרחקי וזמני העברת המידע, ובנוסף יפחית את העומס הנוצר על תשתיות האינטרנט (כיוון שהמידע עובר בהן מרחק קצר יותר).
יתרון נוסף הוא קירור: שרתים רבי עוצמה פולטים בפעולתם מאות וואטים של חום על פני משטח קטנטן, והופכים את סילוק החום למשימה יקרה, מסובכת ובזבזנית באנרגיה. כאשר חוות השרתים נמצאת מתחת לפני הים, ניתן לרתום את עוצמת הקירור הרבה של המים על מנת לסלק את החום במהירות ובקלות. על מנת לספק חשמל לשרתים, מיקרוסופט מציעה לחבר את החווה לגנרטורים הרותמים את כוח הגלים או לטורבינות רוח ובכך להקטין את ההשפעה הסביבתית.
אב הטיפוס הראשון של מיקרוסופט כולל ארונית שרתים אחת המוטמעת בקפסולה שאורכה 2.5 מטרים, הוא הוצב תשעה מטרים מתחת לפני הים במרחק קילומטר מהחוף של קליפורניה. בדצמבר האחרון הוא נשלף מן המים ונשלח למשרדי החברה ברדמונד, שם ייבדקו שלל חיישני הלחץ והלחות שהוצבו בו ויופקו מסקנות אודות האתגרים עמם צפויים להתמודד המהנדסים בעתיד. לטענת מיקרוסופט, ניתן לבנות חוות שרתים תת ימית תוך שלושה חודשים בלבד – לעומת שנתיים עבור חוות שרתים רגילה.
רק הזמן יגיד האם יצליח הניסוי, ובקרוב נבצע חישובים לצד הדגים, או שמא ייכשל וישקע היישר אל המצולות.
