בזמן שהורדתם: הקרב על עתיד האינטרנט נערך עכשיו, כבר בחרתם צד?

פעם בכמה שנים חוזר הדיון על נייטרליות הרשת למרכז הבמה, אבל הפעם ההחלטה המכריעה קרובה מתמיד. השלב האחרון והמכריע של מערכה זו גרם לכל השחקנים להיחשף, גם אלו שמתנגדים לעיקרון השוויון באינטרנט וחששו לבטא את עמדותיהם עד היום.

ראשית הסבר קצר: נייטרליות הרשת הוא עיקרון לפיו כל ספקיות האינטרנט אמורות להעניק שירות ורוחב פס שווה לכולם ללא העדפה או אפליה בין פלטפורמות, אפליקציות, שירותים או מחירים. הנושא חזר לכותרות בעקבות טענות על כך שקומקאסט, תאגיד התקשורת הגדול בעולם (מבחינת הכנסות) וספק האינטרנט מס’ 1 בארה”ב האט במתכוון את מהירות החיבור ללקוחות שמשתמשים בנטפליקס. אם נכון הדבר, אפשר לקשר זאת ישירות לעובדה שקומקאסט היא גם בעלת הבית בערוצי הטלויזיה NBC.

נטפליקס הודתה שהיא משלמת לחברות תשתיות כדי שאלו ישימו את התכנים שלה ב”ערוץ המהיר”. נטפליקס לא אוהבת את הרעיון של “דמי סחיטה”, אך עד שעיקרון נייטרליות הרשת לא יאכף כראוי היא מעדיפה שהמנויים שלה יקבלו את התכנים במהירות ובבטיחות. למעשה הייתה זו ה-FCC (רשות התקשורת הפדרלית) שהאשימה לאחרונה את נטפליקס בבניית ערוצים מהירים משלה, אך זו טענה כי היא רק משפרת את ה-Caching (זיכרון מטמון) למען המשתמשים ולא יוצרת יתרון על אחרים.

בטח תזכרו בטענות דומות שהופנו בעבר גם כלפי ספקיות התקשורת הישראליות בגין הגבלת מהירויות הורדה בביטורנט וחלק מחברות הסלולר הישראליות שאף חסמו אפליקציות VoIP. המחוקק אילץ את חברות הסלולר להפסיק הפליה זו ב-2010 והשנה גם אושר חוק שמרחיב את נייטרליות הרשת גם על חברות תקשורת אחרות. עם זאת, כבר עלו ספקות האם הוא יעיל, שכן הוא לא מפרט מהם מצבי ה’עומס’ שבהם מותר לספקית לחרוג מהנייטרליות.

מצעד הדעות

לאחרונה חלה הסלמה בקרב נגד נייטרליות הרשת ומספר דמויות ציבוריות הביעו דעות נחרצות לכאן ולכאן. הנשיא אובמה אמר בחודש שעבר כי הוא תומך בהכנסת הספקיות תחת ה-Title II (דומה למהלך שנעשה בארץ – הרחבת הרגולציה בסלולר גם עליהן). לדעתו צעד זה יביא לרשת חופשית ללא כל חסימה והגבלה, “אף שירות לא צריך להיתקע ב’נתיב האיטי’ בגלל שהוא לא משלם יותר”. בקומקאסט הגיבו ב”אנו מסכימים עם הנשיא” אך ברור לכולם שכרגע היא חייבת על פי תנאי של ה- FCC בחוזה הרכישה של NBC שלא לפגוע בנייטרליות הרשת. מה יקרה לאחר מכן? זו בדיוק הסיבה שכולם משחיזים סכינים כבר עכשיו.

ירידה בהשקעות בתקשורת עשויה לגרום לכאוס כלכלי

חברות הטכנולוגיה הגדולות שתמכו בעבר ברשת חופשית ובהכנסת הספקיות תחת ה-Title II חצו את הקווים. 60 חברות, בינהן אינטל, קוואלקום, IBM וסיסקו שלחו בשבוע שעבר מכתב פתוח ל-FCC ולקונגרס בו הן מסבירות למה רגולציה בעת הזו תסכן את האינטרנט ואת ארה”ב. להערכתן, איסור על “נתיבים מהירים” תוריד את סכום ההשקעה בתשתיות בשנים הקרובות, ולראיה AT&T כבר החליטה להשעות את בניית פרוייקט הסיבים האופטיים הנסיוני שלה. כחלק ממסע ההפחדה, מוצדק או לא, עלתה המילה “מיתון”, רמיזה לכך שירידה בהשקעות בתקשורת עשויה לגרום לכאוס כלכלי. בשורה התחתונה, כעת מדובר על מאבק בין החברות הגדולות והמבוססות לבין הצעירות.

מארק קיובן הוא מיליארדר יהודי מתוקשר שעשה חלק גדול מהונו בבניית חברת מדיה אינטרנטית שנמכרה מאוחר יותר ליאהו בתקופת הבועה. כיום הוא ידוע בעיקר בזכות בעלותו על קבוצת הכדורסל ‘דאלאס מאווריקס’ והופעתו כמשקיע בתוכנית ‘הכרישים’. קיובן אמר לכתב הביזנס אינסיידר כי הוא חושב שלהגביל את ספקיות התקשורת זו טעות והשוק יתקן את עצמו עם תחרות מספקי אינטרנט אחרים.

העם רוצה את התערבות הממשלה רק כדי שלא ימנעו ממנו לקבל סרטים/תוכניות

הוא הזכיר את מיזם הסיבים האופטיים של גוגל (מתחרה לזה של AT&T שהוזכר מעלה) ומיזם אינטרנט אלחוטי חופשי של AT&T (מיזמים קטנים שספק אם ישרדו). הוא הודה שכרגע “אין מספיק תחרות” אבל “הבעיה תיפתר מעצמה” כשחברות נוספות יציעו שירות אינטרנט. רבים ראו בדבריו צביעות, הרי הוא עצמו התעשר בזכות יתרונות הרשת החופשית ועתה הוא מטיף נגדה. נקודה לטובת תפישת עולמו ביטא קיובן בציוץ הבא: “העם רוצה את התערבות הממשלה רק כדי שלא ימנעו ממנו לקבל סרטים/תוכניות” כשהוא מפנה למצב דיסאוטופי מתוך הספר “מרד הנפילים” לפיו העם מעדיף לעצום עיניים ולקבל את מנת ה”לחם ושעשועים” שלו:

הדמות הבכירה האחרונה שהתבטאה בנושא היא אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, שאמרה לפני כשבוע כי היא מתנגדת לנייטרליות הרשת ותומכת ב”נתיב מהיר” לאינטרנט בעדיפות גבוהה ו”נתיב רגיל” שבו נקבל את האינטרנט שאנו רגילים לו היום. בעוד שתומכים בנייטרליות אומרים שהשוויון נחוץ להתפתחות האינטרנט, מרקל מאמינה שקוים מהירים נחצים כדי לקדם טכנולוגיות כמו אינטרנט רפואי או מכוניות ללא נהג.

לטענתה כל אלו לא יכולים לעבוד ללא קוי אינטרנט מהירים מאובטחים. בניגוד לאמריקנים שמחכים ליום בו יוכלו להגביל את מתחריהם העיסקיים, מרקל לפחות הולכת על דרך הביניים בה מתחשבים בצרכים טכנולוגיים. השאלה שנותרת היא רק איך מונעים מתאגידים מלנצל את הכוונה הטובה כדי להגביל לכולנו את האינטרנט.