לפני קצת יותר משנתיים נכנסה מריסה מאייר לכיסא המנכ”לית של ענקית האינטרנט בנסיגה, יאהו, ורבים קיוו לשיפור אמיתי בחברה שפעם שלטה ברשת. מאז באמת השתנו דברים רבים ביאהו אבל השורה התחתונה נותרה מאכזבת, משהו ביאהו לא עובד טוב.
האם מריסה מאייר, שהתקבלה בתקשורת בתשואות, שווקה כאדם רענן שיכול לחדש את הדינוזאור, היא למעשה לא יותר מגימיק? כהונתה עד כה היתה בסימן ברור של מסע רכישות עצום. מיולי 2012 ועד עתה רכשה יאהו 66 חברות כששווי רק 9 מהן, אלו שסכומי הרכישה שלהן פורסמו מסתכם ב-1.26 מיליארד ד’. חוץ מגוגל, שהחליטה להתרחב עד לחלל, אף חברה אחרת בעמק הסיליקון לא מתקרבת לכך.
אפשר לתהות האם מסע קניות הוא האסטרטגיה הנכונה לחברה. רק בשבוע שעבר הודיעה יאהו כי תסגור את אפליקציית Qwiki שיוצרת סרטוני וידאו מתמונות המשתמשים, כשנה לאחר שרכשה אותה תמורת 50 מיליון דולר (יחד איתה תיסגר גם ספריית הלינקים של יאהו שזכורה ל”זקנים” שביננו). תחילה חשבו אתרי הטכנולוגיה שרכישה זו תהווה השלמה לטאמבלר, הרי לפייסבוק יש את אינסטרגם ולטוויטר יש את vine. עכשיו כבר לא ברור האם סגירת Qwiki היתה מתוכננת או שהאפליקציה פשוט איבדה את דרכה בתוך יאהו הגדולה.
יש לציין שמריסה מאייר ירשה חברה בעייתית עם נהלי עבודה שיצרו את המצב בו היא נמצאת כיום. כך לדוגמא מספר מייסד flickr שלאחר המכירה ליאהו, פליקר פשוט “נרצחה ואיבדה כל רלוונטיות”. שירות שיתוף התמונות שהיה הדבר המרגש ביותר באינטרנט במשך זמן לא מבוטל לא הצליח לחדש את עצמו. במגזין גיזמודו ביטאו היטב את רוח העבודה ביאהו שגרמה לה להישאר מאחור, “צוות פליקר נדרש להתמקד באינטגרציה ולא בחדשנות”.
לא רק שיאהו לא מצליחה להתרחב בעסקיה, היא גם לא מצליחה בעסקי הליבה שלה – פרסום. גוגל ופייסבוק צומחות ומכניסות סכומי עתק מפרסום ופותחות פער ניכר מיאהו מרבעון לרבעון. ברבעון השני של השנה ירדו הכנסות החברה בנטרול חלקי אתרים שותפים ל-1.04 מיליארד ד’ ואנליסטים צופים שבכל 2014 יסתכמו ההכנסות ב-4.35 מיליארד דולר. בבלומברג מצאו שרמת הכנסה זו תהיה הנמוכה ביותר מאז שנת 2005.
לבעלי המניות נמאס
מה שבטוח זה שלבעלי המניות מתחיל להימאס. נכון שהמניה זינקה 21% בשנה האחרונה, אבל כמעט הכל מיוחס בעיקר לעליית הערך של עליבאבא. למעשה, בנטרול הערך של יאהו יפן ועליבאבא, מניית יאהו נסחרת בערך שלילי!
מאייר אמנם התחייבה להחזיר לבעלי המניות חצי מהרווחים של מכירת מניות עליבאבא (כ-3 מיליארד דולר), אבל לא אמרה כיצד ומתי תעביר אותם. קרן השקעות אקטיבית בשם Starboard, שהיא גם בעלת מניות משמעותית בחברה, החליטה בשבוע שעבר לשלוח למאייר מכתב ובו דרישות לשינויים ונקיטת פעולות שיציפו ערך למשקיעים. בדרישות:
- לממש את החלק של יאהו בעליבאבא וביאהו יפן
- לקצץ ב-250-500 מיליון ד’ הוצאות בשנה
- להפסיק לקנות סטארטאפים שלא תורמים כלום לשורת הרווח.
- להתמזג עם AOL
כמו כל קרן השקעות, ובעיקר מהסוג האקטיבי (מנסות לשנות את החלטות החברה מבפנים) הן דואגות בעיקר לעצמן ולא תמיד פועלות לטובת האינטרסים של החברה. אולם אי אפשר להתעלם מכך שמשקיעים מהסוג הזה בדרך כלל מרגישים בנוח לבוא בדרישות כאשר מנכ”ל לא מצליח לספק את הסחורה ומתנהל בדרכים שנויות במחלוקת.
בין משקיעים עצבניים לבין התדרדרות בעסקי התוכן והפרסום, שהם הלחם והחמאה של יאהו, גובר הלחץ על מריסה מאייר. השאלה הגדולה היא האם אפשר בכלל להציל את יאהו או שמא ההשקעות שקיבלה בירושה רק מעניקות לה זמן שאול עד לסוף הבלתי נמנע?
