שוק ההון הוא דבר הפכפך מאוד והסיפור הבא ימחיש זאת היטב. פחות משנה עברה מאז אחת ההנפקה הגדולות והמתוקשרות ביותר מעולם, אבל המשקיעים בשוק ההון כבר זורקים את המניה של ענקית הקמעונאות הסינית, עליבאבא לטובת המתחרה.
הכלה החדשה של וול סטריט היא מניית אתר הקמעונאות הסיני JD.com. בעוד שהמודל העיסקי של עליבאבא מתמקד בתיווך בין מוכרים וקונים, רבים רואים ב-JD כ’אמזון הסינית’ מכיון שהמודל שלה עובר דרך אחזקת מלאים ומרכזי תפעול והפצה עצומים בגודלם. JD נהנית גם מתמיכה של Tencent, בעלת השליטה ב-WeChat וחברת האינטרנט החמישית בגודלה בעולם. Tencent רכשה 15% מ-JD כדי לתת מענה טוב יותר למתחרה הגדולה שלה קבוצת עליבאבא.
מוכרים וקונים
בזמן שמנהלי קרנות גידור ובראשן הקרן הידועה של ג’ורג’ סורוס מכרו את רוב האחזקות בעליבאבא, מנהלי קרנות גידור קנו את מניות JD באמון רב. אחזקתן הגיעה ל-18% ממניות החברה בסוף יוני לעומת רק 1.2% בסוף ספטמבר שנה שעברה. סוכנות בלומברג דיווחה שקרן Tiger Global היא המשקיעה הגדולה ביותר ב-JD מבין קרנות הגידור לאחר שהכפילה לאחרונה את הפוזיציה ל-2.4 מיליארד דולר.
עוד מאמינים במניה: קרן Lone Pine Capital הגדילה אחזקה ל-1.4 מיליארד דולר ו-Coatue Management הגדילה ל-500 מיליון דולר. מדובר בסכומים לא מבוטלים. התוצאה: המניה של JD עלתה 24% מאז מחיר הפתיחה בהנפקה שלה לפני קצת יותר משנה, מי שקנה את מניית עליבאבא מייד עם פתיחת המסחר לציבור ביום ההנפקה נשאר היום עם הפסד של 30%. וכל זאת כשהשוק הסיני ספג פגיעה כואבת בשל האטת הצמיחה במדינה ונסיונות הממשל לתמרץ את הכלכלה, בנתיים ללא הצלחה יתרה.
למרות שמחזור המסחר של עליבאבא גדול משל JD בכמה רמות הצמיחה של האחרונה מהיר יותר ולכן אטרקטיבי יותר למשקיעים. מחזור המכירות של JD עלה ב-89% במחצית הראשונה של 2015 לעומת צמיחה של 37% בלבד בעליבאבא באותה תקופת זמן.
המצב בשוק הסיני מזכיר קצת את השוק האמריקני של תחילת שנות ה-2000: אז EBAY, שגם היא תיווכה בין קונים למוכרים, היתה השוק הגדול בעולם. אמזון, שהימרה על המודל של מכירות ישירות, הפכה תוך כמה שנים למובילה בקמעונאות און-ליין בארה”ב. האם קרנות הגידור מהמרות נכון ובגם בסין המודל של אמזון ינצח?
