הפרטיות כבר מתה, את זה כולם יודעים כבר ממזמן. אנחנו משתפים תמונות, מעלים סטטוסים, מתייגים מקומות – והכל לעיניו הפתוחות של העולם. עבור מרבית האנשים, מי שיראו את התמונות שנשתף בשגרה יהיו קומץ חברים ובני משפחה ובכך אין עניין רב. עם זאת, אין זה סוד שבשנים האחרונות בוחנים מגייסים בקפידה את הפרופילים של מועמדים פוטנציאלים – ואף פוסלים אותם בעקבות הממצאים.
עם כך נשאלת השאלה: מה מוגדר בבחינת סטטוס טוב ולא פוגעני, מתי תמונה נחשבת בעייתית ומתי לא? ויתרה מכך, אם הצלחנו להבין, האם באמת אפשר לעבור בצורה יעילה על אוקינוס הסטטוסים והפוסטים שפורסמו בשנים האחרונות בכדי לדלות מידע בעייתי? סטארטאפ ישראלי בשם Rep’nUp מעניק תשובות לכל השאלות האלו ועושה זאת בצורה יעילה ומהירה.
Rep’nUp מאפשר לכל משתמש רשום לחסוך את התהליך המייגע ומציע לו לבצע סריקה מקיפה ומעמיקה של פרופיל המשתמש שלו ברשתות השונות. בסופה של הסריקה יופק דו”ח מסכם שיכיל את כל הפוסטים הבעייתים, התמונות השנויות במחלוקת או כל דבר אחר שעלול להיתפס לא טוב בעיני המגייס.
מעבר לכך, כל “תקלה” תחולק לתתי קטגוריות ותוכלו לגשת במדויק לאותו הפוסט ולבחון בעצמכם את הסוגיה. חשוב להדגיש כי Rep’nUp לא מוחקת או משנה את הפוסטים אלא רק מיידעת את בעל החשבון על הימצאותם של פוסטים חשודים.
בדיקה אישית
בכדי לבדוק לעומק את השירות של Rep’nUp הרצתי את הבדיקה על פרופיל הפייסבוק שלי וחזרתי עם כמה תובנות מעיינות למדי. במבט ראשון אני חייב לציין שהופתעתי ממספר התוצאות שעלו בדו”ח שהופק ולכן התחלתי לנבור בו. מה שהצליח להרשים אותי, והגורם האחראי על מרבית התוצאות, היה העובדה שהתגובות לפוסטים נסרקו גם הן. באופן זה ניתן לקבל תמונה מקיפה גם על תגובות לא נאותות של חברים שהגיבו בפוסט שעלולות להוציא אתכם באור לא טוב.
למרבה השמחה לא נמצאו פוסטים מזוויעים או התבטאויות שלא במקום, אולם היו לא מעט פעמים בהן המילים החשודות היו חלק מביטוי סלנג שלא בהכרח מעיד על התבטאות שלא במקום. כך למשל, קיבלתי התרעה על כך שחבר כתב בפוסט את הביטוי “kicking ass” עם הדגשה חמורה למילה ass – אפשר לחיות עם זה. ישנן עוד מספר דוגמאות כאלה, אך בשורה התחתונה עדיף ש-Rep’nUp תיידע את המשתמש על כך מאשר תתעלם מהביטוי “הפוגעני”. ואולי בהמשך הדרך תצליח המערכת לסנן החוצה רעשים מסוג זה.
Rep’nUp סורקת גם את התמונות בכל פרופיל וכאן באמת ניתן לראות את העבודה המרשימה של החברה. באמצעות אלגורתמים שפיתחה מתבצע תהליך סריקת הפרופיל ואיתור של אוביקטים ספציפים באלבומי התמונות. הדו”ח מציג תמונות של בקבוקי אלכוהול, כוסות יין ובירה ומשקאות נוספים אחרים שבכלל שכחתי שקיימים. לצד זאת קיבלתי התראה על תוכן מיני שמופיע לי בפרופיל – מיד אסביר.
