רבים מאיתנו נהנים ממשחק מזדמן בפלייסטיישן, או כפי שחלק מהשחקנים בישראל קוראים למכשיר: “הסוני”. אולם מעטים יודעים אודות הסיפור המרתק שמאחורי הקונסולה, כיצד קרמה עור וגידים, ואיך נולדה מתוך בגידה דרמטית בין מתחרות מיפן.
בתחילת שנות ה-90 נינטנדו בחנה אפשרות לקדם את ה-“סופר נינטנדו” החדש, באמצעות תוסף שיאפשר למכשיר לקרוא תקליטורים. דיסקים היו טכנולוגיית העתיד. הם היו זולים יותר לייצור מאשר שבבים, בהם השתמשו לאחסון משחקי קונסולות בדרך כלל, והכילו הרבה יותר מידע. דיבוב, שדרוג גרפיקה, קטעי וידאו, מוזיקה חיה – כל אלו היו חלק מבשורת התקליטור בתעשיית הגיימינג.
התוסף לסופר נינטנדו היה אמור להיקרא “פליי סטיישן”: מוצר של נינטנדו בשיתוף עם סוני. אלא שמאז שהחל הפיתוח, סוני הבטיחה לעצמה דריסת רגל בעולם הבידור, בדמות הקמת מערך הפצה ורכישת גופי מדיה, כמו למשל אולפני קולומביה להפקת סרטים בהוליווד.
נינטנדו תפסה את המהלכים הללו כשאפתנות מסוכנת, והחליטה לטמון לסוני מלכודת. באירוע שערכה בתערוכת CES 1991, בו נכחו עיתונאים רבים ונציגי חברות רבות – כולל סוני, הפתיעה נינטנדו את האולם והכריזה כי תוסף התקליטורים מפותח בשיתוף חברת פיליפס. סוני הושלכה הצידה לטובת יצרנית חומרה אחרת, באופן פומבי וללא אזהרה מראש. היתה זו מכה מתחת לחגורה.
למעשה, לסוני לא היו שום שאיפות להתחרות בנינטנדו. סוני בכלל ראתה את תעשיית המשחקים כמשענת קנה רצוץ, והיתה מוותרת על התחום לגמרי – אילולא ההשפלה מצד נינטנדו. כעת משחוותה בגידה, סוני יצאה לנצח את נינטנדו במגרש הביתי שלה, תעשיית המשחקים. על מנת לעשות זאת, סוני חסרת הנסיון היתה צריכה לבנות מוצר טוב יותר, מול מובילת השוק שבאמתחתה ידע נרחב ומותגי הגיימינג החזקים בעולם באותה עת.
סוני לקחה את המכשיר שפיתחה עבור נינטנדו, והפכה אותו לקונסולה שלמה וחזקה המבוססת על גרפיקת פוליגונים (3D) וכונן תקליטורים. הרווח בשם “פליי סטיישן” הושמט, כך שנינטנדו לא יכלה לתבוע את סוני. בנוסף, במקביל לפיתוח החומרה איתרו בסוני גם מפתחים מוכשרים והחלו להבטיח את ליין המשחקים להשקת המכשיר.
ה-PlayStation הושקה ביפן בסוף 1994, ולמערב הגיעה רק ב-1995. לצד המכשיר הושקו משחקים כמו ריימן ו-Ridge Racer, שהיו מוצלחים מאוד ועזרו למכור מספר מרשים של מכשירים. נינטנדו, מאידך, השיקה שוב מכשיר מבוסס מחסניות: ה-Nintendo 64, שהציג כותרים מצויינים, אך לא הצליח להתחרות בגיוון של ספריית הפלייסטיישן ובנפח האחסון של התקליטור.
הצלחת הפלייסטיישן מיוחסת לסוף עידן מחסניות המשחק. בעוד שהיא לא היתה הקונסולה הראשונה שהשתמשה בתקליטורים, היא היתה סיפור ההצלחה המהותי הראשון בתחום זה. שנים ספורות לאחר מכן, בימים בהם ה-PlayStation 2 סחפה את העולם בסערה, נינטנדו היתה יכולה רק לעמוד מהצד ולתהות: מה היה קורה לולא בגדה בסוני באופן כה מביך?