הפילוסופיה שעומדת מאחורי Rep’nUp אינה באה להטיף מה לגיטימי או לא, אלא רק להתריע על פוסטים עם פוטנציאל הרסני
באופן דומה לתהליך שהתרחש בניתוח הטקסט, Rep’nUp העלתה כל תמונה חשודה גם אם היא תמימה לחלוטין. כוס יין של הרמת כוסית לראש השנה זוהתה כבעייתית או אפילו בקבוק בירה בעת צילום במסעדה נכנס לדו”ח. באופן זהה, תמונות של בילוי קבוצתי בחוף הים התגלו כתוכן בעל אופן מיני שיש לבחון אותו.
תחילה חשבתי כי אולי מדובר בהגזמה, הרי בסך הכל מדובר בסיטואציות שכל אדם נורמטיבי מבצע ולא בהכרח בפעילות חריגה. אך לאחר מחשבה הבנתי שאולי יש באמת מספר תמונות שעדיף שלא יהיו גלויות לכל ובאמצעות שתי לחיצות פשוטות אפשר לשנות את רמת החשיפה שלהן. למזלי, הצליחה Rep’nUp לרכז את הכל במקום אחד וזאת במקום שאשרוף שעות על סינון וניפוי של התוכן.
חשוב להדגיש כי הפילוסופיה שעומדת מאחורי Rep’nUp אינה להטיף מה לגיטימי או לא, אלא רק להתריע על פוסטים עם פוטנציאל הרסני. את השיקול הקר בנוגע לאיזו תמונה להשאיר ואיזו לא יעשה המשתמש לפי ראות עיניו – וכך עדיף.
Reputation Economy
Rep’nUp נוסדה בסוף 2014 על ידי מספר יזמים בניהם ליאור טל, יזם עם ניסיון רב מאחוריו וד”ר ערן בורנשטיין ממכון ויצמן, שנחשב לאחד המתמטיקאים המובילים בעולם בתחום עיבוד תמונה. לחברה יועצים גם פרופסור יונתן אומן מאוניברסיטת בר אילן, מומחה עולמי לתחום עיבוד טקסט ודאטה מיינינג ודרור שקד, סמנכ”ל פיתוח עסקים של Wix.
בשיחה עם גאדג’טי סיפר ליאור טל כי בארה”ב מעל 90% מהמעסיקים בודקים את הפרופיל של מועמדים ברשת וכ-30% מהמועמדים, על פי הערכות, נפסלים בשל תכנים שנמצאו בפרופיל החברתי שלהם. מעבר לכך, מסביר טל כי כיום המציאו לתחום שם חדש – reputation economy – כלכלה המבוססת על הפרופיל של משתמש והערך שלו. מוסדות פיננסים בארה”ב, לדוגמה, מתחילים לבדוק פרופילים לפני שמאשרים הלוואה.
מחפשים עבודה בהייטק? נסו את גאדג’טי ג’ובס
טל הדגיש כי השירות אינו מיועד למעסיקים, אלא רק למחפשי העבודה שרוצים לעבור על הפרופילים שלהם. טל אף חידד כי רק המשתמש חשוף למידע והוא אינו נשמר בשרתי החברה או מאוחסן במקום זה או אחר. מעבר לחיתוך רוחבי על פוסטים קודמים, טל מפרט כי Rep’nUp תציע אפשרות לניטור בזמן אמת של החשבון.
המודל הכלכלי של Rep’nUp מבוסס על מודל פרימיום (freemium) בו השירות הראשוני מוצע בחינם, אך כדי להוסיף אפשריות נוספת או ניתוח מעמיק יותר, צריך המשתמש לשלם סכום של 9.95 דולר (38 שקלים). מנגד, Rep’nUp מאפשרת לקבל אפשרויות נוספות באמצעות שליחת השירות לחמישה חברים נוספים. Rep’nUp קיבלה השקעה ראשונית מקרן הון הסיכון JVP וכיום יושבת בחממת המדיה של JVP בירושלים ומעסיקה כ-10 עובדים.
